ויהי איש אחד. אפשר לרמוז דר"ת גימטריא ח' רומז למלכות מדה שמינית. וס"ת שדי רומז ליסוד כי כל עסקו היה ליחד קבה"ו בכל עניניו כמ"ש וכל מעשיך יהיו לש"ם שמי"ם:מן הרמתים צופים. אמרו רז"ל פ"ק דמגילה ממאתים צופים שנתנבאו להם לישראל. ולפי מ"ש רבינו האר"י ז"ל דקודם שמואל הע"ה לא היה בחינת נביא אלא רואה א"ש בדקדוק מה שנקראו צופים שהם רואים. ויש להבין מאי דדריש מן הרמתים ממאתים צופים דנהי דדריש רמתים כאלו כתיב מאתים אבל הרי כתיב רמתים והוי ר' מאתים שהם ארבע מאות. ואפשר לומר דרך דרש במה שפירשתי אני בעניי בפרשת פקודי דכתיב ויקם משה את המשכן וכו' כאשר ציוה ה' את משה ויקח ויתן את העדות וכו' כאשר ציוה ה' את משה. וכיוצא בזה שם כתובים אחרים ובמקומות אחרים וצריך להבין דבגויה דמשה משתעי קרא והול"ל כאשר ציוהו ה' ומה ת"ל כאשר ציוה ה' את משה כאלו כבר ציוה לאחר והא הוא עצמו המצווה והמקיים. אמנם אפשר דהנה השם הוא הנשמה כמ"ש הרמ"ז והר"ם די לונזאנו ז"ל והנה כביכול היה מדבר בשמים עם הנשמה שהיה שם משה העיקרי. איברא דלגדולת משה רע"ה כביכול היה מדבר עם משה התחתון שהוא הגוף דגוף של משה כמו נשמה. ואפשר זה רמז בשגם הוא בשר ואמרו בזהר הקדוש בשגם זה משה. והכי סליק חשבן בשגם משה ורמז משה הוא בשר ר"ל אף בשרו הוא משה נשמה. ואפשר ז"ש ויקרא אל משה וידבר ה' אליו פירוש ויקרא אל משה הנשמה אשר בשמים ואח"כ וידבר אליו כביכול לגוף התחתון. אמור מעתה זה רמז ויקם משה ויקח הגוף התחתון כאשר ציוה ה' את משה היא הנשמה אשר בשמים וכיוצא אתה תבא"ר בשאר פסוקים כיוצא בזה. וזהו מענותנותו של משה שיובן מזה שלא דיבר עם הגוף התחתון אלא ויעש ויקח הגוף כאשר ציוה ה' את משה הנשמה אשר בשמים. וכיוצא אפשר דהוא בשאר נביאים כי ידבר ה' בשמים לנשמה הנקראת שם הנביא ומשם יושפע על הגוף ואפשר ז"ש ודברתי על הנביאים ודברתי אל הנביאים או ודברתי לנביאים אינו אומר אלא על הנביאים פירוש לנשמתם ואנכי חזון הרבתי דיושפע לגופם הם הנביאים האומרים לעם. אמור מעתה זה רמז רמתים ר' שהיא מאתים רמז לנשמתם אשר בשמים והיא נעלמת וכן רמז באות ר' בהעלם. ואח"כ מאתים בפשיטות בגלוי גופם קדושים אשר באר"ץ המה בעולם הזה. מתים חסר אלף רומז שהעיקר הוא למעלה נשמתם העליונה והיא פלא אותיות אלף. ועל דרך זה אפשר לרמוז דהיינו דכתיב ויהי איש אחד איש רומז על גופו שהיה צדיק אחד אחוז בנשמתו העליונה אשר בשמים:ושמו אלקנה. גימטריא קפ"ד עם הכולל כי שרשו מיסוד אבא חנ"ה גימטריא ס"ג אשתו בסוד אימא עכ"ל מהר"ם פאפירש ז"ל במאורי אור. ואפשר לרמוז כי ר"ת ירוחם אליהו תחו צוף גימטריא אשר שרומז לאימא. הנה כי כן אלקנה רמז יסוד אבא ור"ת ירוחם וכו' אשר רמז לאימא להשפיע לשם בן שהיא מלכות ליחד הדודים וכתוב ד' פעמים בן בסוד ד' ראשי שנים וא"ש אהי"ב: להשתחות ולזבוח. במדרש ר' אלעא בשם ר' יצחק שקולה תפלה כנגד קרבנות ורבנן אמרי חביבה תפלה יותר מכל הקרבנות דכתיב להשתחות ואח"כ לזבוח. ואפשר דר' יצחק סבר דתדיר ומקודש שוים כמ"ש הרמב"ם ז"ל פ"ט דתמידין ותפלה תדיר וקרבנות מקודש והם שוים ורבנן סברי כרבינו עובדיה ז"ל פ"י דזבחים דתדיר קודם ולכן סברי תפלה יותר מהקרבנות: ונתן לפנינה אשתו וכו' ולחנה יתן וכו'. יש לדקדק דגבי פנינה כתיב ונתן ולחנה יתן. ועוד דלפנינה כתיב אשתו. ולחנה אשר אהב לא כתיב אשתו. ואפשר דכתיב פננה והוא גימטריא אלקנה עם הכולל ובדיק בשמה שהוא כמספר שמו וסבר שהיא אשתו לבנים וכן הות לה. ועם כל זה לא הי"ל אהבה עמה רק לצורך הבנים. וכשהיה נותן לה הי"ל למשא כבד ומה"ר ימהרנ"ה ולזה כתיב ונתן כאלו כבר השליך המשא וזה גם כן היה מוכרח שהיא [אשתו] ולכל בניה ובנותיה שהיא אם הבנים. ולחנה יתן מצד עצמותה והיה מתאוה לתת לה ובחשק דיתן פעם אחרת. ודברים שבלב הראה בפועל כי יתן מנה אחת אפים כי את חנה אהב מעצמותה ונפשה כי חנה גימטריא ס"ג בסוד אימא ה' עילאה וכעסתה צרתה כי שמה כמספר אלקנה והיא אשתו. גם כעס שהראיה כי אין לה בן: חנה למה תבכי וכו'. אפשר דהכונה חנה הלא שמך הטוב מורה על שלמות נפשך החשובה כי חנה גימטריא ס"ג אימא עילאה. למה תבכי הלא אין האשה מצווה על פו"ר. ולמה לא תאכלי כי דרך טבע הבכיה ומיעוט אכילה הם לעצור הלידה. ולמה ירע לבבך שכולל יצה"ט ויצה"ר ואין ביטול יצה"ר אלא בתורה ואם היה ליך בנים את מגדלתן לתורה ומועיל ליצר הרע ועתה יש ליך פחד מהיצה"ר וז"ש למה ירע לבב"ך. הלא אנכי טוב אין טוב אלא תורה ואני עוסק בתורה ונשי ת"ח מי לא פלגן עם בעליהן וא"כ מה שאני עוסק בתורה והחצ"י ממך והלאה יועיל לבטל יצה"ר דתורה אגוני מגנא ואצולי מצלא והיה לבב"ך שלם: אם ראה תראה. רבינו האר"י זצ"ל בשער הפסוקים האריך ואביא דבריו ז"ל בקצור וזהת"ד יש להבין למה רז"ל קראו לשמואל רבן של נביאים ולמה מ' שנה קודם הולדו בת קול מכריז עתיד לילד צדיק בעולם ושמואל שמו ומאי רבותא דחנה דאמרה אם ראה תראה אם ראה מוטב ואם לאו אלך ואסתתר וכו' ומהו דכתיב לפנים יקרא הנביא רואה וכתיב כי נאמן שמואל לנביא ויובן במ"ש בסבא ויגע ירכו דמתמן אתפגים נצח ולא הוה נביא דמתמן אתנבי עד דאתא שמואל וכתיב וגם נצח ישראל לא ישקר ולסיבת פגם הנצח דמתמן נביאים לא היו יכולים לראות נבואתם בשלימות ונקרא רואה ושמואל תקן פגם הנצח ונקרא נביא כי על ידו נתקן הירך ולכן נקרא רבן של נביאים דמכחו נתנבאו כלם ולכן ב"ק מכריז על לידתו כי כל העולם מצפים להתקן על ידו. וז"ש חנה אם ראה תראה כי כשתקן שמואל הנצח ניתן אל הנחש ירך סוטה תמורת ירך יעקב וז"ש חנה תן לי שמואל שיחטוף ירך יעקב מהסט"א ואז ישאר לסט"א ירך סוטה ואם ראה מוטב ואם לאו תראה אלך ואסתתר ובהיותי טהורה אחטוף גם ירך סוטה מהסט"א ועי"כ יקטרג על ישראל ע"ש באורך. ועל פי דברי הרב ז"ל א"ש מה שאמרה חנה ה' צבאות אם ראה תראה ואמרו פרק אין עומדין מיום שברא הקב"ה את עולמו לא היה אדם שקראו להקב"ה צבאות עד שבאת חנה וכו' וצריך להבין מה ראתה חנה לזה ועפ"י דברי הרב ז"ל יכון מאד דשמעה דברי הבת קול שעתיד לילד צדיק וכו' דמתקן הירך ואז יכולים להתנבאת מהנצח וידוע דשם צבאות רומז לנצח הוד ומשם יניקת הנביאים וז"ש ה' צבאות דרוצה לזכות לבן הזה שמתקן הירך והוא בחינת צבאות שמשם נבואת הנביאים:ונתת לאמתך זרע אנשים. אפשר אנשים ר"ת איש שמתקן נצח יצא ממני. ולפי מ"ש רז"ל איש שמושח שני אנשים א"ל במ"ש רבינו האר"י ז"ל שפגם הירך נתחזק במה שהשבטים השתחוו לעשו ושאול שבא מבנימין שלא השתחוה לעשו אם היה הורג זכר עמלק נתקן וכשלא קיים נפגם ומשו"ה צעק שמואל כל הלילה שלא יחזור לקלקולו ובשרו ה' דדוד המלך עליו השלום על ידי זמירותיו יוסיף ויתקן הנצח כמש"ה נעימות בימינך נצח וכ"כ מהר"א גאלנטי ז"ל בספר קול בוכים וזהת"ד ע"ש באורך ובזה אפשר ליתן טעם לנדר חנה ונתתיו לה' כל ימי חייו אמנם אפשר דידעה בנבואה דשאול יהיה סיבה לפגום הירך לזה נדרה להוסיף כח קדוש בשמואל שבזכותו לא יחזור הפגם כראשונה. וז"ש לאמתך זרע אנשים שמושח שאול ודוד דאע"ג דשאול יקלקל יצמיח קרן לדוד שיתקן וביני ביני יהיה כח ביד שמואל להעמיד מקום הנבואה וז"ש ונתתיו לה' ומורה לא יעלה על ראשו שיחזור לכמות שהיה ומיניה ומדוד יושלם ויתוקן הדבר: ותען חנה ותאמר לא אדוני. אפשר במ"ש רבינו האר"י זצ"ל בספר הגלגולים דחבר הקני היה גלגול רחב ויעל אשתו נתעלית והיתה נשמת עלי הכהן וחנה היתה רחב כמ"ש רחב פי על אויבי ע"ש באורך וז"ש לא אדוני אין אתה אדוני כלומר אדרבא אני אדונך שאנכי חבר ואתה יעל וא"כ אני אדונך דבגלגול אחר אני הייתי הבעל וז"ש אשה קשת רוח אנכי לרמוז לרחב כמ"ש הרב ז"ל: ותקרא שמו שמואל כי מה' שאלתיו. לכאורה הי"ל לקרותו שאול. ואפשר במ"ש רז"ל דבת קול מכרזת עתיד צדיק א' לילד ושמו שמואל. וכל הנשים היו משימות שם בניהן שמואל וכשנולד שמואל בן חנה פסק הבת קול. ואפשר דחנה שאלה דשמואל זה של הבת קול יצא ממנה וז"ש ותקרא שמו שמואל כי מה' שאלתיו לשמואל דמכרזי עליה והיינו דקראתו שמואל: וגם אנכי השאלתיהו לה'. אלקנה הסכים בפה מלא והדירו בנזיר וכה אמר עשי הטוב בעיניך וכ"כ הרב מהר"י חאגיז ז"ל בעץ חיים סוף נזיר. ונסתפק הרב משנה למלך ז"ל פ"ב דנזירות אם הבן יכול לישאל על מה שהדירו אביו בנזיר ופשיט דאינו יכול לישאל וז"ש וגם אנכי מלבד אלקנה בעלי גם אנכי השאלתיהו. וכי תימא יכול הוא לישאל על מה שהדרנוהו לז"א כל הימים אשר היה הוא שאול לה' שאינו יכול להשאל:
