מקומה של העיר רמה
וַיְהִי֩ אִ֨ישׁ אֶחָ֜ד מִן־הָרָֽמָתַ֛יִם צוֹפִ֖ים מֵהַ֣ר אֶפְרָ֑יִם וּשְׁמ֡וֹ אֶ֠לְקָנָה בֶּן־יְרֹחָ֧ם בֶּן־אֱלִיה֛וּא בֶּן־תֹּ֥חוּ בֶן־צ֖וּף אֶפְרָתִֽי׃
(שמואל א א א)
בספר יהושע(יח כא-כח) כתוב שהעיר 'רמה' היא בנחלת שבט בנימין. גם על עירו של שמואל 'גבעה' נאמר שהיא בנחלת שבט בנימין. ואפשר שהן ערים סמוכות.
ברם, בספר 'תבואת הארץ' רצה לומר שהעיר רמה המוזכרת בפרקנו(שמואל א א א) אינה העיר 'רמה' המוזכרת בנחלת בנימין, ואינה סמוכה ל'גבעה'. ומנמק משתי סברות:
א. דוד ברח משאול מהעיר 'גבעה' אל העיר 'רמה', ואם הן היו סמוכות מה הואיל בבריחה זו.
ב. אלקנה ושמואל היו לווים ומדוע אפוא לא גרו באחת מערי הלויים.
לכן מציע ה'תבואת הארץ' שרמה המוזכרת בפרקנו(שמואל א א א) היא 'ירמות' המוזכרת בנחלת יששכר(יהושע כא כט).
ודעה זו קשה מפני שבפרקנו(שמואל א א א) כתוב שאלקנה היה מהר אפרים, והרי אפרים רחוקה מיששכר. כמו כן, דווקא יש ראיה ש'גבעה', עירו של שאול, סמוכה ל'רמה', עירו של שמואל. הערים מוזכרת בכמה מקומות בצמוד
באותו הפסוק, מה שמעיד כנראה על סמיכות גאוגרפית:
א. בספר עזרא מסופר אודות החוזרים מן הגלות, וכאשר מתארים את שבט בנימין כתוב: "בְּנֵ֤י הָֽרָמָה֙ וָגָ֔בַע שֵׁ֥שׁ מֵא֖וֹת עֶשְׂרִ֥ים וְאֶחָֽד׃"(עזרא ע ב כו)
ב. "אַנְשֵׁ֤י הָֽרָמָה֙ וָגָ֔בַע שֵׁ֥שׁ מֵא֖וֹת עֶשְׂרִ֥ים וְאֶחָֽד׃"(עזרא נ ז ל)
ג. במעשה פילגש בגבעה כתוב: "...בְּאַחַ֣ד הַמְּקֹמ֑וֹת וְלַ֥נּוּ בַגִּבְעָ֖ה א֥וֹ בָֽרָמָֽה׃"(שופטים יט יג) .
ונראה להסביר כך גם את רש"י שכתב:
מן הרמתים צופים - שתי רמות היו שצופות ורואות זו את זו
(רש"י שמואל א א א)
שתי הרמות הן 'רמה' ו'גבע' הסמוכות כמו שהסברנו.
לגבי סברות ה'תבואת הארץ' נראה שאפשר ליישב כך:
א. דוד ברח לגבעה למרות שהיא קרובה כדי לקבל הגנה משמואל, וכפי שקרה. אם היה בורח למקום אחר, אפילו רחוק, היה נתפס.
ב. רמה אמנם אינה עיר לוויים, אך היא סמוכה כפי שאמרנו לעיר 'גבעה', אשר הייתה עיר לווים(יהושע כא יז)