את לבבך ואת לבב ר"ת אלול. לכך נהגו להשכים להתפלל סליחות מר"ח אלול ואילך. וכן לולא האמנתי לראות בטוב ה', לולא, אותיות אלול. שמאלול ואילך חרדתי נגד ה':
פסוק ו:
את לבבך ואת בגימ' זה לימות המשיח.
פסוק ח:
ואתה תשוב וסמיך ליה והותירך שאם תשוב בתשובה שלימה מיד תהא נגאל:
פסוק י:
כי תשמע בקול ה' אלהיך בגימ' זהו לקול של התלמיד חכם:
פסוק י:
כי תשוב אל ה' אלהיך וסמיך ליה:
פסוק יא:
כי המצוה הזאת לומר שקולה היא התשובה כנגד כל המצות כולן:
פסוק יב:
מי יעלה לנו השמימה ר"ת מילה. והס"ת הוי'. לו' שאינו יכול לעלות אצל השם אם לא שיהא נימול וכן התהלך לפני והיה תמים, שנאמר על המילה:
פסוק יד:
בפיך ובלבבך לעשותו בפיך כי חיים הם למוצאיהם. ובלבבך אברא רשמעתא סברא:
פסוק טו:
את החיים ואת הטוב בגימ' תוצאות. כי ממנו תוצאות חיים:
פסוק טז:
וברכך ב' במס'. דין. ואידך גבי עבד עברי לא יקשה בעיניך וגומר וברכך ה' אלהיך. וזהו שאחז"ל שאין עבד עברי נוהג בחוץ לארץ, כמו הכא דכתיב וברכך בארץ וגו', התם נמי דוקא בארץ:
פסוק יט:
ובחרת בחיים בחיים עולה ע'. לומר בשבעים פנים התורה נדרשת בהן. וכן סו"ד ה' ליראיו. וחיי האדם ע' שנה: