איבת עולם
הִנְנִ֥י אֵלֶ֖יךָ הַר־שֵׂעִ֑יר... יַ֗עַן הֱי֤וֹת לְךָ֙ אֵיבַ֣ת עוֹלָ֔ם...
(יחזקאל לה ב,ה)
מאז שיעקב אבינו נטל את הברכות מתחוללת המלחמה הגדולה: "וישטום עשו את יעקב על הברכה אשר ברכו אביו, ויאמר עשו בלבו יקרבו ימי אבל אבי ואהרגה את יעקב אחי"(בראשית כז מא). לאורך כל הדרך ניטשת המלחמה, "ועברתו שמרה נצח"(עמוס א יא), כאשר עמלק מקיים את צוואת זקנו עשו ומנסה להוריד ולהשפיל את ישראל ולמנעם מלהגיע למעמדם הנשגב והנעלה, כי רק כך יוכלו אדום ועמלק להיות ראש באומות.
מכיוון שעשו לא השלים עם מפלתו, הרי הוא מתנכל ליעקב ומבקש להרגו. "הלכה בידוע שעשו שונא ליעקב"(ספרי בהעלותך יד). עשו הוריש את מלחמתו לעמלק, וזה שורש המלחמה הגדולה "מלחמה לה' בעמלק מדור דור"(שמות יז טז).
בכל תקופה חוזר עשו ומנסה את כוחו להילחם ביעקב, "אֵיבַ֣ת עוֹלָ֔ם"(יחזקאל לה ה).
אומות עשו ועמלק אינם מסתפקים בכך שנלחמים בישראל, אלא שואפים להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים, כפי שהיה אצל המן, מה שלא מצינו כן בשום אומה אחרת. כי כל זמן שהיהודי קיים הרי עליונותו המהותית אינה מאפשרת לעמלק לממש את מלכותו וחשיבותו.