תפילות חנה ועלי

וְחַנָּ֗ה הִ֚יא מְדַבֶּ֣רֶת עַל־לִבָּ֔הּ רַ֚ק שְׂפָתֶ֣יהָ נָּע֔וֹת וְקוֹלָ֖הּ לֹ֣א יִשָּׁמֵ֑עַ וַיַּחְשְׁבֶ֥הָ עֵלִ֖י לְשִׁכֹּרָֽה׃
(שמואל א א יג)

יש להבין מדוע עלי דן את חנה לכף חובה והחליט שהיא שיכורה. ועוד יש לעיין בפסוק נוסף:

... וְעֵלִ֣י הַכֹּהֵ֗ן יֹשֵׁב֙ עַל־הַכִּסֵּ֔א עַל־מְזוּזַ֖ת הֵיכַ֥ל יְהוָֽה׃
(שמואל א א ט)

לשם מה ישב שם עלי?

הרמב"ם פסק על הכהן הגדול:

...וכבודו ותפארתו שיהיה יושב במקדש, כל היום; ולא ייצא אלא לביתו בלבד, בלילה או שעה או שתיים ביום.  ויהיה ביתו בירושלים, ואינו זז משם.
(משנה תורה הלכות כלי המקדש פרק ה הלכה ז)

וכתב ר' מאיר שמחה מדווינסק שהלכה זו נהגה גם במשכן שילה, שם כיהן עלי.

ר' יצחק עראמה כתב:

הוא(עלי) חשב שלא באת לשם רק לדבר אליו ולבקש ממנו לדרוש את ה' על אודותיה(ולא להתפלל בעצמה)... הוא(עלי) שומר את פיה לראות מה תדבר לו כמשפט הנשים הצובאות שם פתח אוהל מועד.
(שער נח(פרשת צו))

עלי היה יושב ומקבל אנשים המבקשים ממנו שיתפלל עבורם. כאשר חנה מתקרבת למקום מושבו הוא חושב שגם היא כמו אותם אנשים, ובאה לשאול ממנו שיתפלל בעדה. אך כאשר חנה ניצבה לצדו(שמואל א א כו) היא שותקת! ומכיוון שהייתה זו התנהגות תמוהה – להתייצב במקום שמבקשים מעלי להתפלל ולשתוק, חשדה עלי לשיכורה.
באותו זמן חנה התפללה בעצמה, אך מאוחר יותר רואים שהיא גם מבקשת מעלי שיתפלל עבורה:

וַתֹּ֕אמֶר תִּמְצָ֧א שִׁפְחָֽתְךָ֛ חֵ֖ן בְּעֵינֶ֑יךָ וַתֵּ֨לֶךְ הָֽאִשָּׁ֤ה לְדַרְכָּהּ֙ וַתֹּאכַ֔ל וּפָנֶ֥יהָ לֹא־הָֽיוּ־לָ֖הּ עֽוֹד׃
(שמואל א א יח)

ופירש המצודות ש"פָנֶ֥יהָ לֹא־הָֽיוּ־לָ֖הּ עֽוֹד" – כי בטחה על תפלת עלי. כמו שהסברנו שעלי היה עורך קבלת קהל המצפה לתפילותיו.