פסוק ד:ושובבתיך. מענין בנים שובבים והחיה השובבה תגבר בה הפראיית :
פסוק ד:וחחים. משימין בלחי החיה הרעה למושכה בם (כנ"ל כ"ט ד') :
פסוק ד:צנה ומגן. צנה בפני חרב, ומגן בפני קשת, עז"א תופשי חרבות כולם, משא"כ אח"כ אמר מגן וכובע ולא הזכיר צנה, כי הם רק רובי קשת :
פסוק ז:הנקהלים עליך. קהל שאחריו מלת על הוא לריב ומלחמה על מי שיקהל עליו, כמו ויקהל עליהם קרח את כל העדה :
פסוק ז:למשמר. כמו ויעמד משמר עליהם (נחמיה ד') :
פסוק ח:מימים רבים תפקד. כמו ומרוב ימים יפקדו (ישעיה כ"ד כ"ב), עונות של ימים רבים :
פסוק ח:משובבת. לשון השבה, כמו בשובבי אותם מן העמים, או מענין הנחה והשקט כמו בשובה ונחת תושעון :
פסוק י:יעלו דברים על לבבך, וחשבת מחשבת רעה. העלאה על לב קטנה מן המחשבה (כמ"ש ישעיה ס"ה י"ז) ובא על הציור שעולה על לבו לפי שעה, כמו אשר יעלה על לב איש להביא בית ה' (מ"ב י"ב ה'), ואחריו המחשבה שמעיין בציור שעלה על לבו וחושב עליו, ואחריו האמירה בפיו :
פסוק יא:אבוא השקטים. אל השוקטים, השקטים שאין רגש ומרד בפנים יושבים לבטח. שא"ל מלחמה מבחוץ. (עי' ישעיה ל' ט"ו) :
פסוק יב:מקנה וקנין. כבר בארתי הבדלם בס' התו"ה אמור (סי' פ"ז) ששם מקנה מציין הפעולה שקנה אותי, ושם קנין הוא שם המופשט של הקנין עצמו, וכולל אף מה שהרויח בלא קנין כמו הולדות של שפחותיו ובהמותיו, ופירות שדהו, ועז"א (בראשית ל״ו:ו׳) את מקנהו ואת כל בהמתו ואת כל קנינו אשר רכש, ור"ל שעושה מקנה בכסף ומרויחים קנינים שהסחורה משבחת ומולדת ולדות ופרי בביתם :
פסוק יג:כפיריה. האריות והשרום שלהם :
פסוק יג:שלל, בז. התבאר הבדלם ישעיה (א' א') שהשלל הוא הנשאר הפקר אחרי המלחמה והוא שייך אל המלך, ומה שאנשי הצבא בוזזים איש לו נקרא בז, וכמ"ש אנשי הצבא בזזו איש לו ויפול שם שלל גם על הריוח, כמו כמוצא שלל רב, ושלל לא יחסר :
פסוק טז:תהיה. הוא נוכח לזכר, תהיה במציאות לקבל עונש, וגם ר"ל תהיה גוג, אז ידעו כי אתה גוג :
פסוק יח:חמתי. באפי, עברתי. הבדלם בארתי (למעלה ה' י"ב) שאף הוא האף החיצוני, וחמה הוא הפנימית, וכשתצא החמה לחוץ להנקם עלתה באפו, ועברה הוא שע"י הקצף יעניש את הכלל, עי' למעלה (כ"ב כ') :
פסוק כ:המדרגות. פרש"י סלעים זקופים, ובלשון ארמית מעלות מדרגות :
פסוק כא:וקראתי. היא קריאת השם שאחריו למ"ד, ויקרא לה נבח, שיקרא שם ההרים חרב :
פסוק כא:ועליו. פי' בעבורו :