פסוק א:ויעל משה כמו שאמר לו הקב״ה עלה אל הר העברים ואף על פי כן איחר לעלות עד שברכן תחלה.
פסוק א:הר נבו הוא הר העברים הוא ראש הפסגה.
פסוק א:נבו בחלקו של ראובן היה כדכתיב ובני ראובן בנו את חשבון וגו׳ ואת נבו ואת בעל מעון ומה שכתב גבי גד כי שם חלקת מחוקק ספון י״ל דנבו על הספר היה בין נחלת ראובן וגד.
פסוק א:את כל הארץ ראה משה בעיניו מה שלא הלך יהושע ברגליו שהרי נשאר מארץ ישראל שלא כבש וחלקה בחייו לשבטים כמו שמפורש בספר יהושע.
פסוק א:את הגלעד מן הגלעד, שהיה בעבר הירדן מזרחה שמש שהיה משה עומד בו.
פסוק א:עד דן שהוא גבול ארץ ישראל כדכתיב מדן באר שבע.
פסוק ב:עד הים האחרון הוא גבול ארץ ישראל לצד המערב.
פסוק ג:עיר התמרים לפי שהיתה משונה בחשיבות הזכירה בפירוש.
פסוק ו:ויקבר אתו בגי שלשה סימנים נתנו במקום קבורתו של משה שאמר בגי ובאי זה גיא בארץ מואב ובאי זה מקום מול בית פעור ואפילו הכי לא ידע איש את קבורתו ללמדך שלא קברו איש.
פסוק ו:עד היום הזה שלא יקבר איש אצלו כענין שנעשה בבית אל ושלא ידרשו בו שואלי מתים.
פסוק ז:לא כהתה עינו מקירון פנים.
פסוק ח:ויבכו בני ישראל ובאהרן כתיב כל בית ישראל לפי שכשמת אהרן מי הוא הרואה את משה בוכה ולא יבכה הוא.
פסוק י:ולא קם נביא עוד בישראל כמשה אפי׳ בישראל אבל בעובדי כוכבים לא צריך למימר שהרי כתיב ונפלינו אני ועמך מכל העם אשר על פני האדמה.
פסוק י:אשר ידעו ה׳ פנים אל פנים כדכתיב פה אל פה אדבר בו ומראה ולא בחידות ותמונת ה׳ יביט. דבר אחר הקדוש ברוך הוא ידעו למשה אבל משה לא ידעו לקב״ה פנים אל פנים כדכתיב לא יראני האדם וחי.
פסוק יב:[ולכל היד החזקה אלו תשע מכות].
פסוק יב:ולכל המורא לשון מראה.
פסוק יב:לעיני כל ישראל לפיכך האמינוהו.
פסוק יב:שלימא סדרא דפרשת וזאת הברכה וסליקו להו חמשה חומשי תורה בסייעתא דשמיא