עגילים על אזנך
מובא במדרש:
"וַיְהִי הָעָם כְּמִתְאֹנְנִים (רַע בְּאָזְנֵי ה’, וַיִּשְׁמַע ה’ וַיִּחַר אַפּוֹ וַתִּבְעַר בָּם אֵשׁ ה’ וַתֹּאכַל בִּקְצֵה הַמַּחֲנֶה)". מימיהם לא חטאו חטא גמור ולא לקו מכה גמורה, ...משל למה הדבר דומה, למי שהלך אצל הזהבי לעשות לאשתו קוזמיון (תכשיט), והיא הולכת אצל המכשף לעשות לו כשפים... כך אמר הקב"ה אני משבח אתכם ב"אזניכם" שנאמר "וָאֶתֵּן נֶזֶם עַל אַפֵּךְ וַעֲגִילִים עַל אָזְנָיִךְ"(יחזקאל טז יב), ואת מכעסת אותי ב"אזנים" שנאמר "וַיִּתְפָּרְקוּ כָּל הָעָם אֶת נִזְמֵי הַזָּהָב [אֲשֶׁר בְּאָזְנֵיהֶם]"(שמות לב ג).
(ילקוט שמעוני על התורה תשלב)
המדרש מגלה שלפי המסורת של הנביא יחזקאל, ישראל לא חטאו מימיהם בעבודה זרה ב'חטא העגל', וגם לא בחטאים החמורים של 'מִתְאֹנְנִים' ו'קִבְרוֹת הַתַּאֲוָה'. הקב"ה העניק לעם ישראל במעמד הר סיני יכולת להאמין בו ובניסיו, ולהשתחרר מהנהגות של דרך הטבע. יחזקאל מדמה את המתנה הזו לתכשיטי זהב שעל האוזניים "וַעֲגִילִים עַל אָזְנָיִךְ". אלא שהעם מאס במתנה הזו; והכתוב מדמה את המאיסה הזו - להורדת התכשיטים לצורך ה'עגל' - "וַיִּתְפָּרְקוּ כָּל הָעָם אֶת נִזְמֵי הַזָּהָב אֲשֶׁר בְּאָזְנֵיהֶם!!".
באדיבות הרב, מתוך 'חמדת ימים' גליון שבת ראש השנה תש"ע