תנ"ך על הפרק - דברים לד - גור אריה

תנ"ך על הפרק

דברים לד

187 / 929
היום

הפרק

ה' מראה למשה את הארץ, משה מת, שבח למשה

וַיַּ֨עַל מֹשֶׁ֜ה מֵֽעַרְבֹ֤ת מוֹאָב֙ אֶל־הַ֣ר נְב֔וֹ רֹ֚אשׁ הַפִּסְגָּ֔ה אֲשֶׁ֖ר עַל־פְּנֵ֣י יְרֵח֑וֹ וַיַּרְאֵ֨הוּ יְהוָ֧ה אֶת־כָּל־הָאָ֛רֶץ אֶת־הַגִּלְעָ֖ד עַד־דָּֽן׃וְאֵת֙ כָּל־נַפְתָּלִ֔י וְאֶת־אֶ֥רֶץ אֶפְרַ֖יִם וּמְנַשֶּׁ֑ה וְאֵת֙ כָּל־אֶ֣רֶץ יְהוּדָ֔ה עַ֖ד הַיָּ֥ם הָאַחֲרֽוֹן׃וְאֶת־הַנֶּ֗גֶב וְֽאֶת־הַכִּכָּ֞ר בִּקְעַ֧ת יְרֵח֛וֹ עִ֥יר הַתְּמָרִ֖ים עַד־צֹֽעַר׃וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֵלָ֗יו זֹ֤את הָאָ֙רֶץ֙ אֲשֶׁ֣ר נִ֠שְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָ֨ם לְיִצְחָ֤ק וּֽלְיַעֲקֹב֙ לֵאמֹ֔ר לְזַרְעֲךָ֖ אֶתְּנֶ֑נָּה הֶרְאִיתִ֣יךָ בְעֵינֶ֔יךָ וְשָׁ֖מָּה לֹ֥א תַעֲבֹֽר׃וַיָּ֨מָת שָׁ֜ם מֹשֶׁ֧ה עֶֽבֶד־יְהוָ֛ה בְּאֶ֥רֶץ מוֹאָ֖ב עַל־פִּ֥י יְהוָֽה׃וַיִּקְבֹּ֨ר אֹת֤וֹ בַגַּיְ֙ בְּאֶ֣רֶץ מוֹאָ֔ב מ֖וּל בֵּ֣ית פְּע֑וֹר וְלֹֽא־יָדַ֥ע אִישׁ֙ אֶת־קְבֻ֣רָת֔וֹ עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃וּמֹשֶׁ֗ה בֶּן־מֵאָ֧ה וְעֶשְׂרִ֛ים שָׁנָ֖ה בְּמֹת֑וֹ לֹֽא־כָהֲתָ֥ה עֵינ֖וֹ וְלֹא־נָ֥ס לֵחֹֽה׃וַיִּבְכּוּ֩ בְנֵ֨י יִשְׂרָאֵ֧ל אֶת־מֹשֶׁ֛ה בְּעַֽרְבֹ֥ת מוֹאָ֖ב שְׁלֹשִׁ֣ים י֑וֹם וַֽיִּתְּמ֔וּ יְמֵ֥י בְכִ֖י אֵ֥בֶל מֹשֶֽׁה׃וִֽיהוֹשֻׁ֣עַ בִּן־נ֗וּן מָלֵא֙ ר֣וּחַ חָכְמָ֔ה כִּֽי־סָמַ֥ךְ מֹשֶׁ֛ה אֶת־יָדָ֖יו עָלָ֑יו וַיִּשְׁמְע֨וּ אֵלָ֤יו בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ וַֽיַּעֲשׂ֔וּ כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃וְלֹֽא־קָ֨ם נָבִ֥יא ע֛וֹד בְּיִשְׂרָאֵ֖ל כְּמֹשֶׁ֑ה אֲשֶׁר֙ יְדָע֣וֹ יְהוָ֔ה פָּנִ֖ים אֶל־פָּנִֽים׃לְכָל־הָ֨אֹת֜וֹת וְהַמּוֹפְתִ֗ים אֲשֶׁ֤ר שְׁלָחוֹ֙ יְהוָ֔ה לַעֲשׂ֖וֹת בְּאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם לְפַרְעֹ֥ה וּלְכָל־עֲבָדָ֖יו וּלְכָל־אַרְצֽוֹ׃וּלְכֹל֙ הַיָּ֣ד הַחֲזָקָ֔ה וּלְכֹ֖ל הַמּוֹרָ֣א הַגָּד֑וֹל אֲשֶׁר֙ עָשָׂ֣ה מֹשֶׁ֔ה לְעֵינֵ֖י כָּל־יִשְׂרָאֵֽל׃

מאמרים על הפרק

מאמר על הפרק

מאת:

פירושים על הפרק

פירוש על הפרק

מאת: ,
מערבות מואב כמה מעלות וכו'. דאם לא כן, "מערבות מואב" למה לי, דודאי מערבות מואב עלה, דבערבות מואב היה. ואם תאמר, ולמה פסען בפסיעה אחת. אבל יש לדעת, כי דבר זה מורה על המדריגה הגדולה שהיה למשה לאחר מיתתו, שהיה בא למדריגה אשר אין שם חלוק כלל, לכך פסע כל המעלות בפסיעה אחת, לא זו אחר זו, שאז היה דבק במעלה שיש חלוק, וכל דבר שיש חלוק - גשם או כח בגשם, אבל משה היה דבק במעלה שאין שם גשם, ולא מצטרף ומתיחס אל גשם, ולפיכך אין שם חלוק מעלות, ולכך פסען בפסיעה אחת:את כל הארץ הראהו כו'. דאם לא כן, למה הוצרך לפרט כל הנהו בפרט, הוי ליה למכתב סתם 'ויראהו ה' כל הארץ' (כ"ה ברא"ם):לאמר לזרעך אתננה כדי שתלך לאמר לאברהם וכו'. דאם לא כן, לא שייך לומר כאן "לאמר", דלא שייך "לאמר" אלא אחר "וידבר", אבל כאן דכתיב "זאת הארץ אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב", לא יתכן "לאמר", ולפיכך דרשו שפירושו שיאמר זה לאברהם ליצחק וליעקב שקיים את שבועתו. ודבר זה מבואר בכמה מקומות, ואין להאריך:שלולי כך הייתי מקיימך. עיין בפרשת (נצבים) [וילך] אצל "בן מאה ועשרים שנה אנכי היום" (לעיל לא, ב, אות א):אלא הקדוש ברוך הוא אומר ומשה כותב בדמע. פירש הרא"ם, ולא בדיו, לתת הבדל בין הח' פסוקים לשאר כל התורה, כדי שיהיה היחיד קורא אותם, כדאיתא בפרק השותפין (ב"ב טו. ). ודברים בלתי מובנים הם, שאיך משה כתב בדמע שלא בדיו, וקיימא לן ספר תורה שלא כתבו בדיו פסולה. ואין לומר שאלו ח' פסולים אשתני, זה אינו, דכיון דילפינן (מנחות לד. ) דבעי כתיבה בדיו, ושלא בדיו פסולה, אם כן אין חילוק בין הנהו פסוקים לשאר פסוקים. ועוד, דלמה אשתנו הנך פסוקים לכתוב שלא בדיו. אי בשביל כדי שיהא היחיד קורא כמו שפירש הרא"ם, זה אינו, דהא אדרבא, שנתן טעם (ב"ב טו. ) למה היחיד קורא, ומפרש משום דנכתבו בדמע. ואם כן קשיא, למה כל זאת, למה נכתבו שלא בדיו. ועוד, דלא הוי ליה למימר 'ומשה כותב בדמע', שלשון זה משמע נפילת דמעות, הוי ליה לומר 'ומשה כותב בדמעות', כמו "ותשקימו בדמעות שליש" (תהלים פ, ו). [ובודאי פירוש טעות הוא]:
אבל פירושו 'ומשה כותב בדמע', שהיה משה בוכה על מיתתו, והוא כמו "הזורעים בדמעה" (תהלים קכו, ה), דמסתמא כיון שהזכיר מיתתו "וימת משה", היה בוכה. והשתא לא קשיא איך כתב "וימת משה", הואיל והיה משה עדיין חי, שכיון שהיה בוכה על מיתתו, זהו התחלת המיתה, וזהו "וימת משה וגו'". (ובודאי פירוש טעות הוא):קברו היה שם מוכן. פירוש, מה שנקבר מול בית פעור, וקשיא למה נקבר מול בית פעור. ותירץ 'קברו שם היה מוכן מששת ימי בראשית', וכיון שקברו היה שם מוכן מששת ימי בראשית, בודאי טעם יש בדבר שיהיה נקבר מול בית פעור, לכפר על מעשה פעור:אף משמת. דאם לא כן, הוי למכתב 'וימת משה בן מאה ועשרים שנה לא כהתה עינו ולא נס ליחו', אלא כדי לדרוש "במותו" לא כהתה עינו ולא נס ליחו, והיינו אף אחר שמת:ולא נהפך תאר פניו. מדכתיב "לא כהתה עינו", ופירושו מלשון "עין הבדולח" (במדבר יא, ז), שלא נשתנה תאר פניו (כ"ה ברא"ם):ולכל היד החזקה שקבל התורה בלוחות וכו'. פירוש, שהיו הלוחות אבן סנפריון, והיו אמה על אמה, והיה משה סובלן, כך פירש הרא"ם. ולא יתכן; חדא, דלא הוי צריך לומר שקבל את התורה בלוחות בידיו, רק שהיה משה סובל את הלוחות. ועוד, במדרש אמר שהיה הכתב של הלוחות סובלן. ובירושלמי במסכת שקלים (פ"ו ה"ה) אמרו, כיון שחטאו ישראל בעגל, בקש הקדוש ברוך הוא לחוטפן מידו של משה, גברו ידיו של משה וחטפן ממנו, הוא שהקדוש ברוך הוא משבחו "ולכל היד החזקה", [ש]שלטה על ידי לגברה. והוצרך לומר כך, דאם פירוש "היד החזקה" שעשה במצרים, זה כבר כתיב (פסוק יא) "לכל האותות והמופתים":ולכל המורא הגדול נסים וגבורה שבמדבר וכו'. דאם מה שעשה במצרים, הרי כבר כתיב (פסוק יא) "לכל האותות והמופתים וגו'", אלא פירושו נסים וגבורות שעשה במדבר הגדול והנורא, לכך כתיב "המורא הגדול":
סליק ביאור על רש"י על התורה בעזרת א' הגדול והנורא:
ברוך ה' לעולם אמן ואמן [תהלים פט, נג]:
יהי שם ה' מבורך לעולם אמן ואמן [ראה תהלים קיג, ב]:
סליק ספר דברים וסליק ה~ ספר גור אריה:

תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך