פסוק ב: מה אמך לביא. פי' מה מאד גדלה אמך כמו מה רב טובך:
פסוק ג: וילמד לטרף טרף אדם אכל. פירש רש"י ז"ל גוזל את ישראל כי ישראל נקראו אדם כמו שנאמר ואתנה צאן מרעיתי אדם אתם ולפי המשל כל חיה שטועמת טעם בשר אדם מתגרה באנשים לעולם עכ"ד והקינה היא שזה גרם שהסט"א טרפה ניצוצי הקדושה וחלק נפש ישראל דהנפש נקראת אדם כמ"ש בזהר הקדוש על פ' על בשר אדם לא ייסך. והסט"א טורפת ניצה"ק אדם אכל חלק נפש ישראל שנטמע בסט"א. ואפשר דרמז לכנסת ישראל כי ך' דמנצפ"ך היא ת"ק כידוע ואם כן אמך גימטריא ישראל. לביא גימטריא מ"ב עם הכולל דע"י שם מ"ב בכח התורה והמצוה הן מעלים ניצוצי הקדושה בין אריות הסט"א רבצה לברר ניצוצי הקדושה. בתוך כפירים המקטרגים רבתה גוריה דע"י התורה והמצוה המקטרגים המה כרעו ונפלו. אך ותעל אחד וכו' וקינה היא דמוחלפת השיטה:
פסוק ה: ותקח אחד מגוריה. הוא יהויקים ומספר והולך זר מעשהו ועד אחרון רצו להביאו לפני נבוכדנצר לאסור איסר למען לא ישמע עוד קולו אל הרי ישראל אמנם לא בא לבבל ולא לבית הסוהר אלא מת בדרך:
פסוק י: אמך כגפן וכו'. זה משל אחר מעין דוגמא של מעלה להוסיף ולהרבות נה"י דנפק: