פסוק ב:אל גוג. כך שם המלך:
פסוק ב:המגוג. שם האומה כד"א גומר ומגוג (בראשית י):
פסוק ד:ושובבתיך. אעשה אותך שובב אנבו"יישיר בלע"ז כל ההולך בשרירות לבו נקרא שובב כמו (ישעיהו נ״ז:י״ז) וילך שובב בדרך לבו:
פסוק ד:ונתתי חחים בלחייך. דרך חיה להוציאה בחחים שבלחייה לפי שאינה רוצה לצאת גם אני אתן בלבך הרהורין ויצר המושך אותך מארצך לבא על ארץ ישראל:
פסוק ו:וכל אגפיה. כל סביביה:
פסוק ז:הכון והכן לך. הכון אותך והכן לך חיל אחרי':
פסוק ז:והיית להם למשמר. דרך המלכים לתת לב על חיילותיהם היאך יצאו ולהעמיד משמרות שלא יבא משחית על חילו בלילה:
פסוק ח:מימים רבים תפקד. מימים רבים שחטאת לי תפקד עתה לפני לזכור עונותיך ולהשיב גמולך ואשיאך באחרית השנים לבא אל ארץ ישראל המשובבת מחרב ששבו יושביה מן הגולה אשר גלו שם ע"י חרב האויב:
פסוק ח:אשר היו לחרבה תמיד. זה שנים רבות וסמוך לבואך עליה' חזרו:
פסוק ח:והיא מעמים הוצאה. והיה לך לשום על לב שהיא מעמים הוצאה והמוציאה מן העמים לא יעזבנה בידך:
פסוק ט:כשואה. כחשך המכסה את הארץ, שואה ברואינ"ה בלע"ז:
פסוק י:יעלו דברים. יסקון הרהורין:
פסוק י:מחשבת רעה. להלחם כנגדי:
פסוק יא:על ארץ פרזות. יושבי כפרים מאין חומה שבוטחים במעוזם ואינ' יראים להתאסף אל ערי מבצר:
פסוק יא:פרזות. כמו מערי הפרזי מאין חומה:
פסוק יא:אבוא. אל השוקטים ואראה מה הוא מבטחם:
פסוק יב:להשיב ידך על חרבות נושבות. להשחית שנית את הערים שהיו חורבות עד הנה ועכשיו נתיישבו:
פסוק יב:ואל עם מאוסף. מעמים העושים עתה מקנה וקניין:
פסוק יב:על טבור הארץ. על גובה וחוזק הארץ כטבור זה שהוא אמצעי של אדם ומשופע מכל צדדיו:
פסוק יג:וכל כפיריה. סוחרים חריפין שבה הרגילין לצאת ולשוט ככפירים בכל המדינות ויודעין איזה מקום העושר:
פסוק יג:יאמרו לך הלשלול שלל אתה. כלומר מי הגיד לך את מקום העושר הידעת כי לארץ מלאה שלל ובז אתה הולך ושם באמת תמצא הון עתק:
פסוק יד:תדע. ת"י תדע פורענות גבורתי כלו' תדע ותכיר מי הוא מעוזם ומבטחם:
פסוק יז:האתה הוא. באותן הימים יאמר הקב"ה האתה הוא אותו אשר דברתי בימים קדמונים ביד עבדי נביאי ישראל כגון יחזקאל וזכריה שאף הוא נתנבא על מלחמות גוג ומגוג ואספתי את כל הגוים וגו' (זכריה י״ד:ב׳) ורבותינו אמרו אלדד ומידד הם נתנבאו עליו וזהו שנים האמור כאן אל תיקרי שנים אלא שנים (בפת"ח) שני נביאים נתנבאו נבואה א' בפרק אחד (אבל לא בסגנון אחד):
פסוק יט:רעש גדול. על ידי קולות ורעמים כמו שהוא אומר:
פסוק כ:ונפלו המדרגו'. אני שמעתי שהם סלעי' הזקופי' ותלויים ונראים כנופלים ואני אומר הם תלי מגדלי' שחופרים סביב וזורקים העפר באמצע להגביה התל ועשוי מדרגות מדרגות אשקלונ"ש בלע"ז כדי שיעמוד העפר ולאחר שנכבש יפה נוטלים המלבנים מעמידי המדרגה:
פסוק כא:וקראתי עליו לכל הרי חרב. לבא חרב בהם עליו, וקראתי וזימנתי ומה היא החרב שאקרא עליו חרבם של עצמם חרב איש באחיו:
פסוק כב:ואבני אלגביש. אבני ברד המאירות כאבנים טובות ששמם גביש כענין שנא' (איוב כ"ח) ראמות וגביש ורבותינו אמרו אל גב איש אבני ברד שהתחילו לירד על מצרים ועמדו באויר על גב האיש משה שהתפלל שלא ירדו כענין שנא' (שמות ה) לא נתך ארצה לא הגיע לארץ: