הזמנה לגלוּת (א)
התוודעות יוסף אל אחיו נראית כחותמת את סיפור תלאותיה של משפחת יעקב. עלילת הגביע באה על פתרונה הטוב, הרעב הקשה כבר אינו מאיים והמשפחה מתאחדת. אלא שמהר מאוד מתגלה שמה שנראה לקורא כסגירת מעגל הוא בעצם פתיחה לעלילה קשה ומפרכת הרבה יותר – גלות מצרים, המתחילה לבצבץ מתוך הכתובים. נעקוב אחר הדבר באמצעות בחינת נקודות המבט השונות של יוסף ופרעה בנוגע להזמנת משפחת יעקב לרדת למצרים.
קריאה כפולה ומשותפת
יעקב ומשפחתו מוזמנים לבוא למצרים הן על ידי יוסף והן על יד פרעה. אולם בעוד שבעיני יוסף ההליכה לארץ כנען היא עלייה – "מַהֲרוּ וַעֲלוּ אֶל אָבִי"(בראשית מה ט) – והחזרה למצרים ירידה: "רְדָה אֵלַי אַל תַּעֲמֹד"(בראשית מה ט), "וּמִהַרְתֶּם וְהוֹרַדְתֶּם אֶת אָבִי הֵנָּה"(בראשית מה יג); בעיני פרעה אין יתרון לארץ כנען על פני מצרים: "וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יוֹסֵף… לְכוּ בֹאוּ אַרְצָה כְּנָעַן… וּקְחוּ אֶת אֲבִיכֶם… וּבֹאוּ אֵלָי"(בראשית מה יז-יח) [הצמד "עולה – יורד" לקוח מההתגלות הראשונה ליעקב בבית אל (בראשית כח יב) ויחזור שוב בהתגלות האחרונה ליעקב בבאר שבע (בראשית מו ג-ד). בכך משלב הכתוב את הירידה למצרים בתוכנית הא-לוהית הגדולה שהתגלתה ליעקב].
יוסף מנמק את הירידה למצרים בצורך לכלכל את המשפחה בימי הרעב: "כִּי זֶה שְׁנָתַיִם הָרָעָב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ וְעוֹד חָמֵשׁ שָׁנִים אֲשֶׁר אֵין חָרִישׁ וְקָצִיר. וַיִּשְׁלָחֵנִי אֱ-לֹהִים לִפְנֵיכֶם לָשׂוּם לָכֶם שְׁאֵרִית בָּאָרֶץ וּלְהַחֲיוֹת לָכֶם לִפְלֵיטָה גְּדֹלָה"(בראשית מה ו-ז). בכך הוא קוצב את משך שהיית המשפחה במצרים: חמש שנים. אולם פרעה מזמין אותם לישיבה של קבע: "וְאֶתְּנָה לָכֶם אֶת טוּב אֶרֶץ מִצְרַיִם וְאִכְלוּ אֶת חֵלֶב הָאָרֶץ… וְעֵינְכֶם אַל תָּחֹס עַל כְּלֵיכֶם כִּי טוּב כָּל אֶרֶץ מִצְרַיִם לָכֶם הוּא"(בראשית מה יח-כ).
בסופו של דבר ההזמנה הכפולה הופכת להזמנה אחת משותפת: "וַיִּתֵּן לָהֶם יוֹסֵף עֲגָלוֹת עַל פִּי פַרְעֹה"(בראשית מה כא). אלא שבדרך למצרים שוב ניכר ההבדל. כשמבשרים האחים ליעקב שיוסף עודנו חי, הוא רואה את "אֶת הָעֲגָלוֹת אֲשֶׁר שָׁלַח יוֹסֵף"(בראשית מה כז).
המשך בפרק הבא...