הקינה על נשיאי ישראל
הקדמה
נאמר בפרקנו :
א. ואתה שא קינה אל נשיאי ישראל:
ב. ואמרת: מה אמך לביא, בין אריות רבצה, בתוך כפִרים רִבתה גוריה.
ג. ותעל אחד מגֻריה, כפיר היה, וילמד לטרֹף טרף, אדם אכל.
ד. וישמעו אליו גוים, בשחתם נתפש, ויבאהו בחַחים אל ארץ מצרים.
ה. ותרא כי נוחלה, אבדה תקותה, ותקח אחד מגֻריה, כפיר שמתהו.
ו. ויתהלך בתוך אריות, כפיר היה, וילמד לטרֹף טרף, אדם אכל.
ז. וידע אלמנותיו, ועריהם החריב, וַתֵשַׁם ארץ וּמְלֹאָה מקול שאגתו.
ח. ויתנו עליו גוים סביב ממדינות, ויפרשו עליו רשתם, בשחתם נתפש.
ט. ויתנֻהו בסוּגר בחַחים, ויבִאֻהו אל מלך בבל, יבִאֻהו בַמצָדות, למען לא ישָמע קולו עוד אל הרי ישראל.
י. אמך כגפן בְדָמְךָ על מים שתולה, פֹּרִיה וַעֲנֵפָה, היתה ממים רבים.
יא. ויהיו לה מַטות עֹז אל שבטי מֹשלים, ותגבה קומתו על בין עבֹתים, וירא בגבהו ברב דליֹתיו.
יב. וַתֻתַש בחמה, לארץ השלָכה, ורוח הקדים הוביש פריה, התפרקו ויבֵשו מטה עֻזה אש אכלתהו.
יג. ועתה שתולה במדבר, בארץ ציה וצמָא.
יד. ותצא אש ממטה בדיה, פריה אכלה, ולא היה בה מטה עֹז שבט למשול. קינה היא ותהי לקינה.
בפרקנו שני חלקים, ובכל אחד מהם משל אחר:
המשל הראשון מדמה את עם ישראל, או את מלכות בית דוד, לאריות (ב-ט).
המשל השני מדמה את עם ישראל, או את מלכות בית דוד, לגפן (י-יד).
עוד יש לשים לב שבחלק הראשון יש התיחסות לשני נשיאים, שכן על הראשון נאמר:
"וישמעו אליו גוים, בשחתם נתפש, ויבאהו בחחים אל ארץ מצרים" (ד).
ואילו על השני נאמר: "ויתנהו בסוגר בחחים, ויבאהו אל מלך בבל" (ט).
יש לשאול: האם המשל השני מתיחס שוב לשני הנשיאים הנזכרים במשל הראשון, או שמא רק לאחד מהם, או אולי בכלל לנשיא אחר, שלא נזכר כלל בחלק הראשון?
שאלה דומה יש לשאול גם על פתיחת הפרק "ואתה שא קינה אל נשיאי ישראל". מיהם נשיאי ישראל שעליהם נאמרה הקינה?
בדבר זה נחלקו המפרשים.
א. הסבר רש"י ורד"ק
רש"י בפסוק א' לא הסביר על מי נאמרה הקינה, אבל בפסוק ב' כתב: "מה אמך לביא - כמה היתה חשובה אמך, אתה צדקיהו, שנמשלה ללביאה".
לפי זה הקינה נאמרה אל צדקיהו.
אבל המשיך רש"י וכתב בפסוק ג': "ותעל אחד מגוריה - על בני יאשיהו נאמרה קינה זו, שראשון הוא יהואחז". עליו מדברים פסוקים ב-ד.
אחר כך, בפסוק ה', כתב רש"י: "ותרא - אמו כנסת ישראל. כי נוחלה - לשון חולי. ותקח אחד מגוריה - יהויקים".
לפי זה עולה שהנבואה פונה אל צדקיהו מלך יהודה האחרון, ומזכירה את אשר קרה ליהואחז וליהויקים, המלכים הקודמים, שהראשון מהם נלקח למצרים והשני לבבל.
במי עוסק החלק השני?
כתב רש"י בפסוק י"ב: "ורוח הקדים - נבוכדנצר. הוביש פריה - שחט את בני צדקיהו".
אם כן לפי רש"י המשל השני מדבר על צדקיהו.
לסיכום: המשל הראשון מתיחס ליהואחז וליהויקים, ואילו המשל השני מתיחס לצדקיהו.
גם הרד"ק כתב בפסוק א': "ואתה שא קינה אל נשיאי ישראל - 'אל' כמו 'על', וכמוהו רבים. ונשיאי ישראל הם מלכי יהודה יהואחז ויהויקים וצדקיהו".
אחר כך כתב הרד"ק בתוך דבריו שהחלק הראשון של המשל הראשון מתיחס ליהואחז, החלק השני של המשל הראשון מתיחס ליהויקים, והמשל השני מתיחס לצדקיהו.
יש לשאול: מדוע הנבואה אינה מתיחסת גם למלך יהויכין, שמלך בין יהויקים לצדקיהו?
עוד יש לשאול: מדוע יהואחז ויהויקים הופיעו במשל הראשון, ואילו צדקיהו הופיע במשל השני?
מדוע לא נזכר יהויכין בכל הנבואה ומדוע לא נזכר צדקיהו במשל הראשון?
כתב הרד"ק בפסוק ט': "הנה לא זכר בזה המשל יהויכין וצדקיהו"!
כלומר: הרד"ק שאל גם מדוע לא נזכר יהויכין בקינה זו בכלל, וגם על צדקיהו מדוע הוא לא נזכר במשל הראשון (אלא רק במשל השני).
ענה על כך הרד"ק:
ויש לפרש כי יהויכין לא מלך אלא שלושה חדשים, לפיכך לא זכרו.
וצדקיהו גם כן, כי כיון שהיה מלכות יהויקים וצדקיהו במספר אחד, ושניהם נתנו ביד מלך בבל ומתו ברשותו, אמר הענין על שניהם כאחד. ועיקר החרבן החל מיהויקים, שהרי מלך בבל הוליך עמו בבלה מקצת כלי בית אלקים ומשרי הארץ.
כלומר: כיון שיהויכין מלך זמן קצר מאד, רק שלושה חדשים, לכן הנבואה לא התיחסה אליו כלל. ואילו צדקיהו לא נזכר במפורש במשל הראשון כיון שענינו היה דומה ליהויקים, ששניהם מלכו אותו פרק זמן - אחת עשרה שנה, ושניהם נתנו ביד מלך בבל ומתו ברשותו, כאילו הוא כלול במשל הראשון.
יש לשאול על הסברו ביחס ליהויכין, שגם יהואחז מלך רק שלושה חדשים, ואף על פי כן כל החלק הראשון של המשל הראשון התיחס אליו!
ב. הסבר המלבי"ם
הסבר אחר כתב המלבי"ם (בפסוק א'): "עד פסוק ט' ידבר מן בני יאשיהו, יהואחז ויהויכין ויהויקים, ומן פסוק י' ידבר מן צדקיהו".
לפי המלבי"ם אכן יהויכין נזכר בנבואה, בחלק הראשון!
אבל לכאורה דבריו קשים, שהרי החלק הראשון של הנבואה מתיחס רק לשני מנהיגים, ולא לשלושה!
כתב על כך המלבי"ם בפסוק ה': "ותקח אחד מגוריה - הוא יהויקים שהמליכהו פרעה נכה בהסכמת העם... וכבר בארתי בספר מלכים שבעת שהמליך פרעה את יהויקים, המליך גם את יהויכין, שהיה בן שמונה שנה, ושניהם מלכו ביחד, ולכן חשב שניהם כאחד".
אם כן לפי המלבי"ם יהויכין נזכר יחד עם יהויקים!
מדוע לא נזכר צדקיהו במשל הראשון אלא רק במשל השני?
גם על השאלה הזו ענה המלבי"ם הסבר אחר (י):
אמך כגפן בדמך - עתה ידבר מן המשל השני, שנמשלו ישראל כגפן, ובא לספר בזה ממלכות צדקיהו, שהיה צדיק, ולא נמשל לארי טורף, רק כגפן נטועה בארץ. והיא על מים שתולה - ששם שתול בא על עקירת הגפן ממקומו למקום אחר, שרצה לצאת מרשות נבוכדנצר תחת רשות פרעה, כדי שתהיה פוריה וענפה ממים רבים, כמו שכתוב בסימן י"ז (פסוק ח): 'אל שדה טוב אל מים רבים היא שתולה'.
והמשיך המלב"ים וביאר את כל המשל השני ביחס לצדקיהו, וסיים שפסוק י"ד "ותצא אש ממטה בדיה פריה אכלה ולא היה בה מטה עז שבט למשול" "הוא אש של ישמעאל בן נתניה, שהיה ממטה בדיה, היינו מזרע המלוכה, ואכלה פריה במדבר, שהרג את הנשארים, ועל ידי כך לא היה לה מטה עז, כי אחרי הריגת גדליהו בטלה כל ממשלה ופקודה בארץ".
סיום
פרקנו מתאר את ביטול מלכות בית דוד, אבל הוא גם מדמה את עם ישראל לאריה ולגפן, והסביר המלבי"ם: "המשל לאריה הוא מצד הגבורה, ונמשלו בזה ביחוד שבט יהודה ומלכות בית דוד, ולגפן נמשלו מצד מה שנטעם ד' בארץ".
אמנם מלכי יהודה חטאו, ולכן המלכות בטלה ובית המקדש נחרב, אבל ד' הבטיח שעם ישראל יחזור לארץ ישראל, יקים בה את המלכות ויבנה את בית המקדש, ובדורותינו אנו רואים את חזרת עם ישראל לארץ ישראל, ומתפללים אנו שנזכה לראות את מלכות מלך המשיח ואת בנין בית המקדש, במהרה בימינו אמן.