מה היתה המטרה של נס בקיעת הירדן?
הקדמה
בפרקים ג'-ד' מתואר נס מעבר הירדן. יש לשאול: מה היתה המטרה של נס בקיעת הירדן?
לכאורה התשובה פשוטה: כדי שבני ישראל יכנסו לארץ ישראל.
אבל יש לשאול: לשם כך לא היה צורך בנס. ד' היה יכול לומר ליהושע שיחכה כחֹדש, או כחדשיים, עד שהירדן יתיבש, ואז בני ישראל היו יכולים לעבור אותו בלי נס! שכן הנביא אומר: "והירדן מלא על כל גדותיו, כל ימי קציר" (ג, טו), ופירש הרד"ק: "והירדן היה מלא כמשפטו להיות מלא כל ימי קציר, כי בהחל ימי החום יתפשר השלג אשר בהרים, וימלאו הנהרות". אבל כעבור כחדש או חדשיים, כאשר נגמרת הפשרת השלגים, הירדן איננו מלא וניתן לעבור אותו בלא נס!
כאשר מתבוננים בפסוקים רואים שלנס זה היו מספר מטרות:
א. המטרה הראשונה
בפרק ג' פסוק ז' נאמר:
ויאמר ד' אל יהושע: היום הזה אחל גדלך בעיני כל ישראל, אשר יֵדְעוּן כי כאשר הייתי עם משה אהיה עמך.
הסביר הרלב"ג:
אמר ד' יתברך ליהושע כי יחל לגדל אותו בעיני כל ישראל, עד שהתבאר להם כי כאשר היה עם משה כן יהיה עמו, וזה אמנם יהיה בזה האופן שהישירו ד' יתברך איך יעשה זה המופת.
כלומר: העובדה שיהושע הוא זה שאמר לבני ישראל שהירדן יבקע בדיוק כאשר רגלי הכהנים נושאי הארון יגעו במימי הירדן - היא שגידלה את יהושע בעיני העם, שידעו שהוא נביא גדול, שד' מודיע לו כיצד יעשו הנסים.
בפרק ד' פסוק י"ד נאמר שמטרה זו הושגה:
ביום ההוא גדל ד' את יהושע בעיני כל ישראל, וַיִראו אֹתו כאשר יָראו את משה כל ימי חייו.
ב. המטרה השניה
בפרק ג' פסוקים י'-י"א נאמר:
ויאמר יהושע: בזאת תֵדְעוּן כי א-ל חי בקרבכם, והוֹרש יוריש מפניכם את הכנעני ואת החתי ואת החוי ואת הפרזי ואת הגרגשי והאמרי והיבוסי. הנה ארון הברית אדון כל הארץ עֹבֵר לפניכם בירדן.
כלומר: מטרת הנס היא כדי לחזק את בני ישראל, שידעו שד' יעזור להם להוריש את שבעת עמי כנען.
ג. המטרה השלישית
בפרק ד' פסוקים ה'-ז' נאמר:
ויאמר להם יהושע: עִברו לפני ארון ד' אלקיכם אל תוך הירדן, והרימו לכם איש אבן אחת על שכמו, למספר שבטי בני ישראל. למען תהיה זאת אות בקרבכם, כי ישאלון בניכם מחר לאמר: מה האבנים האלה לכם? ואמרתם להם: אשר נכרתו מימי הירדן מפני ארון ברית ד', בעברו בירדן נכרתו מי הירדן. והיו האבנים האלה לזכרון לבני ישראל עד עולם.
כלומר: מטרת הקמת האבנים היא שבני ישראל ידעו שמי הירדן נכרתו מפני ארון ברית ד', שבו היו שני לוחות הברית, שורש התורה, כדי שבני ישראל ידעו שכל כניסתם לארץ היא בזכות התורה, ועל ידי זה בני ישראל יכירו בחשיבות התורה ויקיימו את כל מצוותיה.
ד. המטרה הרביעית והמטרה החמישית
בפרק ד' פסוקים כ'-כ"ד נאמר:
ואת שתים עשרה האבנים האלה, אשר לקחו מן הירדן, הקים יהושע בגלגל. ויאמר אל בני ישראל לאמר: אשר ישאלון בניכם מחר את אבותם לאמר: מה האבנים האלה? והודעתם את בניכם לאמר: ביבשה עבר ישראל את הירדן הזה. אשר הוביש ד' אלקיכם את מי הירדן מפניכם עד עברכם, כאשר עשה ד' אלקיכם לים סוף, אשר הוביש מפנינו עד עברנו. למען דעת כל עמי הארץ את יד ד' כי חזקה היא, למען יראתם את ד' אלקיכם כל הימים".
כלומר: מטרת הקמת האבנים היא להזכיר שד' הוביש את מי הירדן מפני בני ישראל, כדי שכל עמי הארץ יכירו בד', ושבני ישראל ייראו את ד' כל הימים.
ה. המטרה השישית
בפרק ה' פסוק א' נאמר:
ויהי כִשְמֹעַ כל מלכי האמֹרי אשר בעבר הירדן ימה, וכל מלכי הכנעני אשר על הים, את אשר הוביש ד' את מי הירדן מפני בני ישראל עד עברם, וימס לבבם, ולא היה בם עוד רוח מפני בני ישראל.
כלומר: על ידי נס בקיעת הירדן נפל פחד על כל עמי כנען, ולא היה בהם אומץ להילחם עם ישראל.
יש לשאול: האם מטרה זו היא מטרה חדשה, או שהיא המטרה הרביעית שנזכרה כבר: "למען דעת כל עמי הארץ את יד ד' כי חזקה היא"?
נראה שזו מטרה חדשה, שכן המטרה הרביעית מתיחסת לכל עמי הארץ, וכוונתה היא שכל העולם, או לפחות כל עמי האזור, יכירו בד', כמו שנאמר גם במכות מצרים ובקריעת ים סוף: "וידעו מצרים כי אני ד'" (שמות ז, ה; יד, ד; יד, יח), ואילו המטרה הנזכרת כאן מתיחסת רק לעמי כנען, וענינה להפיל עליהם פחד, כדי שלא ילחמו בישראל.
ו. מדוע שתי המטרות הראשונות נאמרו לפני מעבר הירדן, ואילו המטרות האחרות נאמרו לאחריו?
יש לשאול: מדוע שתי המטרות הראשונות נאמרו לפני מעבר הירדן, ואילו המטרות האחרות נאמרו לאחריו?
יש לשים לב שהמטרות הראשונות נאמרו ליהושע ולבני ישראל, עוד לפני שנצטוו על האבנים, ואילו המטרות השלישית, הרביעית והחמישית נזכרו ביחס למטרת האבנים.
לפי זה נראה שהמטרות הראשונות היו לשעתן, ואילו המטרות השלישית, הרביעית והחמישית, שנזכרו ביחס לאבנים שישארו לדורות, הן לדורות!
כלומר: גידול יהושע בעיני כל ישראל ענינו היה לשעה: שבני ישראל ייראו את יהושע, ויעשו את כל אשר יצוה אותם, ומתוך כך יצליחו לכבוש את הארץ.
גם חיזוק בני ישראל, שידעו שד' יעזור להם להוריש את הכנעני, ענינו היה לשעה: שבני ישראל ידעו שד' בקרבם, והוא יעזור להם להוריש את שבעת עמי כנען.
כמובן שגם לכל מטרה שהיתה לשעתה יש משמעות לדורות, שכן כל נבואה שלא הוצרכה לדורות לא נכתבה (מגילה יד ע"א), אלא הכוונה היא שעיקר המטרה היתה לשעה.
לעומת זאת מטרת הקמת האבנים, שענינה להזכיר את בקיעת הירדן מפני בני ישראל, שהעולם יכיר בד', ושבני ישראל ייראו את ד', ושהם ידעו שהירדן נבקע מפני ארון הברית, היא לדורות: להכיר בד' ולירא מפניו, ולקיים את כל מצוותיו.
יש לשים לב גם לשוני בין הגדרת המטרות השונות:
במטרה הראשונה נאמר:
ויאמר ד' אל יהושע: היום הזה אחל גדלך בעיני כל ישראל, אשר ידעון כי כאשר הייתי עם משה אהיה עמך.
במטרה השניה נאמר:
ויאמר יהושע: בזאת תדעון כי א-ל חי בקרבכם, והורש יוריש מפניכם את הכנעני ואת החתי ואת החוי ואת הפרזי ואת הגרגשי והאמרי והיבוסי. הנה ארון הברית אדון כל הארץ עֹבֵר לפניכם בירדן.
בשתי מטרות אלו נאמרה לשון ידיעה.
לעומת זאת במטרה השלישית נאמר:
למען תהיה זאת אות בקרבכם, כי ישאלון בניכם מחר לאמר: מה האבנים האלה לכם?
ואמרתם להם: אשר נכרתו מימי הירדן מפני ארון ברית ד', בעברו בירדן נכרתו מי הירדן.
והיו האבנים האלה לזכרון לבני ישראל, עד עולם.
גם במטרות הרביעית והחמישית נאמר:
למען דעת כל עמי הארץ את יד ד' כי חזקה היא, למען יראתם את ד' אלקיכם כל הימים.
בשלש מטרות אלו נאמרה לשון "למען", ו"עד עולם", ו"כל הימים"!
ז. מה ענינה של המטרה השישית?
יש לשאול: מה ענינה של המטרה השישית?
נראה פשוט שמטרה זו היתה לשעתה: שעמי כנען יפחדו, ולא ילחמו בישראל.
יש לשאול: מדוע אם כן היא כתובה אחרי מעבר הירדן?
יש לשים לב שמטרה זו אינה כתובה כמטרה, אלא כתוצאה: אין בה הודעה של ידיעה, כמו שנאמר בשתי המטרות הראשונות: "אשר ידעון כי כאשר הייתי עם משה אהיה עמך", ו"בזאת תדעון כי א-ל חי בקרבכם, והורש יוריש מפניכם את הכנעני" וגו'. גם אין בה את המלה "למען", הכתובה במטרות השלישית, הרביעית והחמישית: "למען תהיה זאת אות בקרבכם", ו"למען דעת כל עמי הארץ את יד ד' כי חזקה היא, למען יראתם את ד' אלקיכם כל הימים". אלא הנביא מציין שכך קרה: "ויהי כִשְמֹעַ כל מלכי האמֹרי אשר בעבר הירדן ימה, וכל מלכי הכנעני אשר על הים, את אשר הוביש ד' את מי הירדן מפני בני ישראל עד עברם, וימס לבבם, ולא היה בם עוד רוח מפני בני ישראל". ומתוך שתוצאה זו הושגה גם היא על ידי נס מעבר הירדן, אנחנו מבינים שזו היתה מטרה נוספת בנס בקיעת הירדן.
כך כתב הרלב"ג (ג, א):
והנה לא עברו את הירדן בלילה ההוא... ל[מספר] סיבות:
האחת כי ד' יתברך רצה שיתפרסם זה המופת לישראל, כדי שתהיה אמונתו בו יתברך וביהושע נביאו יותר חזקה, ולזה חייב להמתין עבור הירדן עד בקר יום הרביעי (המטרה החמישית והראשונה).
והשני הוא שד' יתברך רצה שיהיה המופת הזה כדי להפיל אימה ופחד על כל מלכי האמורי והכנעני, ולזה היה ראוי שיהיה בעת שיראו האנשים זה המופת, וזה ביום (המטרה השישית).
נקודה זו של הפלת מורך על האויבים כתב הרלב"ג שוב (ה, א):
והנה זכר אחר זה שזה המופת הוסיף מורך לב לכל מלכי האמורי והכנעני, וכבר נתפרסם זה המופת לכולם, מצד מה שראו שנכרתו מי הירדן שהיו אצלם עת מה, כי כבר נכרתו מימי הירדן ממקום רגלי הכהנים עד הים, וכאשר חקרו בזה מצאו שהסבה היתה שד' יתברך הוביש מימי הירדן מפני בני ישראל עד עברם.
עוד כתב הרלב"ג (ה, א):
התועלת הששי הוא במידות... שיהיה זה המופת ביום, למען יתפרסם זה המופת לכל מלכי האמורי אשר בעבר הירדן ימה, ולכל מלכי הכנעני אשר על הים, וימס לבבם מפני בני ישראל. כי זה כולו ממה שיעזור על ניצוחם והגעת ירושת הארץ על ישראל בשלמות.
ח. חשיבות הפלת מורך על האויבים בתחילתה של תקופה חדשה
על חשיבותה של הפלת המורך על האויבים כתב הרלב"ג גם בתחילת ספר שופטים (א, א), וביתר ביאור:
סיפר שאחרי מות יהושע שאלו בני ישראל בד', רוצה לומר באורים ותומים, מי מהשבטים יעלה בתחילה להלחם בכנעני הנשאר בארצות השבטים... כי אחרי מות יהושע הוצרכו לשאול מי יעלה בתחילה, כי במלחמה הראשונה שורש גדול לשאר המלחמות. וזה שאם ינוצחו ישראל במלחמה הראשונה - יאמרו הנשאר מהגויים ההם: 'סר צלם מעליהם', ויתחזקו להילחם בהם. ואם ינצחו אותם - יפיל הענין מורך לב בגויים ההם, וינצחום ישראל בקלות. ולזה בחר ד' שילחם תחילה מי שהוא ראוי יותר לנצח, והוא שבט יהודה.
כלומר: אחרי מות יהושע היה חשש שהאויבים יתחזקו כנגד עם ישראל, ויאמרו לעצמם שישראל ניצחו בימי יהושע רק בגלל גדולתו של יהושע, ולכן היה צורך שבמלחמה הראשונה אחרי מות יהושע, ישראל ינצחו את האויבים ניצחון מוחץ, ובזה יפילו מורך על כל האויבים. וכך היה גם אחרי מות משה: היה חשש שהאויבים יתחזקו כנגד עם ישראל, ויאמרו לעצמם שישראל ניצחו בימי משה רק בגלל גדולתו של משה, ולכן עשה ד' נס גדול לעם ישראל אחרי מות משה, בבקיעת הירדן, כדי להפיל מורך על האויבים.
עוד כתב שם הרלב"ג (בפסוק ו'):
והנה קצצו בהונות ידי אדני בזק ובהונות רגליו, להפיל מורך על שאר המלכים שייראו מלהילחם בישראל.
כלומר: גם ההתנהגות האכזרית כלפי אדני בזק היתה כדי להפיל מורך על האויבים.
גם בתועליות שם (בסוף פרק ג', בתועלת השניה) כתב הרלב"ג:
שאלו את פי ד' אחרי מות יהושע מי יעלה בתחילה להלחם בכנעני, ויהי נעזר בד' יתברך לנצח אותם, כדי שיפול מזה מורך לב על הנשארים, ויתיישרו בזה ישראל לנצחם. ולזאת הסיבה בעינה ספר שקצצו בהונות ידי ורגלי אדני בזק, כמו שביארנו.
יהי רצון שנירא את ד', ונהיה דבקים במצוותיו, וכל הגויים יפחדו מפנינו, ונצליח לרשת את כל הארץ, מנהר מצרים עד הנהר הגדול נהר פרת.