א וְלֹֽא־יָכֹ֨ל יוֹסֵ֜ף לְהִתְאַפֵּ֗ק לְכֹ֤ל הַנִּצָּבִים֙ עָלָ֔יו וַיִּקְרָ֕א הוֹצִ֥יאוּ כָל־אִ֖ישׁ מֵעָלָ֑י וְלֹא־עָ֤מַד אִישׁ֙ אִתּ֔וֹ בְּהִתְוַדַּ֥ע יוֹסֵ֖ף אֶל־אֶחָֽיו׃ ב וַיִּתֵּ֥ן אֶת־קֹל֖וֹ בִּבְכִ֑י וַיִּשְׁמְע֣וּ מִצְרַ֔יִם וַיִּשְׁמַ֖ע בֵּ֥ית פַּרְעֹֽה׃ ג וַיֹּ֨אמֶר יוֹסֵ֤ף אֶל־אֶחָיו֙ אֲנִ֣י יוֹסֵ֔ף הַע֥וֹד אָבִ֖י חָ֑י וְלֹֽא־יָכְל֤וּ אֶחָיו֙ לַעֲנ֣וֹת אֹת֔וֹ כִּ֥י נִבְהֲל֖וּ מִפָּנָֽיו׃ ד וַיֹּ֨אמֶר יוֹסֵ֧ף אֶל־אֶחָ֛יו גְּשׁוּ־נָ֥א אֵלַ֖י וַיִּגָּ֑שׁוּ וַיֹּ֗אמֶר אֲנִי֙ יוֹסֵ֣ף אֲחִיכֶ֔ם אֲשֶׁר־מְכַרְתֶּ֥ם אֹתִ֖י מִצְרָֽיְמָה׃ ה וְעַתָּ֣ה ׀ אַל־תֵּעָ֣צְב֗וּ וְאַל־יִ֙חַר֙ בְּעֵ֣ינֵיכֶ֔ם כִּֽי־מְכַרְתֶּ֥ם אֹתִ֖י הֵ֑נָּה כִּ֣י לְמִֽחְיָ֔ה שְׁלָחַ֥נִי אֱלֹהִ֖ים לִפְנֵיכֶֽם׃ ו כִּי־זֶ֛ה שְׁנָתַ֥יִם הָרָעָ֖ב בְּקֶ֣רֶב הָאָ֑רֶץ וְעוֹד֙ חָמֵ֣שׁ שָׁנִ֔ים אֲשֶׁ֥ר אֵין־חָרִ֖ישׁ וְקָצִּֽיר׃ ז וַיִּשְׁלָחֵ֤נִי אֱלֹהִים֙ לִפְנֵיכֶ֔ם לָשׂ֥וּם לָכֶ֛ם שְׁאֵרִ֖ית בָּאָ֑רֶץ וּלְהַחֲי֣וֹת לָכֶ֔ם לִפְלֵיטָ֖ה גְּדֹלָֽה׃ ח וְעַתָּ֗ה לֹֽא־אַתֶּ֞ם שְׁלַחְתֶּ֤ם אֹתִי֙ הֵ֔נָּה כִּ֖י הָאֱלֹהִ֑ים וַיְשִׂימֵ֨נִֽי לְאָ֜ב לְפַרְעֹ֗ה וּלְאָדוֹן֙ לְכָל־בֵּית֔וֹ וּמֹשֵׁ֖ל בְּכָל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ ט מַהֲרוּ֮ וַעֲל֣וּ אֶל־אָבִי֒ וַאֲמַרְתֶּ֣ם אֵלָ֗יו כֹּ֤ה אָמַר֙ בִּנְךָ֣ יוֹסֵ֔ף שָׂמַ֧נִי אֱלֹהִ֛ים לְאָד֖וֹן לְכָל־מִצְרָ֑יִם רְדָ֥ה אֵלַ֖י אַֽל־תַּעֲמֹֽד׃ י וְיָשַׁבְתָּ֣ בְאֶֽרֶץ־גֹּ֗שֶׁן וְהָיִ֤יתָ קָרוֹב֙ אֵלַ֔י אַתָּ֕ה וּבָנֶ֖יךָ וּבְנֵ֣י בָנֶ֑יךָ וְצֹאנְךָ֥ וּבְקָרְךָ֖ וְכָל־אֲשֶׁר־לָֽךְ׃ יא וְכִלְכַּלְתִּ֤י אֹֽתְךָ֙ שָׁ֔ם כִּי־ע֛וֹד חָמֵ֥שׁ שָׁנִ֖ים רָעָ֑ב פֶּן־תִּוָּרֵ֛שׁ אַתָּ֥ה וּבֵֽיתְךָ֖ וְכָל־אֲשֶׁר־לָֽךְ׃ יב וְהִנֵּ֤ה עֵֽינֵיכֶם֙ רֹא֔וֹת וְעֵינֵ֖י אָחִ֣י בִנְיָמִ֑ין כִּי־פִ֖י הַֽמְדַבֵּ֥ר אֲלֵיכֶֽם׃ יג וְהִגַּדְתֶּ֣ם לְאָבִ֗י אֶת־כָּל־כְּבוֹדִי֙ בְּמִצְרַ֔יִם וְאֵ֖ת כָּל־אֲשֶׁ֣ר רְאִיתֶ֑ם וּמִֽהַרְתֶּ֛ם וְהוֹרַדְתֶּ֥ם אֶת־אָבִ֖י הֵֽנָּה׃ יד וַיִּפֹּ֛ל עַל־צַוְּארֵ֥י בִנְיָמִֽן־אָחִ֖יו וַיֵּ֑בְךְּ וּבִנְיָמִ֔ן בָּכָ֖ה עַל־צַוָּארָֽיו׃ טו וַיְנַשֵּׁ֥ק לְכָל־אֶחָ֖יו וַיֵּ֣בְךְּ עֲלֵיהֶ֑ם וְאַ֣חֲרֵי כֵ֔ן דִּבְּר֥וּ אֶחָ֖יו אִתּֽוֹ׃ טז וְהַקֹּ֣ל נִשְׁמַ֗ע בֵּ֤ית פַּרְעֹה֙ לֵאמֹ֔ר בָּ֖אוּ אֲחֵ֣י יוֹסֵ֑ף וַיִּיטַב֙ בְּעֵינֵ֣י פַרְעֹ֔ה וּבְעֵינֵ֖י עֲבָדָֽיו׃ יז וַיֹּ֤אמֶר פַּרְעֹה֙ אֶל־יוֹסֵ֔ף אֱמֹ֥ר אֶל־אַחֶ֖יךָ זֹ֣את עֲשׂ֑וּ טַֽעֲנוּ֙ אֶת־בְּעִ֣ירְכֶ֔ם וּלְכוּ־בֹ֖אוּ אַ֥רְצָה כְּנָֽעַן׃ יח וּקְח֧וּ אֶת־אֲבִיכֶ֛ם וְאֶת־בָּתֵּיכֶ֖ם וּבֹ֣אוּ אֵלָ֑י וְאֶתְּנָ֣ה לָכֶ֗ם אֶת־טוּב֙ אֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וְאִכְל֖וּ אֶת־חֵ֥לֶב הָאָֽרֶץ׃ יט וְאַתָּ֥ה צֻוֵּ֖יתָה זֹ֣את עֲשׂ֑וּ קְחוּ־לָכֶם֩ מֵאֶ֨רֶץ מִצְרַ֜יִם עֲגָל֗וֹת לְטַפְּכֶם֙ וְלִנְשֵׁיכֶ֔ם וּנְשָׂאתֶ֥ם אֶת־אֲבִיכֶ֖ם וּבָאתֶֽם׃ כ וְעֵ֣ינְכֶ֔ם אַל־תָּחֹ֖ס עַל־כְּלֵיכֶ֑ם כִּי־ט֛וּב כָּל־אֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם לָכֶ֥ם הֽוּא׃ כא וַיַּֽעֲשׂוּ־כֵן֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וַיִּתֵּ֨ן לָהֶ֥ם יוֹסֵ֛ף עֲגָל֖וֹת עַל־פִּ֣י פַרְעֹ֑ה וַיִּתֵּ֥ן לָהֶ֛ם צֵדָ֖ה לַדָּֽרֶךְ׃ כב לְכֻלָּ֥ם נָתַ֛ן לָאִ֖ישׁ חֲלִפ֣וֹת שְׂמָלֹ֑ת וּלְבִנְיָמִ֤ן נָתַן֙ שְׁלֹ֣שׁ מֵא֣וֹת כֶּ֔סֶף וְחָמֵ֖שׁ חֲלִפֹ֥ת שְׂמָלֹֽת׃ כג וּלְאָבִ֞יו שָׁלַ֤ח כְּזֹאת֙ עֲשָׂרָ֣ה חֲמֹרִ֔ים נֹשְׂאִ֖ים מִטּ֣וּב מִצְרָ֑יִם וְעֶ֣שֶׂר אֲתֹנֹ֡ת נֹֽ֠שְׂאֹת בָּ֣ר וָלֶ֧חֶם וּמָז֛וֹן לְאָבִ֖יו לַדָּֽרֶךְ׃ כד וַיְשַׁלַּ֥ח אֶת־אֶחָ֖יו וַיֵּלֵ֑כוּ וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֔ם אַֽל־תִּרְגְּז֖וּ בַּדָּֽרֶךְ׃ כה וַֽיַּעֲל֖וּ מִמִּצְרָ֑יִם וַיָּבֹ֙אוּ֙ אֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן אֶֽל־יַעֲקֹ֖ב אֲבִיהֶֽם׃ כו וַיַּגִּ֨דוּ ל֜וֹ לֵאמֹ֗ר ע֚וֹד יוֹסֵ֣ף חַ֔י וְכִֽי־ה֥וּא מֹשֵׁ֖ל בְּכָל־אֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וַיָּ֣פָג לִבּ֔וֹ כִּ֥י לֹא־הֶאֱמִ֖ין לָהֶֽם׃ כז וַיְדַבְּר֣וּ אֵלָ֗יו אֵ֣ת כָּל־דִּבְרֵ֤י יוֹסֵף֙ אֲשֶׁ֣ר דִּבֶּ֣ר אֲלֵהֶ֔ם וַיַּרְא֙ אֶת־הָ֣עֲגָל֔וֹת אֲשֶׁר־שָׁלַ֥ח יוֹסֵ֖ף לָשֵׂ֣את אֹת֑וֹ וַתְּחִ֕י ר֖וּחַ יַעֲקֹ֥ב אֲבִיהֶֽם׃ כח וַיֹּ֙אמֶר֙ יִשְׂרָאֵ֔ל רַ֛ב עוֹד־יוֹסֵ֥ף בְּנִ֖י חָ֑י אֵֽלְכָ֥ה וְאֶרְאֶ֖נּוּ בְּטֶ֥רֶם אָמֽוּת׃
📖

פרשנים על הפרק

📚

מאמרים על הפרק

אור החיים

חיים בן עטר

פסוק א:
וְלֹא יָכוֹל יוֹסֵף לְהִתְאַפֵּק. פֵּרוּשׁ שֶׁלֹּא עָצַר כֹּחַ לְהַמְתִּין עַד שֶׁיֵּצְאוּ כָּל הַנִּצָּבִים מֵעַצְמָן, וְקָרָא בְּקוֹל גָּדוֹל ״הוֹצִיאוּ כָל אִישׁ״. פֵּרוּשׁ, בִּמְהֵרָה, לֹא שֶׁיֹּאמְרוּ לָהֶם לָצֵאת, כִּי כְּשֶׁיֵּצְאוּ מֵעַצְמָן יֵצְאוּ בְּמִתּוּן, וְלֹא סָבַל אֹרֶךְ זְמַן הַהוֹצָאָה. וְאָמַר וְלֹא עָמַד, פֵּרוּשׁ, לֹא נִתְעַכֵּב אִישׁ אֶלָּא בִּמְהֵרָה תֵּכֶף יָצְאוּ יַחַד.
פסוק א:
בְּהִתְוַדַּע יוֹסֵף וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, בִּשְׁבִיל הִתְוַדְּעוּתוֹ אֶל אֶחָיו, פֵּרוּשׁ הַכָּרַת דָּבָר כְּדֵי שֶׁיַּכִּירוּ וְיַצְדִּיקוּ כִּי הוּא יוֹסֵף, וְדָבָר זֶה צָרִיךְ לְהַזְכִּירָם בִּמְכִירָתוֹ, וְלֹא רָצָה לְזַלְזֵל בְּאֶחָיו שֶׁיַּחְזִיקוּ אוֹתָם בִּדְבַר נְבָלָה כָּזוֹ לִמְכּוֹר אֲחִיהֶם. וְאָמַר בְּסָמוּךְ: וַיִּתֵּן אֶת קוֹלוֹ בִּבְכִי וַיִּשְׁמְעוּ מִצְרַיִם וְכוּ׳, הֲרֵי זֶה מַגִּיד כִּי מַה שֶׁמָּנַע הַזּוּלַת בְּהִתְוַדְּעוֹ לְאֶחָיו לֹא לְצִדּוֹ, כִּי הוּא קָרָא בְּקוֹל וְשָׁמְעוּ כָּל הָעִיר אֶת הַדָּבָר, אֶלָּא לְצַד בּוֹשֶׁת אֶחָיו הוּא שֶׁעָשָׂה מִטַּעַם הַנִּזְכָּר.
פסוק ד:
וַיֹּאמֶר יוֹסֵף וְגוֹ׳ גְּשׁוּ נָא וְגוֹ׳. טַעַם הַהַגָּשָׁה, לְצַד שֶׁרָצָה לוֹמַר לָהֶם עִנְיַן הַמְּכִירָה, לָזֶה לֹא רָצָה לוֹמַר לָהֶם אֶלָּא בִּלְחִישָׁה, לָזֶה אָמַר ״גְּשׁוּ״, וְאַחַר שֶׁנִּגְּשׁוּ אָמַר לָהֶם וְגוֹ׳ ״אֲשֶׁר מְכַרְתֶּם אוֹתִי״ וְגוֹ׳, וַהֲגַם שֶׁאָמַר ״הוֹצִיאוּ כָל אִישׁ״ וְגוֹ׳ וְלֹא עָמַד שָׁם אָדָם, אַף עַל פִּי כֵן חָשׁ לָאָזְנַיִם לַקִּיר וְדִבֵּר בְּאָזְנֵיהֶם.
פסוק ד:
אֲנִי יוֹסֵף אֲחִיכֶם וְגוֹ׳. טַעַם שֶׁחָזַר פַּעַם שְׁנִיָּה אֲנִי יוֹסֵף, לְצַד שֶׁרָאָה שֶׁלֹּא עָנוּהוּ חָשַׁשׁ לִשְׁנֵי דְּבָרִים: הָאֶחָד שֶׁפָּחֲדוּ מִמֶּנּוּ וְלֹא יָכְלוּ לְהָשִׁיב כְּבוֹשֶׁת גַּנָּב כִּי יִמָּצֵא, וְהַשֵּׁנִי שֶׁלֹּא הֶאֱמִינוּהוּ שֶׁהוּא יוֹסֵף. לָזֶה אָמַר כְּנֶגֶד צַד הַיִּרְאָה שֶׁאַתֶּם יְרֵאִים וְנִבְהָלִים, לֹא תָּחוּשׁוּ לְדָבָר, כִּי אֲנִי יוֹסֵף אֲחִיכֶם, פֵּרוּשׁ מִתְנַהֵג עִמָּכֶם בְּמִדַּת הָאַחְוָה וּכְאִלּוּ לֹא הָיָה הַדָּבָר הַהוּא. גַּם סָמַךְ לוֹמַר אֲחִיכֶם אֲשֶׁר מְכַרְתֶּם לוֹמַר שֶׁאֲפִלּוּ בִּזְמַן הַמֶּכֶר לֹא כָהֲתָה עֵין הָאַחְוָה מִמֶּנִּי. וּכְנֶגֶד צַד הַצְדָּקַת הַדָּבָר שֶׁהוּא יוֹסֵף, אָמַר לָהֶם דָּבָר שֶׁבּוֹ יַצְדִּיקוּ בְּסִימָן מֻבְהָק כִּי הוּא זֶה, בְּאָמְרוֹ אֲשֶׁר מְכַרְתֶּם אוֹתִי מִצְרָיְמָה וְדָבָר זֶה לֹא יְדָעוֹ אָדָם וַאֲפִלּוּ נָבִיא (ילקוט שמעוני קמ״ב) אִם לֹא שֶׁתֹּאמַר וַדַּאי גָּמוּר כִּי הוּא זֶה יוֹסֵף.
פסוק ה:
וְעַתָּה אַל תֵּעָצְבוּ וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת אָמְרוֹ ״וְעַתָּה״ מַה בָּא לִשְׁלוֹל? שֵׁנִית, לָמָּה כָּפַל לוֹמַר אַל תֵּעָצְבוּ וְאַל יִחַר, וְעוֹד הֵם שְׁנֵי דְּבָרִים הַפְכִּיִּים – הָעִצָּבוֹן יוֹרֶה עַל שִׁבְרוֹן הַלֵּב, וַחֲרוֹן אַף יַגִּיד עַל הַגַּאֲוָה. עוֹד צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה דִּקְדֵּק לוֹמַר תֵּיבַת הֵנָּה?
פסוק ה:
אָכֵן פֵּרוּשׁ שֶׁל דְּבָרִים הוּא עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: יוֹדֵעַ אֲנִי כִּי אַתֶּם נֶעֱצָבִים עַל הַמֶּכֶר, וּכְמוֹ שֶׁגִּלּוּ דַעְתָּם בְּאָמְרָם (בראשית מב:כא) ״אֲבָל אֲשֵׁמִים אֲנַחְנוּ״, גַּם לְפִי הַמִּדְרָשׁ (בראשית רבה צא:ג) שֶׁאָמְרוּ שֶׁיָּרְדוּ לִפְדּוֹתוֹ בְּדָמִים יְקָרִים, לָזֶה אָמַר לָהֶם וְעַתָּה פֵּרוּשׁ, כֵּיוָן שֶׁמְּבֻקָּשָׁם מָצוּי לָהֶם בְּהוֹדָעָה זוֹ תָּסִירוּ הָעִצָּבוֹן, וְנִתְכַּוֵּן גַּם כֵּן בָּזֶה לִרְמֹז לָהֶם וּלְהוֹדִיעָם כִּי יוֹדֵעַ בָּהֶם שֶׁדַּעְתָּם קְרוֹבָה אֶצְלוֹ וְהֵם נֶעֱצָבִים עָלָיו עַד עַתָּה, וּבָזֶה יַצְדִּיקוּ כִּי לִבּוֹ נָכוֹן עִמָּם.
פסוק ה:
וְאָמְרוֹ אַל יִחַר בְּעֵינֵיכֶם פֵּרוּשׁ, לְטַעַם שֶׁמְּכַרְתֶּם אוֹתִי הֵנָּה, שֶׁגְּרַמְתֶּם לְעַצְמְכֶם כָּל הִתְגַּלְגְּלוּת הָעִנְיָנִים, הַהִשְׁתַּחֲוָיוֹת אֲשֶׁר בִּשְׁבִילָם נִתְחַכַּמְתֶּם לִמְכֹּר, דִּכְתִיב (בראשית לז:כ) ״וְנִרְאֶה מַה יִּהְיוּ״ וְגוֹ׳, וְדָבָר זֶה יְסוֹבֵב הַכַּעַס, כְּאָדָם שֶׁבָּא לְתַקֵּן דָּבָר וְנִמְצָא מְקַלְקֵל וְיִחַר אַפּוֹ עַל אֲשֶׁר גָּרַם לְעַצְמוֹ. וְנָתַן טַעַם לָזֶה, כִּי אַדְרַבָּא מַעֲשֵׂיהֶם גָּרְמוּ לָהֶם טוֹבָה גְּדוֹלָה, ״כִּי לְמִחְיָה שְׁלָחַנִי אֱלֹהִים לִפְנֵיכֶם, כִּי זֶה וְגוֹ׳ לָשׂוּם לָכֶם שְׁאֵרִית״ וְגוֹ׳, וּמֵעַתָּה לֹא יִחַר בְּעֵינֵיכֶם עַל הַדָּבָר.
פסוק ח:
וְעַתָּה לֹא אַתֶּם וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, לָתֵת טַעַם לְהָסִיר מִלִּבָּם חֲשַׁשׁ הַשִּׂנְאָה, לְבַל יַחְשְׁבוּ כִּי יוֹסֵף יִשְׂטֹם אוֹתָם וְיִשְׂנָאֵם עַל אֲשֶׁר נִתְאַכְזְרוּ עָלָיו, וְיִהְיֶה בְּעֵינֵיהֶם דָּבָר רָחוֹק שֶׁיִּהְיֶה לֵב יוֹסֵף נָכוֹן עִמָּם, לָזֶה אָמַר לָהֶם: הֵן אֱמֶת כִּי בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה אֲשֶׁר מְכָרוּהוּ הָיוּ הַדְּבָרִים זָרִים בְּעֵינָיו, אֵיךְ יִהְיֶה כָּל הָאַכְזָרִיּוּת בְּלֵב אַחִים עַל אֲחִיהֶם, וּרְאוּיִים הֵם לִהְיוֹת שְׂנוּאִים אֶצְלוֹ.
פסוק ח:
אָכֵן עַתָּה, אַחַר רְאוֹתוֹ כָּל הַנִּמְשָׁךְ מִירִידָתוֹ מִצְרַיִם, יָדַע כִּי הַמַּעֲשֶׂה הָיָה מֵאֵת ה׳, וְהֵם שְׁלִיחוּתוֹ יִתְבָּרַךְ עָשׂוּ וְלֹא שְׁלִיחוּת עַצְמָם, וּבָזֶה אֵין מָקוֹם לִשְׁמֹר לָהֶם אֵיבָה וְלֹא לְהַרְחִיק מִדַּת הָאַחְוָה מֵהֶם.
פסוק ח:
וְאוּלַי כִּי בָּזֶה הָיָה לָהֶם פָּנִים לַעֲמֹד לִפְנֵי אֲבִיהֶם כְּשֶׁנִּגְלָה הַדָּבָר, כִּי הֵם הַגּוֹרְמִים לוֹ אֵבֶל וּבְכִי עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה וְעָשׂוּ הַמַּעֲשֶׂה הַמּוּפְלָא בְּמֶכֶר אֲחִיהֶם, וְרוֹאַנִי שֶׁגַּם בּוֹשׁ לֹא יֵבוֹשׁוּ מֵאֲבִיהֶם. וְהָיָה נִרְאֶה לוֹמַר כִּי יַעֲקֹב לֹא יָדַע גּוּף הַמַּעֲשֶׂה, וְזֶה דֶּרֶךְ רָחוֹק, כִּי פְּשִׁיטָא שֶׁלֹּא יִמָּנַע מֵחֲקוֹר זֹאת הֵיאַךְ נִתְגַּלְגְּלוּ הַדְּבָרִים עַד שֶׁיָּרַד יוֹסֵף לְמִצְרַיִם, וְגַם מַעֲשֵׂה כְּתֹנֶת הַפַּסִּים הַמּוּבָא אֵלָיו מֻטְבָּל בְּדָם. אֶלָּא וַדַּאי כִּי בְּטַעֲנַת ״לֹא אַתֶּם שְׁלַחְתֶּם״ וְגוֹ׳ שֶׁאָמַר יוֹסֵף, הֻכַּר הַדָּבָר כִּי מֵאֵת ה׳ הָיְתָה זֹאת וְאֵין לְהַרְהֵר אַחַר מִדּוֹתָיו, וְהוּא אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה פז:א) רָאוּי הָיָה יַעֲקֹב לָרֶדֶת בְּשַׁלְשְׁלָאוֹת וְכוּ׳:
פסוק טו:
וַיֵּבְךְּ עֲלֵיהֶם וְאַחֲרֵי כֵן דִּבְּרוּ וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, אַחַר שֶׁרָאוּ שֶׁבָּכָה עֲלֵיהֶם, אָז סָמַךְ לִבָּם וְדִבְּרוּ אִתּוֹ, כִּי כָל הַדְּבָרִים שֶׁהָיָה אוֹמֵר אֶפְשָׁר שֶׁהָיָה אוֹמֵר לָהֶם כֵּן לְהָסִיר מֵהֶם הַבּוּשָׁה, וּלְעוֹלָם לְבָבוֹ יִמַר עֲלֵיהֶם מִצַּד הַמַּעֲשֶׂה. אָכֵן כְּשֶׁרָאוּ שֶׁחִבֵּק אוֹתָם וּבָכָה עַל פְּרֵידָתָם, הִכִּירוּ בְּמִדַּת טוּבוֹ כִּי אָח נֶאֱמָן הוּא וְדִבְּרוּ אִתּוֹ. וַהֲגַם שֶׁבָּכָה מִקּוֹדֶם, אֵין הוֹכָחָה מִזֶּה, כִּי אֶפְשָׁר זָכַר צָרָתוֹ וּבָכָה עָלֶיהָ, מַה שֶׁאֵין כֵּן בְּכִי זֶה שֶׁבָּכָה עֲלֵיהֶם. גַּם בְּכִי הָרִאשׁוֹן יֵשׁ מָקוֹם לִתְלוֹת שֶׁבָּכָה עַל פְּרֵידַת בִּנְיָמִין, מַה שֶׁאֵין כֵּן כְּשֶׁבָּכָה עֲלֵיהֶם בִּפְרָטוּת, זֶה יַגִּיד אַחְוָה בַּלֵּב.
פסוק טז:
וְהַקּוֹל נִשְׁמַע וְגוֹ׳ לֵאמֹר וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, לֶהֱיוֹת שֶׁכְּבָר הוֹדִיעַ הַכָּתוּב לְמַעְלָה כִּי שָׁמְעוּ מִצְרַיִם וּבֵית פַּרְעֹה בְּכִי יוֹסֵף, דִּכְתִיב (בראשית מה:ב) ״וַיִּשְׁמְעוּ מִצְרַיִם״ וְגוֹ׳, עַתָּה מוֹדִיעַ הַכָּתוּב כִּי הַקּוֹל שֶׁשָּׁמְעוּ בֵּית פַּרְעֹה הָאָמוּר לְמַעְלָה וְלֹא יָדְעוּ מַה הוּא וְעַל מָה הָיָה, וְעַתָּה אָמְרוּ לָהֶם כִּי זֶה הָיָה לְצַד בִּיאַת אֶחָיו שֶׁל יוֹסֵף.
פסוק טז:
וַיִּיטַב בְּעֵינֵי וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, כִּי קוֹדֶם הָיְתָה לָהֶם חֶרְפָּה כִּי עֶבֶד מוֹלֵךְ, וּבְבִיאַת אֶחָיו וַיִּיטַב בְּעֵינָיו כִּי הוּכַּר שֶׁאֵינוֹ עֶבֶד.
פסוק יז:
זֹאת עֲשׂוּ. פֵּרוּשׁ, דָּבָר זֶה אֵינְכֶם צְרִיכִין לַעֲשׂוֹתוֹ בִּרְשׁוּת, אֲבָל הָעֲגָלוֹת אֵינְכֶם יְכוֹלִין לַעֲשׂוֹת כִּי אִם בִּרְשׁוּת, וַאֲפִלּוּ רְשׁוּת מִיּוֹסֵף לֹא תוֹעִיל אֶלָּא צָרִיךְ שֶׁיֹּאמַר שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בִּרְשׁוּת פַּרְעֹה, וְהוּא אָמְרוֹ וְאַתָּה צֻוֵּיתָה וְגוֹ׳, וְכֵן הוּא אוֹמֵר וַיִּתֵּן לָהֶם וְגוֹ׳ עֲגָלוֹת עַל פִּי פַרְעֹה, וְזֶה הָיָה מִנִּימוּסֵי מִצְרַיִם.
פסוק יז:
עוֹד יִרְצֶה בְּאָמְרוֹ זֹאת עֲשׂוּ, פֵּרוּשׁ כִּי הוּא בְּצַו לָהֶם, לֹא שֶׁמִּתְרַצֶּה לְבַד לַעֲשׂוֹת עִמָּהֶם חֶסֶד, אֶלָּא שֶׁהוּא חָפֵץ בַּדָּבָר וְאוֹמֵר זֹאת עֲשׂוּ. וּמֵה׳ יָצָא הַדָּבָר כְּדֵי שֶׁיֵּרְדוּ אֲבוֹתֵינוּ מִצְרַיִם.
פסוק כג:
וּלְאָבִיו שָׁלַח כְּזֹאת וְגוֹ׳. טַעַם אָמְרוֹ כְּזֹאת וְלֹא הִסְפִּיק הַמְּפֹרָשׁ, לֶהֱיוֹת שֶׁאָמַר ״נוֹשְׂאִים מִטּוּב מִצְרָיִם״ וְלֹא נוֹדַע מַה הוּא טוּב מִצְרַיִם, לָזֶה הִקְדִּים לוֹמַר ״כְּזֹאת״, לוֹמַר כַּמִּין הַמֻּזְכָּר בְּסָמוּךְ, שְׂמָלוֹת וּכְלֵי כֶסֶף מֵהַמֻּבְחָר הַנִּמְצָא מִמִּין זֶה בְּמִצְרַיִם. וּלְדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מגילה טז:) שֶׁאָמְרוּ ״טוּב מִצְרַיִם״ – יַיִן יָשָׁן, וּלְמַאן דְּאָמַר (בראשית רבה צד:ב) גְּרִיסִין שֶׁל פּוֹל, יִהְיֶה הַכָּתוּב חָסֵר וָא״ו, וּכְאִלּוּ אָמַר ״כָּזֹאת וַעֲשָׂרָה״ וְגוֹ׳, וְהַכַּוָּנָה בְּאָמְרוֹ ״כְּזֹאת״ כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ, וְעוֹד עֲשָׂרָה וְגוֹ׳:
פסוק כג:
וְעֶשֶׂר וְגוֹ׳ לְאָבִיו וְגוֹ׳. טַעַם שֶׁחָזַר לוֹמַר פַּעַם שְׁנִיָּה לְאָבִיו, נִתְכַּוֵּן לוֹמַר כִּי לֹא שְׁלָחָם אֵלָיו בְּגֶדֶר שְׁלִיחוּת הַסְּמוּכָה לָהּ, אֶלָּא נְתָנָם לְאֶחָיו וְאָמַר לָהֶם שֶׁהֵם לְאָבִיו לַדֶּרֶךְ.
פסוק כד:
וַיְשַׁלַּח אֶת אֶחָיו. פֵּרוּשׁ, כּוּלָּן וּבִנְיָמִין עִמָּהֶם, וְכֵן הוּא אוֹמֵר בְּדִבְרֵי יוֹסֵף (בראשית מה:ט) ״מַהֲרוּ וַעֲלוּ אֶל אָבִי וְגוֹ׳ וְהִנֵּה עֵינֵיכֶם וְגוֹ׳ וְעֵינֵי אָחִי בִנְיָמִין״, הֲרֵי כִּי מַצְדִּיק הַדְּבָרִים בְּלֵב יַעֲקֹב מֵעֵדוּת בִּנְיָמִין הָרוֹאֶה, וּמֵעַתָּה לֹא נִתְלֶה לוֹמַר טַעַם שֶׁהָיוּ עַצְמוֹתָיו שֶׁל יְהוּדָה מִתְגַּלְגְּלִין הוּא לְצַד שֶׁלֹּא קִיֵּים דְּבָרוֹ, אֶלָּא לְצַד שֶׁנִּדּוּי עַל תְּנַאי צָרִיךְ הַתָּרָה, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מכות יא:).
פסוק כו:
וַיַּגִּידוּ לוֹ לֵאמֹר. טַעַם אָמְרוֹ וַיַּגִּידוּ שֶׁהַלָּשׁוֹן יַגִּיד עַל הַקּוֹשִׁי, לֶהֱיוֹת שֶׁאָמְרוּ דְּבָרִים שֶׁהֵם קָשִׁים אֶצְלָם לְאָמְרָם, כִּי סוֹף סוֹף תִּגָּלֶה רָעָתָם אֶצְלוֹ אֲשֶׁר עָשׂוּ וַאֲשֶׁר גָּרְמוּ לַאֲבִיהֶם כָּל הַצַּעַר וְהַבְּכִי, וּכְפִי זֶה אָמַר וַיַּגִּידוּ לְמַה שֶׁנּוֹגֵעַ לָהֶם. אוֹ לְצַד שֶׁבְּשׂוֹרָה זוֹ גּוֹרֶמֶת יְרִידַת מִצְרַיִם וְהַשִּׁעְבּוּד הַקָּשֶׁה אֲשֶׁר מֵרְרוּ אֶת חַיֵּי יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם, וְכֵן תִּמְצָא שֶׁהָיָה יָרֵא מִירִידַת מִצְרַיִם עַד שֶׁאָמַר לוֹ ה׳ (בראשית מו:ג) אַל תִּירָא מֵרְדָה מִצְרַיְמָה.
פסוק כו:
וְטַעַם אָמְרוֹ לֵאמֹר נִתְחַכְּמוּ לְבַשְּׂרוֹ בְּדֶרֶךְ שֶׁלֹּא יִסְתַּכֵּן יַעֲקֹב, כִּי דָּבָר יָדוּעַ הוּא כִּי בְּשׂוֹרָה טוֹבָה כְּשֶׁתִּהְיֶה עַל יָגוֹן, וּמַה גַּם כְּשֶׁתִּהְיֶה מֻפְלֵאת לְרֹב הַשִּׂמְחָה, יְסֻכַּן הָאָדָם וְיֶחֱלַשׁ וְיִגְוַע פֶּתַע פִּתְאוֹם. אֲשֶׁר עַל כֵּן חָשְׁשׁוּ עַל הַדָּבָר וְנִתְחַכְּמוּ לְדַבֵּר אֵלָיו בְּדֶרֶךְ שֶׁלֹּא תֶּאֱרַע תַּקָּלָה, וְהוּא אָמְרוֹ וַיַּגִּידוּ לוֹ לֵאמֹר, פֵּרוּשׁ אָמְרוּ לוֹ שֶׁיֵּשׁ לָהֶם בְּשׂוֹרָה לֵאמֹר לוֹ, וּבָזֶה תִּתְרַחֵב נַפְשׁוֹ וְיִשְׂמַח לִבּוֹ, וְאַחַר כָּךְ אָמְרוּ לוֹ עוֹד יוֹסֵף חַי, וְלֹא נִסְתַּכֵּן, כִּי הוּכַן בְּלִבּוֹ הֲכָנַת קַבָּלַת בְּשׂוֹרָה טוֹבָה.
פסוק כו:
אוֹ יִתְבָּאֵר שִׁעוּר הַכָּתוּב עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: וַיַּגִּידוּ לוֹ לֵאמֹר עוֹד, פֵּרוּשׁ, מִלְּבַד שֶׁבָּאוּ שְׁלֵמִים שִׁמְעוֹן וּבִנְיָמִין עִמָּהֶם, עוֹד יֵשׁ לָהֶם לֵאמֹר לוֹ. וְאַחַר שֶׁהֵכִין דַּעְתּוֹ לְדָבָר טוֹב, הוֹדִיעוּהוּ ״יוֹסֵף חַי״, וְהוֹסִיפוּ עוֹד לוֹמַר וְכִי הוּא מוֹשֵׁל, בְּשׂוֹרָה אַחַר בְּשׂוֹרָה, לַטַּעַם הַנִּזְכָּר.
פסוק כו:
רָאִיתִי לָתֵת לֵב בְּעִנְיַן יוֹסֵף, אֵיךְ לֹא חָשׁ עַל צַעַר אָבִיו כַּמָּה שָׁנִים. וְהֵן אֱמֶת בִּימֵי עַבְדוּתוֹ נוּכַל לוֹמַר כִּי עָשָׂה וְלֹא הִצְלִיחַ, אֶלָּא אַחַר שֶׁעָלָה לִגְדֻלָּה, לָמָּה לֹא כָּתַב אִגֶּרֶת לְאָבִיו לְהָפִיג צַעֲרוֹ, כִּי יוֹדֵעַ הָיָה יוֹסֵף גּוֹדֶל הַפְלָגַת חִבַּת יַעֲקֹב בּוֹ וַיִּתְאַבֵּל עָלָיו יָמִים רַבִּים. וְלָמָּה לֹא שָׁלַח לְבַשְּׂרוֹ? וְתִגְדַּל עוֹד הַקֻּשְׁיָא עַל יְמֵי הָרָעָב שֶׁהָיוּ עוֹבְרִים וְשָׁבִים מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְאֶרֶץ כְּנַעַן וְלֹא חָשׁ עַל צַעֲרוֹ. וְעוֹד, מִי הִתִּיר לוֹ אַחַר שֶׁבָּאוּ אֶחָיו לְהַאֲרִיךְ לוֹ יְמֵי צָרָה שֶׁלֹּא לְהוֹדִיעוֹ תֵּכֶף וּמִיָּד?
פסוק כו:
וְהֵן אֱמֶת כִּי לְמָה שֶׁנִּתְגַּלְגֵּל בָּעִנְיָנִים שֶׁגָּזַר הַגּוֹזֵר, רַבִּים הֵם שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לִהְיוֹת כֵּן: הָאֶחָד – לְשַׁלֵּם לְיַעֲקֹב עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנִים שֶׁלֹּא שִׁמֵּשׁ אָבִיו, וּכְמוֹ כֵן הָיָה הוּא בְּצַעַר עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנִים, וְגַם לְמִסְפַּר רד״ו שֶׁגָּזַר ה׳ שֶׁיִּהְיוּ בְּמִצְרַיִם, וְגַם לָרֶדֶת יַעֲקֹב בְּכָבוֹד גָּדוֹל מַה שֶׁלֹּא הָיָה כֵּן אִם הָיָה יוֹרֵד קוֹדֶם, וְכַמָּה פְּרָטִים שֶׁנִּמְשְׁכוּ, אֶלָּא לְצַד יוֹסֵף צְרִיכִין לָתֵת טַעַם לַדָּבָר.
פסוק כו:
וְנִרְאֶה כִּי טַעְמוֹ שֶׁל יוֹסֵף טַעַם לִשְׁבָח, וְהוּא כִּי מֵעֵת יְרִידָתוֹ לְמִצְרַיִם עַד עֵת בּוֹא דְּבָרוֹ יִתְבָּרַךְ וְהוֹצִיאוֹ מִבֵּית הָאֲסוּרִים לִמְלוֹךְ, אֵין סִפֵּק בְּיָדוֹ לְהוֹדִיעַ לְאָבִיו.
פסוק כו:
וַאֲפִלּוּ שֶׁיּוּנַח שֶׁהָיָה סִפֵּק בְּיָדוֹ, חָשׁ עַל נַפְשׁוֹ שֶׁיֵּדְעוּ אֶחָיו בַּדָּבָר, וּלְצַד בָּשְׁתָּם וּכְלִמָּתָם מֵאֲבִיהֶם יִמְסְרוּ עַצְמָם עָלָיו לְאַבְּדוֹ מִן הָעוֹלָם, לְבַל תַּגִּיעַ לָהֶם בּוֹשֶׁת מֵאֲבִיהֶם.
פסוק כו:
וְגַם אֶפְשָׁר כִּי יְקַלְּלֵם וְיָמִית כֻּלָּם, וּמִצַּד זֶה יְבַקְשׁוּ לְקַעְקְעוֹ מֵהָעוֹלָם. לָזֶה חָשׁ עַל נַפְשׁוֹ שֶׁיֵּדְעוּ אֶחָיו בַּדָּבָר, וְיִמָּנַע מִבֹּא בִּדְמֵי נַפְשׁוֹ.
פסוק כו:
וְאַחַר צֵאתוֹ מִמַּאֲסָר וְנַעֲשָׂה שַׂר גָּדוֹל וְהָלְכָה לָהּ חֲשָׁשָׁה רִאשׁוֹנָה, אַף עַל פִּי כֵן נִמְנַע מֵהוֹדִיעַ לְאָבִיו. וְהוּא עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בבא מציעא נ״ט.), מוּטָב שֶׁיַּפִּיל אָדָם עַצְמוֹ לְכִבְשַׁן הָאֵשׁ וְאַל יַלְבִּין פְּנֵי חֲבֵרוֹ, וְחָשׁ עַל כְּבוֹד הָאַחִים מִלְּבַיְּשָׁם לִפְנֵי יַעֲקֹב וְיִצְחָק וְכָל זֶרַע יַעֲקֹב, וְסָבַל שֶׁיִּשָּׁאֵר אָבִיו בְּצַעֲרוֹ מִלְּבַיְּשָׁם.
פסוק כו:
וְעוֹד, אַף כִּי אַחַר שֶׁעָלָה לִגְדֻלָּה חָשַׁב יוֹסֵף בְּלִבָּם מֵחוּשׁ הַהַשְׂטָמָה מִמֶּנּוּ וְיִתְיַעֲצוּ עָלָיו לְעָקְרוֹ מֵהָעוֹלָם, וּכְמוֹ כֵן תִּמְצָא שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תנחומא) שֶׁרָצוּ לְעָקְרוֹ אֲפִלּוּ בִּימֵי גְדֻלָּתוֹ וּבָא גַבְרִיאֵל וּפִזְּרָן, וַהֲגַם שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה צא) שֶׁיָּרְדוּ אַחֲרָיו לְמִצְרַיִם לִפְדּוֹתוֹ בְּדָמִים יְקָרִים, יִשְׁתַּנֶּה הַדָּבָר אִם יִפְדּוּהוּ הֵם שֶׁאָז יַכִּיר בְּאַחְוָתָם, וְזוּלַת זֶה עֶבְרָתוֹ שְׁמָרָה נֶצַח וְלֹא יִשְׁכַּח אֶת אֲשֶׁר עָשׂוּ לוֹ וְיַקְדִּימוּ הֵם לְהָרְגוֹ. הִנְּךָ רוֹאֶה כִּי אִם הָיָה מוֹדִיעַ מִקּוֹדֶם לְיַעֲקֹב כִּי הוּא חַי הָיוּ מִתְאַזְּרִים וּבָאִים וּמְאַבְּדִים אוֹתוֹ מֵהָעוֹלָם.
פסוק כו:
וְגַם אַחַר שֶׁבָּאוּ לְפָנָיו בִּשְׁנַת רָעָב לֹא רָצָה לְגַלּוֹת עַצְמוֹ תֵּכֶף לָהֶם וְלֹא לְאָבִיו, כִּי עוֹדֶנּוּ בְּסַכָּנַת מֵחוּשׁ כַּנִּזְכָּר, עַד שֶׁנִּתְחַכֵּם וְהֶאֱכִילָם וְהִשְׁקָם וְנָתַן לָהֶם דָּמִים וְהֶרְאָה לָהֶם כִּי הוּא עִמָּהֶם בְּלֵב שָׁלֵם. גַּם נִגְלָה הַדָּבָר כִּי מֵה׳ יָצָא וְיָדְעוּ וַדַּאי כִּי לֹא שׁוֹמֵר הוּא לָהֶם אֵיבָה, וְגַם בְּאֶמְצָעוּת כֵּן הוּסְרָה בּוּשָׁה מֵאֲבִיהֶם, כִּי יֹאמְרוּ אֵלָיו כִּי כֵן גָּזַר הַגּוֹזֵר, וּכְמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָסוּק (בראשית מה:ח) ״לֹא אַתֶּם״ וְגוֹ׳ וְאָז גִּלָּה לָהֶם. וְאַף עַל פִּי כֵן הֻצְרַךְ ה׳ לִשְׁלֹחַ מַלְאָךְ לְהַצִּילוֹ מִיָּדָם, כְּמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תנחומא ויגש). וְאוּלַי כִּי הוּא יוֹסֵף לֹא יָדַע בַּדָּבָר. אוֹ אֶפְשָׁר שֶׁיָּדַע שֶׁהִצִּילוֹ מַלְאָךְ, וְאֵין לְהַקְשׁוֹת עָלָיו שֶׁהָיָה לוֹ לְהוֹדִיעַ לְאָבִיו קֹדֶם וְלֹא יָחוּשׁ אֶל הָאַחִים כִּי הַמַּלְאָךְ הַגּוֹאֵל אוֹתוֹ עַתָּה יִגְאָלֶנּוּ גַּם כֵּן קֹדֶם, כִּי אֵין סוֹמְכִין עַל הַנֵּס, וּבָזֶה אֵין לְהַאֲשִׁימוֹ לְיוֹסֵף עַל הַדָּבָר, וְנָכוֹן.