פסוק ב:ובמות. ענין גבהות כמו על במתי ארץ (ישעיהו נ״ח:י״ד):
פסוק ב:למורשה. מל׳ ירושה:
פסוק ג:ושאף. ענין בליעה והמשכה אל הפה כמו שאפה רוח (ירמיה ב):
פסוק ג:ודבת. ענין אמירה וע״פ רוב יאמר על האמירה הרעה וכן כי שמעתי דבת רבים (שם כ):
פסוק ד:לאפיקים. מקומות שהמים נגרים שם בחתק:
פסוק ד:ולגאיות. מל׳ גיא ועמק:
פסוק ה:כלא. כמו כלה בה״א:
פסוק ה:בשאט. ענין בזיון וכן בשאט בנפש (לעיל כה):
פסוק ה:מגרשה. מלשון גרושין:
פסוק ח:תשאו. תצמחו ותגדלו:
פסוק י:תבנינה. מלשון בנין:
פסוק יא:והושבתי. מל׳ ישיבה:
פסוק יב:וירשוך. מל׳ ירושה:
פסוק יב:לשכלם. ענין מיתה ואבדון כמו והארץ משכלת (מ״ב ב):
פסוק יז:ובעלילותם. במעשיהם:
פסוק יט:ואפיץ. ויזרו שניהם ענין פזור כמו כי נפץ העם (ש״א י״ג) וכמו וזריתי פרש (מלאכי ב):
פסוק כא:ואחמול. מל׳ חמלה וחס:
פסוק כה:וזרקתי. ענין הזיה כמו וזרקו בני אהרן (ויקרא א׳:י״א):
פסוק כה:מים טהורים. כן יקראו מי אפר פרה כי מטהר טומאת המת:
פסוק כו:ורוח. ענין רצון כמו הנני נותן בו רוח (ישעיה לו):
פסוק כו:והסירותי. מלשון הסרה:
פסוק ל:ותנובת. ענין צמח ופרי וכן ויאכל תנובת שדי (דברים לב):
פסוק לא:ונקוטותם. ענין כריתה כמו ונקוטו בפניהם (לעיל ו):
פסוק לג:והושבתי. מל׳ ישיבה:
פסוק לג:החרבות. מל׳ חורבה:
פסוק לד:הנשמה. מל׳ שממון:
פסוק לה:הלזו. הזאת וכן יאמר בלשון זכר האיש הלזה (בראשית כד):
פסוק לה:והנהרסות. מל׳ הריסה ונתיצה:
פסוק לה:בצורות. מל׳ מבצר וחוזק:
פסוק לח:במועדיה. מל׳ מועד וחג:
פסוק לח:צאן אדם. ר״ל רבוי בני אדם: