פסוק ד:וַיָּבֹא הֵלֶךְ. דִּמָּה אֶת יֵצֶר הָרָע תְּחִלָּה לְהֵלֶךְ, שֶׁעוֹבֵר לְדַרְכּוֹ, וְאַחַר כָּךְ לְאוֹרֵחַ, שֶׁנַּעֲשָׂה אַכְסְנַאי, וְאַחַר כָּךְ לְאִישׁ, שֶׁהוּא בַּעַל הַבַּיִת:
פסוק ה:כִּי בֶן מָוֶת. הַגּוֹזֵל אֶת הֶעָנִי, כְּאִלּוּ נוֹטֵל אֶת נַפְשׁוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי א:יט): ״אֶת נֶפֶשׁ בְּעָלָיו יִקָּח״:
פסוק ו:יְשַׁלֵּם אַרְבַּעְתָּיִם. כָּךְ אֵרַע לוֹ, שֶׁלָּקָה בְּאַרְבָּעָה בָּנִים, הַיֶּלֶד וְאַמְנוֹן תָּמָר וְאַבְשָׁלוֹם:
פסוק ח:וְאֶת נְשֵׁי אֲדֹנֶיךָ. מִיכַל בַּת שָׁאוּל:
פסוק ח:וְאֹסִפָה. וְהָיִיתִי מוֹסִיף לְךָ:
פסוק יד:כִּי נִאֵץ נִאַצְתָּ אֶת אוֹיְבֵי. כִּנּוּי הוּא זֶה, דֶּרֶךְ כָּבוֹד לְמַעְלָה וְיוֹנָתָן תִּרְגֵּם: ״אֲרֵי מֵיפְתַּח פְּתַחְתָּא פּוּמָא דְּסָנְאֵי עַמָּא דַה׳״:
פסוק טו:וַיֵּאָנַשׁ. לְשׁוֹן חֹלִי:
פסוק טז:וּבָא וְלָן וְשָׁכַב אָרְצָה. וּבָא הַבַּית, וְלָן בַּלַּיְלָה שׁוֹכֵב לָאָרֶץ:
פסוק יז:וְלֹא בָרָה. לְשׁוֹן אֲכִילָה, כְּמוֹ (שמואל ב יג:ו): ״וְאֶבְרֶה מִיָּדָהּ״:
פסוק כה:בַּעֲבוּר ה׳. אֲשֶׁר אֲהֵבוֹ:
פסוק כו:אֶת עִיר הַמְּלוּכָה. שְׁנֵי חִזּוּקֵי חוֹמָה הָיוּ בָּהּ, חִיצוֹנָה וּפְנִימִית, עִיר הַחִיצוֹנָה, עִיר מְלוּכָה, וְהַפְּנִימִית, לְמִבְצָר וּלְחוֹזֶק:
פסוק ל:אֶת עֲטֶרֶת מַלְכָּם. תּוֹעֲבַת בְּנֵי עַמּוֹן ׳מִלְכֹּם׳ שְׁמוֹ, לְשׁוֹן מֹלֶךְ:
פסוק ל:וַתְּהִי עַל רֹאשׁ דָּוִד. אִתַּי הַגִּתִּי בִּטְּלָהּ (עבודה זרה מד א):
פסוק לא:מְגֵרָה וַחֲרִצִים וּמַגְזְרוֹת. כְּמִין פְּצִירָה פִּים שֶׁקּוֹרִין לימ״א, מִינֵי יִסּוּרִים הֵם:
פסוק לא:מְגֵרָה. סַכִּין פָּגוּם פְּגִימוֹת הַרְבֵּה תְּכוּפוֹת זוֹ לָזוֹ:
פסוק לא:חֲרִצִים. הוּא מוֹרַג חָרוּץ מָלֵא חֲרִיצִים, כְּמִין פְּצִירָה פִּים שֶׁקּוֹרִין לימ״א:
פסוק לא:בַּמַּלְבֵּן. בְּטִיט חוּצוֹת, וְכֵן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״וּגְרַר יָתְהוֹן בְּשׁוּקַיָּא״:
