פסוק ג:ולא יכלו וגו'. רבי אלעזר כי מטי להאי קרא הוי בכי, אמר, ומה תוכחה של בשר ודם כתיב בה ולא יכלו אחיו לענות אותו כי נבהלו מפניו, תוכחה של הקב"ה על אחת כמה וכמה .
(חגיגה ד' ב')
פסוק יב:עיניכם וגו'. מהו עיניכם ועיני אחי בנימין, א"ר אלעזר, אמר להם, כשם שאין בלבי על בנימין שלא היה במכירתי, כך אין בלבי עליכם .
(מגילה ט"ז ב')
פסוק יב:כי פי המדבר. מהו כי פי המדבר, א"ר אלעזר, אמר להם, כפי כן לבי [שם שם]
פסוק יד:על צוארי בנימן. וכי כמה צוארין היו לו לבנימין, א"ר אלעזר, בכה על שני מקדשים שעתידים להיות בחלקו של בנימין ועתידין לחרב .
(מגילה ט"ז כ')
פסוק יד:ובנימן בכה וגו'. א"ר אלעזר, בכה על משכן שילה שעתיד להיות בחלקו של יוסף ועתיד לחרב [שם שם]
פסוק כב:וחמש חליפות שמלות. וכי אפשר, דבר שנצטער בו אותו צדיק יכשל בו , א"ר בנימין בר יפת, רמז רמז לו, שעתיד לצאת ממנו בן שיצא מלפני המלך בחמשה לבושי מלכות, [ואיזה הוא, זה מרדכי], שנאמר (אסתר ט׳:י״א) ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות תכלת וחור ועטרת זהב גדולה ותכריך בוץ וארגמן .
(מגילה ט"ז ב')
פסוק כג:מטוב מצרים. מאי מטוב מצרים, א"ר בנימין בר יפת א"ר אלעזר, שלח לו יין ישן. שדעת זקנים נוחה ממנו .
(מגילה ט"ז ב')
פסוק כג:בר ולחם ומזון. מכיון שנאמר בר ולחם מה ת"ל עוד ומזון, אלא מלמד שכל הדברים קרויים מזון, מכאן לנודר מן המזון שאסור בכל הדברים חוץ מן המים והמלח [ירו' נדרים פ"ו ח"א]
פסוק כד:אל תרגזו בדרך. א"ר אלעזר, אמר להם, אל תתעסקו בדרך בדבר הלכה, שמא תרגז עליכם הדרך . במתניתא תנא, אמר להם, אל תפסיעו פסיעה גסה ותכנסו חמה לעיר .
(תענית י' ב')
פסוק כו:כי לא האמין להם. א"ר שמעון, כך ענשו של בדאי שאפילו אומר אמת אין שומעין לו, שכן מצינו בבניו של יעקב, שנאמר [פ' וישב] ויכירה ויאמר כתונת בני היא, לפיכך באחרונה אע"פ שדברו אמת לא האמין להם, שנאמר ויפג לבו כי לא האמין להם [אדר"נ פ"ל].
פסוק כז:ותחי רוח יעקב. יש אומרים מהו ותחי רוח יעקב – רוח הקודש שנסתלק ממנו שרתה עליו באותה שעה .
(שם שם)