לפרק ד'
בפרק הסיום של מעבר הירדן מקבל יהושע את הציווי להקים אנדרטה לנס. מהי המשמעות של גלי אבנים בשערי הארץ מימי האבות ועד יהושע? ובמה עסוק יהושע ביומו הראשון בארץ החדשה? בהנצחה!
ת"ר: כיצד עברו ישראל את הירדן?
בכל יום ארון נוסע אחר שני דגלים והיום נסע תחילה, שנאמר: הנה ארון הברית אדון כל הארץ עובר לפניכם;
בכל יום ויום לוים נושאין את הארון והיום נשאוהו כהנים, שנאמר:והיה כנוח כפות רגלי הכהנים נושאי ארון ה' וגו'.
תניא: רבי יוסי אומר, בשלשה מקומות נשאו כהנים את הארון: כשעברו את הירדן, וכשהסיבו את יריחו, וכשהחזירוהו למקומו (בימי שלמה- רש"י)
(סוטה דף לג עמוד ב)
חז"ל אומרים שבשלושה מקומות החליפו הכוהנים את הלווים. בגלל חשיבות המעמד מעלים את דרגת נושאי הארון מלוויים בני קהת לכוהנים. דומה הדבר ללוויה צבאית... נושאי המיטה שווים בדרגה לחלל...הנקבר יובל למנוחת עולמים ע"י חבריו בעלי דרגה שווה לו. ככל שהוא בעל דרגה גבוהה יותר, כך גם מלוויו צריכים להיות שווים לו בדרגה הארון היה תמיד בראש המחנה, פורץ דרך לעם במדבר יש חשש שמעמדו בארץ ירד כי הארץ מתנהלת ללא ניסים, ולכן בכניסה לארץ יש להגביה את דרגת נושאיו כי ה' הוא אדוני הארץ ולא חו"ל, מטרת התורה כי התורה תתנהל בא"י ולא במדבר לכן יש להעלות את הרמה בכניסה לארץ ואין להתרפק על היהדות שהייתה בחו"ל... לא דור המדבר הוא הדור האידאלי אלא דור הבנים הבונים כעת את הארץ! ולכן אי אפשר להסתפק ברמה של לווים כמו במדבר ולכן הארון בראש ולא באמצע!
היום הראשון בארץ החדשה
"בא וראה כמה נסים נעשו באותו היום:
עברו ישראל את הירדן,
ובאו להר גריזים ולהר עיבל יתר מששים מיל, ואין כל בריה יכולה לעמוד בפניהם, ... וברכו וקללו,
וקיפלו את האבנים ובאו ולנו בגלגל,
שנאמר: (יהושע ד) והעברתם אותם עמכם והנחתם אותם במלון"
(סוטה לו.)
משה מצווה(דברים כז):
(ב) וְהָיָה בַּיּוֹם אֲשֶׁר תַּעַבְרוּ אֶת הַיַּרְדֵּן אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ וַהֲקֵמֹתָ לְךָ אֲבָנִים גְּדֹלוֹת וְשַׂדְתָּ אֹתָם בַּשִּׂיד:
(ג) וְכָתַבְתָּ עֲלֵיהֶן אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת בְּעָבְרֶךָ לְמַעַן אֲשֶׁר תָּבֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֱלֹהֵי אֲבֹתֶיךָ לָךְ:
(ד) וְהָיָה בְּעָבְרְכֶם אֶת הַיַּרְדֵּן תָּקִימוּ אֶת הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם בְּהַר עֵיבָל וְשַׂדְתָּ אוֹתָם בַּשִּׂיד:
באותו יום ביאה לארץ, יש לערוך את הקמת המזבח בהר עיבל וכתיבת התורה עליו. כך גם מתארת הגמ' את היישום ע"י יהושע, באותו היום עברו את הירדן, דלגו על מכשול האומות העוינות, קיימו את הברית בהר גריזים ועיבל ונסוגו חזרה עם האבנים אל המלון הזמני, בגלגל.
אנדרטאות של אבנים
"נמצאת אתה אומר ,שלושה מיני אבנים היו:
אחד שהקים משה בארץ מואב שנאמר בעבר הירדן בארץ מואב הואיל משה באר ...ואחד שהקים יהושע בתוך הירדן
ואחד שהקים בגלגל"
(סוטה לה.)
גלי אבנים בכניסה לעידן חדש מהווים אבן דרך בחיי האומה יעקב אבינו מקים גל אבנים לציין את הגבול בין ארם לישראל, בין לבן הארמי לבני יעקב כנאמר(בראשית לא):
(נא) וַיֹּאמֶר לָבָן לְיַעֲקֹב הִנֵּה הַגַּל הַזֶּה וְהִנֵּה הַמַּצֵּבָה אֲשֶׁר יָרִיתִי בֵּינִי וּבֵינֶךָ:
(נב) עֵד הַגַּל הַזֶּה וְעֵדָה הַמַּצֵּבָה אִם אָנִי לֹא אֶעֱבֹר אֵלֶיךָ אֶת הַגַּל הַזֶּה וְאִם אַתָּה לֹא תַעֲבֹר אֵלַי אֶתהַגַּל הַזֶּה וְאֶת הַמַּצֵּבָה הַזֹּאת לְרָעָה:
כך גם משה מציב את אבן הגבול שלו בעבר הירדן ומול מניח יהושע את אבן הדרך שלו בתוך הירדן ועל שפתו בצד המערבי. לכל דור יש את אבני הבניין שלו בפסיפס הבין דורי של עם ישראל לדורותיו. אבל משה מצווה להכניס תוכן באבן הדוממת, לכתוב עליה את התורה! לא רק מונומנט של בניה המדגיש את נוכחות האדם ונצחונו, כמו שערי ניצחון מעשי ידי בני אדם, אלא אנדרטה שכולה כתובת נוכחת של מעשי הבורא.
מעבר הארון
"וכיון שעלה האחרון שבישראל מן הירדן חזרו מים למקומן,
שנאמר: (יהושע ד) ויהי בעלות הכהנים נושאי ארון ברית ה' מתוך הירדן נתקו כפות רגלי הכהנים אל החרבה וישובו מי הירדן למקומם וילכו כתמול שלשום על כל גדותיו. נמצא ארון ונושאיו וכהנים מצד אחד וישראל מצד אחד,
נשא ארון את נושאיו ועבר, שנאמר: (יהושע ד) ויהי כאשר תם כל העם לעבור ויעבור ארון ה' והכהנים לפני העם.
ועל דבר זה נענש עוזא,..."
(סוטה לה.)
רד"ק (יהושע ד יא)
"ואני תמה מזה הדרש, מה הצריכם לזה לאלה הפסוקים כי כבר פירשנו אותם כלם לדעתנו ואפילו יהיה כדבריהם פי' קצה מי הירדן בשפה אשר נכנסו ממנה...ועבר לפני העם,לפי דברי חז"ל בסיום מעבר ישראל את הירדן התרחש נס נוסף. נושאי הארון חזרו לאחורה אל הצד המזרחי של הירדן ופשוט טסו עם הארון מעל הירדן שכבר היה מלא במים! צורת נשיאה/טיסה זו של הארון הייתה הדרך המקובלת מזה 40 שנה במדבר. הלווים בני קהת יכלו רק בדרך נס להרים את הארון ששקל כמה טונות! ארון זהב בתוך ארון עץ בארון זהב נוסף שבתוכו היו הלוחות שהן שתי קוביות אבן(בבא בתרא יד.) מרובעות וכנראה גם שברי הלוחות הראשונים.
אף על פי כן מי הצריכם לזה הנס? וכי קשה הוא לפרש שהמתינו אותו ישראל עד שעבר לפניהם כמו שפירשנו!...
והם שאמרו ידעו מה שאמרו כי דעתם רחבה מדעתנו!"
לכן יש קטרוג גדול על עוזא בימי דוד המלך אשר מזדרז ל "הציל" את הארון מנפילה, היה לו לדעת שלא העגלה נושאת את הארון אלא הארון הוא שמרים את הנושאים אותו! ארון ה' אינו חפץ פולחני דומם, אלא יש בו רוח ניסית אשר מניעה את כל הסובבים אותו.
הרד"ק מקשה מה מכריח את חז"ל לומר זאת מתוך הכתובים, לדעתו ניתן להסביר כי הכוהנים היו האחרונים שעברו וברגע שניתקו את כפות רגליהם בצד המערבי של הירדן, הירדן שב לקדמותו והתמלא במים. אבל הוא מסיים בלימוד אמונת חכמים, המהווה שיעור חשוב בלימוד תנ"ך.
אם חז"ל אמרו זאת, דעתם רחבה מדעתנו! ולכן יש לקבל את דעתם. אין אנו, אחרוני הפרשנים, עומדים באותה שורה עם ענקי המדרש והגמ'. אסור לנו לחטוא למסורת העברת התורה מדור לדור, ועלינו להכיר בכך כי אנו בס"ה בבחינת ננס הרוכב ע"ג ענקי הרוח מהדורות הקודמים.
תאריכון- מות משה, אבלו והמעבר.
תאריך מעבר הירדן מצויין בפרק ב"ֶּעָשׂוֹר, לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן" שלושה ימים קודם מכריז יהושע על ההכנות כִּי בְּעוֹד שְׁלֹשֶׁת יָמִים אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה.(יהושע א) ושלושים יום קודם לכך נפטר משה, בז' באדר. מתי א"כ נשלחו המרגלים? כנראה בתוך ימי אבל משה! כי ממות משה יש אבלות וירידה ברמה הנבואה אבל את ההכנות למצוות כיבוש הארץ יש להמשיך במרץ והאבלות אינה מבטלת אותם.
בתאריך זה , בעשור לחודש היה כבר נס גדול במצריים. "מיקחו בעשור"(שמות יב) נס לקיחת השה, אליל מצריים, לעיני כל מצריים "שבת הגדול" במצריים הופך בימי יהושע ליום מעבר הירדן. יהושע בבואה של משה, קריעת ים סוף מול כריתת הירדן , שבת הגדול מול מעבר הירדן.
