רחבעם מכריז מלחמה על ירבעם
לאחר שראה רחבעם את המרד כסופי, החליט לגייס את צבא יהודה ובנימין, מאה ושמנים אלף איש, כדי להלחם בירבעם. רחבעם חשב כי ינצח במלחמה מאחר וה' הבטיח את המלוכה לדוד ולבניו אחריו. הקב"ה שלח את שמעיה הנביא שאמר לרחבעם וחייליו לא לעלות על ישראל למלחמה בעריהם וכן לא להלחם(מלחמת צבאות) כי הדברים התרחשו לפי רצון ה' ביד נביאו אחיה השילוני. רחבעם וחייליו שמעו בקול הנביא ולא ניהלו שום קרבות בכל דרך שהיא עם ירבעם וישראל, ושבו לביתם. רחבעם לא המשיך במלחמה עם ירבעם כי הנביא אמר לו לחדול ממלחמה כי הקב"ה קבע שירבעם יטול את המלוכה מרחבעם, ואם הדבר נקבע על ידי הקב"ה כיצד חושב רחבעם למרוד בקב"ה? ואף שנמנע רחבעם מלהילחם בישראל חשש מאד פן ירבעם ואנשיו יבואו לתקוף את ארץ יהודה. לכן בנה ערי מבצר, חיזק את הערים לבל יוכל ירבעם לכבשן, מינה נגידים ומנהיגים לנהל אותן בשעת חרום, הקים מחסני מזון בתוך הערים, פתח מערכת מים סביבות הערים והקים מאגרי נשק בתוכן כדי שיוכלו להתארגן מיד ולהדוף כל התקפה אפשרית מצד ירבעם. אט אט הצליח רחבעם להתאושש מן המשבר הקשה שפקד אותו. אנשי שבט יהודה ושבט בנימין שמרו אמונים למלך וכולם כאחד עמדו לימינו והיו מוכנים לבצע כל משימה שתוטל עליהם. זאת ועוד, הכוהנים והלויים שגרו עד מות שלמה בערי ישראל האחרות נטשו את מקום מגוריהם והגיעו לירושלים וליהודה לאחר שירבעם העמיד את העגלים והעביר אותם מתפקידיהם. כמו כן רבו האזרחים משאר השבטים שנקעה נפשם מהעמדת עגלי הזהב על ידי ירבעם והחליטו לבוא ליהודה ולקיים שם אורח חיים יהודי על פי התורה. כך התחזק רחבעם, ומלכותו הקטנה צברה תאוצה והפכה למדינה חזקה ומבוצרת שיכלה לעמוד בכוחות עצמה ולהדוף כל התקפה מצד ירבעם. רחבעם אף הכין את בנו אביה למלוך תחתיו בבא עת פקודתו, וכדי לרצות את שאר בניו מינה אותם בחייו על ערי המצורות, כך שלכל אחד היה תפקיד מרכזי ולא יקנא איש ברעהו.
באדיבות הרב, מתוך ספרו: 'אמרי ח"ן - מלכים'