תנ"ך על הפרק - יחזקאל יט - הקינה על נשיאי ישראל / הרב איתן שנדורפי שליט"א

תנ"ך על הפרק

יחזקאל יט

471 / 929
היום

הפרק

וְאַתָּה֙ שָׂ֣א קִינָ֔ה אֶל־נְשִׂיאֵ֖י יִשְׂרָאֵֽל׃וְאָמַרְתָּ֗ מָ֤ה אִמְּךָ֙ לְבִיָּ֔א בֵּ֥ין אֲרָי֖וֹת רָבָ֑צָה בְּת֥וֹךְ כְּפִרִ֖ים רִבְּתָ֥ה גוּרֶֽיהָ׃וַתַּ֛עַל אֶחָ֥ד מִגֻּרֶ֖יהָ כְּפִ֣יר הָיָ֑ה וַיִּלְמַ֥ד לִטְרָף־טֶ֖רֶף אָדָ֥ם אָכָֽל׃וַיִּשְׁמְע֥וּ אֵלָ֛יו גּוֹיִ֖ם בְּשַׁחְתָּ֣ם נִתְפָּ֑שׂ וַיְבִאֻ֥הוּ בַֽחַחִ֖ים אֶל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃וַתֵּ֙רֶא֙ כִּ֣י נֽוֹחֲלָ֔ה אָבְדָ֖ה תִּקְוָתָ֑הּ וַתִּקַּ֛ח אֶחָ֥ד מִגֻּרֶ֖יהָ כְּפִ֥יר שָׂמָֽתְהוּ׃וַיִּתְהַלֵּ֥ךְ בְּתוֹךְ־אֲרָי֖וֹת כְּפִ֣יר הָיָ֑ה וַיִּלְמַ֥ד לִטְרָף־טֶ֖רֶף אָדָ֥ם אָכָֽל׃וַיֵּ֙דַע֙ אַלְמְנוֹתָ֔יו וְעָרֵיהֶ֖ם הֶחֱרִ֑יב וַתֵּ֤שַׁם אֶ֙רֶץ֙ וּמְלֹאָ֔הּ מִקּ֖וֹל שַׁאֲגָתֽוֹ׃וַיִּתְּנ֨וּ עָלָ֥יו גּוֹיִ֛ם סָבִ֖יב מִמְּדִינ֑וֹת וַֽיִּפְרְשׂ֥וּ עָלָ֛יו רִשְׁתָּ֖ם בְּשַׁחְתָּ֥ם נִתְפָּֽשׂ׃וַֽיִּתְּנֻ֤הוּ בַסּוּגַר֙ בַּֽחַחִ֔ים וַיְבִאֻ֖הוּ אֶל־מֶ֣לֶךְ בָּבֶ֑ל יְבִאֻ֙הוּ֙ בַּמְּצֹד֔וֹת לְמַ֗עַן לֹא־יִשָּׁמַ֥ע קוֹל֛וֹ ע֖וֹד אֶל־הָרֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃אִמְּךָ֥ כַגֶּ֛פֶן בְּדָמְךָ֖ עַל־מַ֣יִם שְׁתוּלָ֑ה פֹּֽרִיָּה֙ וַֽעֲנֵפָ֔ה הָיְתָ֖ה מִמַּ֥יִם רַבִּֽים׃וַיִּֽהְיוּ־לָ֞הּ מַטּ֣וֹת עֹ֗ז אֶל־שִׁבְטֵי֙ מֹֽשְׁלִ֔ים וַתִּגְבַּ֥הּ קֽוֹמָת֖וֹ עַל־בֵּ֣ין עֲבֹתִ֑ים וַיֵּרָ֣א בְגָבְה֔וֹ בְּרֹ֖ב דָּלִיֹּתָֽיו׃וַתֻּתַּ֤שׁ בְּחֵמָה֙ לָאָ֣רֶץ הֻשְׁלָ֔כָה וְר֥וּחַ הַקָּדִ֖ים הוֹבִ֣ישׁ פִּרְיָ֑הּ הִתְפָּרְק֧וּ וְיָבֵ֛שׁוּ מַטֵּ֥ה עֻזָּ֖הּ אֵ֥שׁ אֲכָלָֽתְהוּ׃וְעַתָּ֖ה שְׁתוּלָ֣ה בַמִּדְבָּ֑ר בְּאֶ֖רֶץ צִיָּ֥ה וְצָמָֽא׃וַתֵּצֵ֨א אֵ֜שׁ מִמַּטֵּ֤ה בַדֶּ֙יהָ֙ פִּרְיָ֣הּ אָכָ֔לָה וְלֹא־הָ֥יָה בָ֛הּ מַטֵּה־עֹ֖ז שֵׁ֣בֶט לִמְשׁ֑וֹל קִ֥ינָה הִ֖יא וַתְּהִ֥י לְקִינָֽה׃

מאמרים על הפרק


מאמר על הפרק

הרב איתן שנדורפי שליט

הקינה על נשיאי ישראל

הקדמה

נאמר בפרקנו :

א. ואתה שא קינה אל נשיאי ישראל:
ב. ואמרת: מה אמך לביא, בין אריות רבצה, בתוך כפִרים רִבתה גוריה.
ג. ותעל אחד מגֻריה, כפיר היה, וילמד לטרֹף טרף, אדם אכל.
ד. וישמעו אליו גוים, בשחתם נתפש, ויבאהו בחַחים אל ארץ מצרים.
ה. ותרא כי נוחלה, אבדה תקותה, ותקח אחד מגֻריה, כפיר שמתהו.
ו. ויתהלך בתוך אריות, כפיר היה, וילמד לטרֹף טרף, אדם אכל.
ז. וידע אלמנותיו, ועריהם החריב, וַתֵשַׁם ארץ וּמְלֹאָה מקול שאגתו.
ח. ויתנו עליו גוים סביב ממדינות, ויפרשו עליו רשתם, בשחתם נתפש.
ט. ויתנֻהו בסוּגר בחַחים, ויבִאֻהו אל מלך בבל, יבִאֻהו בַמצָדות, למען לא ישָמע קולו עוד אל הרי ישראל.
י. אמך כגפן בְדָמְךָ על מים שתולה, פֹּרִיה וַעֲנֵפָה, היתה ממים רבים.
יא. ויהיו לה מַטות עֹז אל שבטי מֹשלים, ותגבה קומתו על בין עבֹתים, וירא בגבהו ברב דליֹתיו.
יב. וַתֻתַש בחמה, לארץ השלָכה, ורוח הקדים הוביש פריה, התפרקו ויבֵשו מטה עֻזה אש אכלתהו.
יג. ועתה שתולה במדבר, בארץ ציה וצמָא.
יד. ותצא אש ממטה בדיה, פריה אכלה, ולא היה בה מטה עֹז שבט למשול. קינה היא ותהי לקינה.

בפרקנו שני חלקים, ובכל אחד מהם משל אחר:

המשל הראשון מדמה את עם ישראל, או את מלכות בית דוד, לאריות (ב-ט).

המשל השני מדמה את עם ישראל, או את מלכות בית דוד, לגפן (י-יד).

עוד יש לשים לב שבחלק הראשון יש התיחסות לשני נשיאים, שכן על הראשון נאמר:

"וישמעו אליו גוים, בשחתם נתפש, ויבאהו בחחים אל ארץ מצרים" (ד).

ואילו על השני נאמר: "ויתנהו בסוגר בחחים, ויבאהו אל מלך בבל" (ט).

יש לשאול: האם המשל השני מתיחס שוב לשני הנשיאים הנזכרים במשל הראשון, או שמא רק לאחד מהם, או אולי בכלל לנשיא אחר, שלא נזכר כלל בחלק הראשון?

שאלה דומה יש לשאול גם על פתיחת הפרק "ואתה שא קינה אל נשיאי ישראל". מיהם נשיאי ישראל שעליהם נאמרה הקינה?

בדבר זה נחלקו המפרשים.

א. הסבר רש"י ורד"ק

רש"י בפסוק א' לא הסביר על מי נאמרה הקינה, אבל בפסוק ב' כתב: "מה אמך לביא - כמה היתה חשובה אמך, אתה צדקיהו, שנמשלה ללביאה".

לפי זה הקינה נאמרה אל צדקיהו.

אבל המשיך רש"י וכתב בפסוק ג': "ותעל אחד מגוריה - על בני יאשיהו נאמרה קינה זו, שראשון הוא יהואחז". עליו מדברים פסוקים ב-ד.

אחר כך, בפסוק ה', כתב רש"י: "ותרא - אמו כנסת ישראל. כי נוחלה - לשון חולי. ותקח אחד מגוריה - יהויקים".

לפי זה עולה שהנבואה פונה אל צדקיהו מלך יהודה האחרון, ומזכירה את אשר קרה ליהואחז וליהויקים, המלכים הקודמים, שהראשון מהם נלקח למצרים והשני לבבל.

במי עוסק החלק השני?

כתב רש"י בפסוק י"ב: "ורוח הקדים - נבוכדנצר. הוביש פריה - שחט את בני צדקיהו".

אם כן לפי רש"י המשל השני מדבר על צדקיהו.

לסיכום: המשל הראשון מתיחס ליהואחז וליהויקים, ואילו המשל השני מתיחס לצדקיהו.

גם הרד"ק כתב בפסוק א': "ואתה שא קינה אל נשיאי ישראל - 'אל' כמו 'על', וכמוהו רבים. ונשיאי ישראל הם מלכי יהודה יהואחז ויהויקים וצדקיהו".

אחר כך כתב הרד"ק בתוך דבריו שהחלק הראשון של המשל הראשון מתיחס ליהואחז, החלק השני של המשל הראשון מתיחס ליהויקים, והמשל השני מתיחס לצדקיהו.

יש לשאול: מדוע הנבואה אינה מתיחסת גם למלך יהויכין, שמלך בין יהויקים לצדקיהו?

עוד יש לשאול: מדוע יהואחז ויהויקים הופיעו במשל הראשון, ואילו צדקיהו הופיע במשל השני?

מדוע לא נזכר יהויכין בכל הנבואה ומדוע לא נזכר צדקיהו במשל הראשון?

כתב הרד"ק בפסוק ט': "הנה לא זכר בזה המשל יהויכין וצדקיהו"!

כלומר: הרד"ק שאל גם מדוע לא נזכר יהויכין בקינה זו בכלל, וגם על צדקיהו מדוע הוא לא נזכר במשל הראשון (אלא רק במשל השני).

ענה על כך הרד"ק:

ויש לפרש כי יהויכין לא מלך אלא שלושה חדשים, לפיכך לא זכרו.
וצדקיהו גם כן, כי כיון שהיה מלכות יהויקים וצדקיהו במספר אחד, ושניהם נתנו ביד מלך בבל ומתו ברשותו, אמר הענין על שניהם כאחד. ועיקר החרבן החל מיהויקים, שהרי מלך בבל הוליך עמו בבלה מקצת כלי בית אלקים ומשרי הארץ.

כלומר: כיון שיהויכין מלך זמן קצר מאד, רק שלושה חדשים, לכן הנבואה לא התיחסה אליו כלל. ואילו צדקיהו לא נזכר במפורש במשל הראשון כיון שענינו היה דומה ליהויקים, ששניהם מלכו אותו פרק זמן - אחת עשרה שנה, ושניהם נתנו ביד מלך בבל ומתו ברשותו, כאילו הוא כלול במשל הראשון.

יש לשאול על הסברו ביחס ליהויכין, שגם יהואחז מלך רק שלושה חדשים, ואף על פי כן כל החלק הראשון של המשל הראשון התיחס אליו!

ב. הסבר המלבי"ם

הסבר אחר כתב המלבי"ם (בפסוק א'): "עד פסוק ט' ידבר מן בני יאשיהו, יהואחז ויהויכין ויהויקים, ומן פסוק י' ידבר מן צדקיהו".

לפי המלבי"ם אכן יהויכין נזכר בנבואה, בחלק הראשון!

אבל לכאורה דבריו קשים, שהרי החלק הראשון של הנבואה מתיחס רק לשני מנהיגים, ולא לשלושה!

כתב על כך המלבי"ם בפסוק ה': "ותקח אחד מגוריה - הוא יהויקים שהמליכהו פרעה נכה בהסכמת העם... וכבר בארתי בספר מלכים שבעת שהמליך פרעה את יהויקים, המליך גם את יהויכין, שהיה בן שמונה שנה, ושניהם מלכו ביחד, ולכן חשב שניהם כאחד".

אם כן לפי המלבי"ם יהויכין נזכר יחד עם יהויקים!

מדוע לא נזכר צדקיהו במשל הראשון אלא רק במשל השני?

גם על השאלה הזו ענה המלבי"ם הסבר אחר (י):

אמך כגפן בדמך - עתה ידבר מן המשל השני, שנמשלו ישראל כגפן, ובא לספר בזה ממלכות צדקיהו, שהיה צדיק, ולא נמשל לארי טורף, רק כגפן נטועה בארץ. והיא על מים שתולה - ששם שתול בא על עקירת הגפן ממקומו למקום אחר, שרצה לצאת מרשות נבוכדנצר תחת רשות פרעה, כדי שתהיה פוריה וענפה ממים רבים, כמו שכתוב בסימן י"ז (פסוק ח): 'אל שדה טוב אל מים רבים היא שתולה'.

והמשיך המלב"ים וביאר את כל המשל השני ביחס לצדקיהו, וסיים שפסוק י"ד "ותצא אש ממטה בדיה פריה אכלה ולא היה בה מטה עז שבט למשול" "הוא אש של ישמעאל בן נתניה, שהיה ממטה בדיה, היינו מזרע המלוכה, ואכלה פריה במדבר, שהרג את הנשארים, ועל ידי כך לא היה לה מטה עז, כי אחרי הריגת גדליהו בטלה כל ממשלה ופקודה בארץ".

סיום

פרקנו מתאר את ביטול מלכות בית דוד, אבל הוא גם מדמה את עם ישראל לאריה ולגפן, והסביר המלבי"ם: "המשל לאריה הוא מצד הגבורה, ונמשלו בזה ביחוד שבט יהודה ומלכות בית דוד, ולגפן נמשלו מצד מה שנטעם ד' בארץ".

אמנם מלכי יהודה חטאו, ולכן המלכות בטלה ובית המקדש נחרב, אבל ד' הבטיח שעם ישראל יחזור לארץ ישראל, יקים בה את המלכות ויבנה את בית המקדש, ובדורותינו אנו רואים את חזרת עם ישראל לארץ ישראל, ומתפללים אנו שנזכה לראות את מלכות מלך המשיח ואת בנין בית המקדש, במהרה בימינו אמן.

פירושים על הפרק


פירוש על הפרק


תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך