א וַיְהִ֥י דְבַר־יְהוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃ ב בֶּן־אָדָ֕ם שִׂ֥ים פָּנֶ֖יךָ עַל־הַ֣ר שֵׂעִ֑יר וְהִנָּבֵ֖א עָלָֽיו׃ ג וְאָמַ֣רְתָּ לּ֗וֹ כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה הִנְנִ֥י אֵלֶ֖יךָ הַר־שֵׂעִ֑יר וְנָטִ֤יתִי יָדִי֙ עָלֶ֔יךָ וּנְתַתִּ֖יךָ שְׁמָמָ֥ה וּמְשַׁמָּֽה׃ ד עָרֶ֙יךָ֙ חָרְבָּ֣ה אָשִׂ֔ים וְאַתָּ֖ה שְׁמָמָ֣ה תִֽהְיֶ֑ה וְיָדַעְתָּ֖ כִּֽי־אֲנִ֥י יְהוָֽה׃ ה יַ֗עַן הֱי֤וֹת לְךָ֙ אֵיבַ֣ת עוֹלָ֔ם וַתַּגֵּ֥ר אֶת־בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל עַל־יְדֵי־חָ֑רֶב בְּעֵ֣ת אֵידָ֔ם בְּעֵ֖ת עֲוֺ֥ן קֵֽץ׃ ו לָכֵ֣ן חַי־אָ֗נִי נְאֻם֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה כִּֽי־לְדָ֥ם אֶעֶשְׂךָ֖ וְדָ֣ם יִרְדֲּפֶ֑ךָ אִם־לֹ֥א דָ֛ם שָׂנֵ֖אתָ וְדָ֥ם יִרְדֲּפֶֽךָ׃ ז וְנָֽתַתִּי֙ אֶת־הַ֣ר שֵׂעִ֔יר לְשִֽׁמְמָ֖ה וּשְׁמָמָ֑ה וְהִכְרַתִּ֥י מִמֶּ֖נּוּ עֹבֵ֥ר וָשָֽׁב׃ ח וּמִלֵּאתִ֥י אֶת־הָרָ֖יו חֲלָלָ֑יו גִּבְעוֹתֶ֤יךָ וְגֵאוֹתֶ֙יךָ֙ וְכָל־אֲפִיקֶ֔יךָ חַלְלֵי־חֶ֖רֶב יִפְּל֥וּ בָהֶֽם׃ ט שִֽׁמְמ֤וֹת עוֹלָם֙ אֶתֶּנְךָ֔ וְעָרֶ֖יךָ לֹ֣א תישבנה (תָשֹׁ֑בְנָה) וִֽידַעְתֶּ֖ם כִּֽי־אֲנִ֥י יְהוָֽה׃ י יַ֣עַן אֲ֠מָרְךָ אֶת־שְׁנֵ֨י הַגּוֹיִ֜ם וְאֶת־שְׁתֵּ֧י הָאֲרָצ֛וֹת לִ֥י תִהְיֶ֖ינָה וִֽירַשְׁנ֑וּהָ וַֽיהוָ֖ה שָׁ֥ם הָיָֽה׃ יא לָכֵ֣ן חַי־אָ֗נִי נְאֻם֮ אֲדֹנָ֣י יְהוִה֒ וְעָשִׂ֗יתִי כְּאַפְּךָ֙ וּכְקִנְאָ֣תְךָ֔ אֲשֶׁ֣ר עָשִׂ֔יתָה מִשִּׂנְאָתֶ֖יךָ בָּ֑ם וְנוֹדַ֥עְתִּי בָ֖ם כַּאֲשֶׁ֥ר אֶשְׁפְּטֶֽךָ׃ יב וְֽיָדַעְתָּ֮ כִּֽי־אֲנִ֣י יְהוָה֒ שָׁמַ֣עְתִּי ׀ אֶת־כָּל־נָאָֽצוֹתֶ֗יךָ אֲשֶׁ֥ר אָמַ֛רְתָּ עַל־הָרֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֣ר ׀ שממה (שָׁמֵ֑מוּ) לָ֥נוּ נִתְּנ֖וּ לְאָכְלָֽה׃ יג וַתַּגְדִּ֤ילוּ עָלַי֙ בְּפִיכֶ֔ם וְהַעְתַּרְתֶּ֥ם עָלַ֖י דִּבְרֵיכֶ֑ם אֲנִ֖י שָׁמָֽעְתִּי׃ יד כֹּ֥ה אָמַ֖ר אֲדֹנָ֣י יְהוִ֑ה כִּשְׂמֹ֙חַ֙ כָּל־הָאָ֔רֶץ שְׁמָמָ֖ה אֶעֱשֶׂה־לָּֽךְ׃ טו כְּשִׂמְחָ֨תְךָ֜ לְנַחְלַ֧ת בֵּֽית־יִשְׂרָאֵ֛ל עַ֥ל אֲשֶׁר־שָׁמֵ֖מָה כֵּ֣ן אֶעֱשֶׂה־לָּ֑ךְ שְׁמָמָ֨ה תִֽהְיֶ֤ה הַר־שֵׂעִיר֙ וְכָל־אֱד֣וֹם כֻּלָּ֔הּ וְיָדְע֖וּ כִּֽי־אֲנִ֥י יְהוָֽה׃
📖

פרשנים על הפרק

📚

מאמרים על הפרק

אברבנאל

אברבנאל

פסוק א:
(א-ב) ויהי דבר יהוה אלי לאמר בן אדם שים פניך על הר שעיר וגומר עד ואתה בן אדם הנבא על הרי ישראל. בפרושי לספר ישעיהו בנבואה השביעית תחילתה קרבו גוים לשמוע הוכחתי בראיות ברורות שהר שעיר הוא ארץ אדום הקרובה לירושלים, אבל מפני שיצא ממנה צפו בן אליפז וזרעו שמלכו באיטלי"א של יון ונתמלאה רומי וכל ארץ איטלי"א מאוכלוסין מבני אדום לכן כל ארצות איטלי"א היו ויוחסו לבני אדום להיותם מהם באמת ושאר ארצות המערב להיותם נכנעות לרומי שהיתה מושלת עליהם בימי שולטנותה וממשלתה נקראו גם כן בני אדום, הנה אם כן הנבואה הזאת התחילה לספר חרבן הר שעיר הסמוך לירושלים והמשיך הענין באדום כולו מהחרבן שיהיה בכל עמיו באחרית הימים וכמו שביארתי למעלה בנבואת נהה על המון מצרים כי היה אדום היא החיה הרביעית אשר הגלנו ובגלותו אנחנו היום הזה ולכן סמך מפלת שעיר לגאולת ישראל, וכבר תרגם יונתן שהר שעיר הוא הכרך הגדול שבאדום הנקרא רומי כי מפני שמשם יצאו מלכי הנוצרים ואוכלוסים רבים מבני אדום עמהם נקראו כולם בני אדום וראש ממשלתם נקרא הר שעיר (ג) ולפי ששנאת אדום לישראל היתה מלידה ומבטן ומהריון מלידת עשו ויעקב לכן אמר כאן ונטיתי ידי עליך ונתתיך שממה ומשמה ולא אמר זה כנגד ארץ אדום הסמוכה לירושלים אלא על כל הארצות המיחסות אל בני אדום באיטלי"א ובארצות המערב.
פסוק ד:
עוד אמר עריך חרבה אשים כנגד העיר הגדולה רומי ושאר הערים אשר מלכו בהם בני אדום (ה) וביאר הסבה באומרו יען היות לך איבת עולם רוצה לומר עם בני ישראל עד שמגרת ומסרת את ישראל ע"י חרב והענין שהרגו אותם הרומיים לפי חרב בחרבן בית שני, ומלת ותגר הוא מלשון יגירוהו על ידי חרב (תהלים סג, יא), ולרמוז לחרבן בית שני אמר בעת אידם בעת עון קץ כי מפני שהחרבן ההוא בא ביד אדום קרא יום החרבן עת אידם מלשון אדום, ועת עון קץ רוצה לומר עת קץ העון הקץ שסבב בעונם של ישראל.
פסוק ו:
ולכן ייעד לאדום שכמו שסבב דם הרבה בישראל כאילו דבר נמשך מטבעו כי אדום הוא מגזרת דם כן לדם אעשך ודם ירדפך שיבא עליהם החרב ויתרבה בהם דם החללים, כי אני ידעתי שאתה דם שנאת רוצה לומר ששנאת שישפכו דם בך ולכך יהיה עונשך שדם ירדפך, ואומרו אם לא דם שנאת הוא עיקר השבועה וראשונה אמר כי אני כי לדם אעשך ודם ירדפך כמדבר עמו אם לא דם שנאת, האם לא שנאת הדם וההריגה באמת שנאת מלקבלו ולכן דם ירדפך כמו שאמרתי, ובבראשית רבה (פס"ג יח) דרשו אם לא דם שנאת וכי עשו היה שונא את הדם רבי לוי בשם ר' חמא בר חנינא זה דם המילה רבי לוי בשם רבי שמואל בר נחמני אומר זה דם הבכורה והקרבנות.
פסוק ז:
ונתתי את הר שעיר לשממה ושממה שהוא הכרך הגדול שבאדום כמו שזכר יונתן, וכפל המלה באומרו לשממה ושממה להגיד שתהיה שוממותה מהיושבים עליה שיגלו ויצאו ממנה ומהעוברים ושבים שלא יעברו בה ולכן אמר כנגד יושבי הארץ ונתתי את הר שעיר לשממה וכנגד השוממות האחר מהעוברים ושבים אמר פעם שנית ושממה, והכרתי ממנו עובר ושב רוצה לומר וגם שיהיה שממה לפי שאכרית ממנה עובר ושב (ח) ותהיה ההריגה כל כך עצומה שימלאו הריו מחלליו כי יעלו אל ההרים להשגב מהאויב ושם יהרגום וכן בגבעות והגאיות וכל האפיקי' חללי חרב יפלו בהם מאדום (ט) ולא ישוב אדום בשום זמן מהזמנים להתישב על אדמתם כמו שישובו בני ישראל כי הנה הר שעיר שממות עולם אתנהו ושאר עריך לא תשבנה עוד וידעתם כי אני השם כי תהיה המפלה כל כך עצומה ומופלגת שתכירו ותדעו שהוא פעל אלקי ולא מבני אדם.
פסוק י:
והנה יהיה כל זה לאדום יען אומרך את שני הגוים ואת שני הארצות לי תהיינה וירשנוה וה' שם היה רוצה לומר שישראל ויהודה שהם שני הגוים ושתי הממלכות אמרו בני אדום שהם הרומיים שהם ירשו אותם וכן היה שבחרבן בית שני משלו על כל ארץ ישראל והתמידו בממשלתם עליה חמש מאות וששים שנה ואתה אדום לא זכרת שהשם שם היה כלומר בית מקדשו אשר החרבת היה שם.
פסוק יא:
ומפני זה חי אני נאם השם ועשיתי באפך ובקנאתך רוצה לומר ואעשה גם אני בך באפי ובקנאתי כמו שעשית אתה באפך ובקנאתך בישראל, ואין לך שתאמר שהם היו חייבים ברעה שמצאם מפני עונותיהם כי אתה לא עשית מה שעשית בהם אלא משנאתיך בם ולכן גם אני אעשה כן בך וכאשר אעשה בך כלייה ישראל עמי יכירו וידעו שאני משגיח בענינם וזהו ונודעתי בם כאשר אשפטך, (יב) וגם אתה אדום עצמך תכיר באלקותי וידעת כי אני השם שמעתי את כל נאצותיך אשר אמרת אל הרי ישראל שהיית אומר שממוה כי לנו נתנו לאכלה רוצה לומר בני ישראל לאוכלה.
פסוק יא:
ומלבד כל הרעה הזאת אשר עשית לישראל הנה עוד שמעתי מה שדברת ופרסמת כנגדי בפנות אלקותי דברים אשר לא כן אשר לו כדת בענין ההגשמה ויתר האמונות ועל זה אמר (יג) ותגדילו עלי בפיכם והעתרתם רוצה לומר והרביתם עלי דבריכם אני שמעתי, (יד) והנה בחרבנך תשמח כל הארץ, (טו) כשמחתך לנחלת בני ישראל רוצה לומר לגודל כאבם ומכתם מלשון נחלה מכתי, ולכן על אשר שממה ארץ ישראל על ידך כן תהיה שממה הר שעיר וכל אדום כולה, והתבונן אומרו הר שעיר וכל אדום כולה שזה מורה ומוכיח שהר שעיר הוא רומי כדברי המתרגם וכל אדום כולה היא ארץ איטלי"א שנתמלאה אוכלוסין מבני אדום, ואפשר לפרש הר שעיר על ארץ אדום הקרובה לארץ ישראל וכל אדום כולה על ארץ איטלי"א ושאר הארצות שנתישבו בהם האדומיים כי הנבואה הזאת כוללת לכל אדום והותרה בזה השאלה הג'.