פסוק א:הברכה והקללה. הובא לעיל בפ' תבא (כ"ז י"ג) בפסוק ואלה יעמדו וגו'.
פסוק ג:ושב וגו'. תניא, רבי שמעון בן יוחאי אומר, בוא וראה כמה חביבים ישראל לפני הקב"ה, שבכל מקום שגלו – שכינה עמהם, ואף כשהם עתידים להגאל שכינה עמהם, שנאמר ושב ה' אלהיך את שבותך, והשיב לא נאמר אלא ושב, מלמד שאף הקב"ה שב עמהם מן הגלות .
(מגילה כ"ט א')
פסוק ה:אשר ירשו, תניא, בסדר עולם, אשר ירשו אבותיך וירשתה, ירושה ראשונה ושניה יש להם, שלישית אין להם .
(יבמות פ"ב ב')
פסוק ה:ירשו אבתיך וירשתה. מקיש ירושתך לירושת אבותיך, מה ירושת אבותיך במנין שמיטין ויובלות וקדוש ערי חומה, אף ירושתך בחדוש כל דברים הללו .
(ערכין ל"ב ב')
פסוק ה:ירשו אבתיך וירשתה. מקיש ירושתך לירושת אבותיך, מה ירושת אבותיך נתחייבו במצות הארץ דבר תורה אף בירושתך נתחייבת במצות הארץ דבר תורה [ירו' קדושין פ"א ה"ח].
פסוק ה:והרבך מאבתיך. אבותיך פטורין היו ממצות הארץ ואתם פטורים הייתם ונתחייבתם , אבותיכם לא היה עליהם עול מלכות ואתם אע"פ שיש עליכם עול מלכות, אבותיכם לא נתחייבו אלא לאחר י"ד שנה שבע שכבשו ושבע שחלקו, אבל אתם ראשון ראשון קונה ומתחייב .
(שם שם)
פסוק ה:והרבך מאבתיך. אבותיך אע"פ שנגאלו חזרו ונשתעבדו, ואתם מכיון שתגאלו שוב אינכם משתעבדים, מאי טעמא, דכתיב (ירמיהו ל׳:ו׳) שאלו וראו אם ילד זכר, כשם שאין הזכר יולד כך אתם משתגאלו שוב אינכם משתעבדין .
(שם שם)
פסוק ה:והרבך מאבתיך. ר' אלעזר פתר לה לעתיד לבא, אבותיך ירשו ארץ שבעה עממים ואתם עתידים לירש ארץ של עשר עממים, תלתא אחרנייתא מאן אינון (פ' לך) את הקיני ואת הקניזי ואת הקדמוני .
(ירושלמי קדושין פ"א ה"ח)
פסוק יב:לא בשמים היא. א"ר אבדימי בר חמא, מאי דכתיב לא בשמים היא – שאם בשמים היא אתה צריך לעלות אחריה .
(עירובין נ"ה א')
פסוק יב:לא בשמים היא. מאי לא בשמים היא, רבא אמר, לא תמצא במי שמגביה דעתו עליה כשמים, ור' יוחנן אמר, לא תמצא בגסי הרוח .
(שם שם)
פסוק יב:לא בשמים היא. מאי לא בשמים היא, א"ר ירמי', שכבר נתנה תורה מהר סיני ואין אנו משגיחין בבת קול .
(ב"מ נ"ט ב')
פסוק יב:לא בשמים היא. אמר רב יהודה אמר שמואל, שלשת אלפים הלכות נשתכחו בימי אבלו של משה, אמרו לו ליהושע שאל, אמר להו לא בשמים היא .
(תמורה ט"ז א')
פסוק יג:ולא מעבר לים. א"ר אברימי בר חמא, מאי דכתיב ולא מעבר לים היא – שאם מעבר לים היא אתה צריך לעבור אחריה .
(עירובין נ"ה א')
פסוק יג:ולא מעבר לים. מאי ולא מעבר לים היא, רבא אמר, לא תמצא במי שמרחיב דעתו עליה כים ור' יוחנן אמר לא תמצא לא בסחרנים ולא בתגרנים .
(עירובין נ"ה א')
פסוק יד:בפיך ובלבבך. אמר ר' יצחק, כתיב כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשותו, אימתי קרוב אליך – בזמן שבפיך ובלבבך לעשותו .
(שם נ"ד א')
פסוק יז:ואם יפנה. ואם יפנה לבבך ולא תשמע, מלמד שאם תפנה לבבך שוב לא תשמע .
(סוכה מ"ו ב')
פסוק יט:ובחרת בחיים. תנא רבי ישמעאל, ובחרת בחיים – זו אומנות, מכאן אמרו חכמים חייב אדם ללמד את בנו אומנות, ואם לא למדו חייב ללמד את עצמו, מאי טעמא, למען תחיה אתה כתיב .
(ירושלמי קדושין פ"א ה"ז)
פסוק יט:למען תחיה אתה. מכאן היה ר' עקיבא אומר, חייב אדם ללמד את בנו לשוט על המים, ואם לא למדו חייב ללמד את עצמו, מאי טעמא למען תחיה אתה כתיב .
(שם שם)
פסוק כ:ולדבקה בו. וכי אפשר להדבק בשכינה, אלא כל המשיא בתו לתלמיד חכם והעושה פרקמטיא לתלמידי חכמים והמהנה תלמידי חכמים מנכסיו מעלה עליו הכתוב כאלו מתדבק בשכינה .
(כתובות קי"א ב')
פסוק כ:כי הוא חייך. א"ר אלעזר, עם הארץ אסור להתלוות עמו בדרך, שנאמר כי הוא חייך ואם על חייו לא חס, על חיי חבירו לא כש"כ .
(פסחים מ"ט ב')
פסוק כ:חייך וארך ימיך. תלמוד תורה הוא אחד מהדברים שאדם עושה אותן אוכל פירותיהם בעוה"ז והקרן קיימת לעוה"ב, שנאמר כי הוא חייך ואורך ימיך .
(קדושין מ' א')
פסוק כ:וארך ימיך. א"ר יהודה, מי שנותנים לו ס"ת לקרות ואינו קורא מתקצרים ימיו, שנאמר כי הוא חייך ואורך ימיך .
(ברכות נ"ה א')