מה משמעות המלים "וישפֹט שמואל את בני ישראל במצפה"?

הקדמה

נאמר בפסוק ו':

ויקבצו המצפתה, וישאבו מים וישפכו לפני ד', ויצומו ביום ההוא, ויאמרו שם: חטאנו לד', וישפט שמואל את בני ישראל במצפה.

יש לשאול: מה משמעות המלים "וישפט שמואל את בני ישראל במצפה"? האם רק במצפה שפט שמואל את בני ישראל? והרי כתוב בסמוך: "וישפֹט שמואל את ישראל כל ימי חייו. והלך מדי שנה בשנה, וסבב בית אל והגלגל והמצפה, ושפט את ישראל בכל המקומות האלה. ותשבתו הרמתה, כי שם ביתו, ושם שפט את ישראל ויבן שם מזבח לד'" (יד-טז)!

נאמרו על כך שלושה הסברים, שלפי כולם הנביא בא להדגיש את השפיטה שהיתה באותו מעמד במצפה.

א. הסבר רש"י והרלב"ג

כתב רש"י:

וישפט שמואל - בין איש לרעהו, על עסקי ממון שביניהם.

כעין זה כתב הרלב"ג:

והנה השגיח שמואל שם בעניניהם ושפטם, להסיר מהם כל לכלוך ועוון שביניהם, במה שבין אדם לחברו.

וכן כתב ה"מצודת דוד":

וישפוט - בדברים שבין אדם לחבירו.

מעשה זה הוא הכרחי בתהליך התשובה, שכך כתב הרמב"ם בהלכות תשובה (פ"ב ה"ט):

אין התשובה ולא יום הכפורים מכפרין אלא על עבירות שבין אדם למקום, כגון מי שאכל דבר אסור... וכיוצא בהן, אבל עבירות שבין אדם לחבירו, כגון החובל את חבירו, או המקלל חבירו, או גוזלו, וכיוצא בהן, אינו נמחל לו לעולם, עד שיתן לחבירו מה שהוא חייב לו וירצהו.

ב. הסבר רש"י והרד"ק

עוד כתב רש"י:

וישפט שמואל - ...או על עסקי עבירה שעברו.

כעין זה כתב הרד"ק:

וישפט שמואל - שמואל העניש כל אחד לפי עוונו, כי שם התודו עוונותיהם.

ג. הסבר ה"כלי יקר" וה"יפה נוף"

הסבר אחר כתב ה"כלי יקר":

לפי המדרש... 'וישפט שמואל את בני ישראל במצפה' אין הכוונה על הדינים, כפשוטו של מקרא, שדן ביניהם על עסקי ממון או על עבירות, כדברי המפרשים. אבל כיוונו חז"ל לפרש שאחר התשובה והתענית, גם וידוי 'חטאנו', אז התעטף שמואל בחלוקן של ישראל, רצונם לומר שנעשה אנטילאר [-אפוטרופוס (ספר "הערוך")] שלהן, וטען בעדם שהדין והמשפט נותן שתקובל ברצון תשובתם. וזהו 'וישפט שמואל את בני ישראל במצפה', במה שבינם למקום, באשר הם שם במצפה, ולפי שעה שואלים מחילה וסליחה מד' יתברך, שפט שמואל שהדין עם ישראל. כי כלום אתה מבקש מאדם אלא שיאמר לפניך 'חטאתי', שהוא מתודה על עצמו, ובזה יספיק לו. וישראל אומרים לפניך 'חטאנו', אי אתה מוחל להם?! בתמיה.

כעין זה כתב גם ה"יפה נוף" על המדרש שמואל (פרשה י"ג), והוסיף:

משום דקשיא לן כי לא עת האסף בעלי דינין לדין כיום ההוא, כי כמה דינים יוכל לדון ביום אחד. וכל שכן בהיות יום תענית ותפילה, אין מקום לזה.

לפי ה"כלי יקר" וה"יפה נוף" כוונת הפסוק "וישפט שמואל את ישראל במצפה" היא ששמואל לימד עליהם זכות! לפי פירושם, כאן כתובה התפילה של שמואל על בני ישראל.

יש להוסיף על דבריהם שכך אמרו חז"ל במדרש תנחומא בפרשת שופטים (סימן ד):

ושפטו את העם משפט צדק - אמר רבי יהודה ברבי שלום: שיהיו מטין ומלמדין עליהם זכות לפני הקדוש ברוך הוא. ממי אתה למד? מגדעון בן יואש, שבימיו היו ישראל בצרה, והיה הקדוש ברוך הוא מבקש אדם שילמד עליהם זכות, ולא היה מוצא, שהיה הדור דל במצוות ובמעשים. כיון שנמצא זכות בגדעון שלמד עליהם זכות מיד נגלה עליו המלאך, שנאמר: 'ויבא אליו מלאך ד', ויאמר לו: לך בכחך זה. בכח זכות שלמדת על בני, הוי 'ושפטו את העם משפט צדק' שיהיו מלמדין זכות על הדור.

מה היתה הזכות שלימד גדעון על בני ישראל?

כתב רש"י (שופטים ו, יג-יד):

פסח היה. אמר לו: אמש הקרני אבא את ההלל, ושמעתיו שהיה אומר: 'בצאת ישראל ממצרים'. 'ועתה נטשנו'. אם צדיקים היו אבותינו - יעשה לנו בזכותם. ואם רשעים היו - כשם שעשה להם נפלאותיו חנם כן יעשה לנו. ואיה כל נפלאותיו.
ויפן אליו - הקדוש ברוך הוא בעצמו.
בכחך זה - בכח הזכות הזה שלמדת סניגוריא על בני. כך דרש רבי תנחומא.

וכן כתב רש"י על עתניאל (שופטים ג, י):

ותהי עליו רוח ד' - דרש רבי תנחומא: נסתכל בהם שאמר הקדוש ברוך הוא למשה במצרים: 'ראה ראיתי את עני עמי' (שמות ג), מה הן שתי ראיות הללו? אמר לו: רואה אני שעתידין לטעות בעגל, ואף על פי כן ראיתי את עני עמי. זו דרש עתניאל: אמר: בין זכים בין חייבים עליו להושיעם.
[עיין במאמר "מהי 'רוח ד'' שהיתה על השופטים?" בספרי "הדר הנביאים" בשופטים פ"ג].

סיכום מעשי התשובה של ישראל במצפה

המלבי"ם סיכם שבמצפה היו חמישה מעשים של תשובה שעשו בני ישראל:

1. ויקבצו - שהתקבצו, וזה מורה על האחדות, לעבוד את ד' שכם אחד.
2. וישאבו מים - אם מי דמעה ובכי כדברי המפרשים, או רמז ששפכו לבם כמים.
3. ויצומו - שענין הצום היה לבקר אחר עוונות היחידים והרבים ולפרוש מהם, כמו שנאמר: 'הלא זה צום אבחרהו פתח חרצובות רשע' (ישעיה נח, ו).
4. ויאמרו שם חטאנו - שהוא הוידוי והחרטה על עבירות שבין אדם למקום.
5. ועל עבירות שבין אדם לחברו, שעל זה אין מועיל תשובה לבד: 'וישפוט שמואל' - בין איש לרעהו.

יש להוסיף, שלפי ה"כלי יקר" וה"יפה נוף" מלבד המעשים שישראל עשו, שמואל לימד זכות על בני ישראל שהם ראויים להיגאל מידי הפלשתים.