רחבעם מתגרה בשבטי ישראל
רחבעם חשב שיצליח לשכנע את העם לשוב ולקבל את מלכותו. אפשר והיה קורה כך אילו לא היה שורף את הגשרים עם בני ישראל, אולם רחבעם נקט בצעד מתגרה כלפי העם, דבר שהביא לקרע מוחלט עם עשרת השבטים והפך את המרד למוחלט כפי הנבאר.
לאחר שהעם התבטא במלים: "מַה־לָּנוּ֩ חֵ֨לֶק בְּדָוִ֜ד וְלֹֽא־נַחֲלָ֣ה בְּבֶן־יִשַׁ֗י לְאֹהָלֶ֙יךָ֙ יִשְׂרָאֵ֔ל"(מלכים א יב טז) לא חשבו לנתק לחלוטין את הקשר עם רחבעם, אלא התפזרו איש לאהלו מבלי לקבל שום החלטה בקשר לעתיד. בני ישראל היושבים בערי יהודה, שהם משבטי יהודה, בנימין ושבטים אחרים קיבלו מיד את רחבעם עליהם למלך. אולם שאר השבטים עדיין לא ביססו החלטה נגד רחבעם.
רחבעם נקט בצעד בלתי שקול ושלח את הדורם (=אֲדֹרָם֙) שהיה שר האוצר בימי שלמה לגבות מסים מהעם בחזקה ולהוכיח שהוא המלך והוא קובע שהעם חייב לשמוע בקולו ולשלם מסיו כמו בימי שלמה.
מטבע הדברים הדורם היה שנוא נפשם של ישראל, על שלקח מהם מסים כבדים בימי שלמה. עתה כאשר הופיע הדורם בתחומי ישראל כדי לגבות מסים כבעבר, הביא הדבר להתמרמרות רבה בקרב עם ישראל, דבר שגרם לרגימתו באבנים והריגתו. המלך נאלץ לנוס לירושלים פן יסקלוהו כפי שסקלו את שר האוצר שלו.
עתה כשראו שבטי ישראל שרחבעם לא מהסס לשעבדם בכח ועוד שולח אליהם את הדורם כדי לגבות מהם מסים ביד חזקה, כדי להוכיח את מלכותו כפי עצת הילדים, מרדו בני ישראל סופית ברחבעם והחליטו להמליך את ירבעם כדי לעמוד בפרץ מול תכניותיו של רחבעם. הקרע נהיה בלתי הפיך, וזאת כדי להקים דבר ה' אל אחיה השילוני שנבא על מלכות ירבעם.
באדיבות הרב, מתוך ספרו: 'אמרי ח"ן - מלכים'