פסוק א:והיה וגו'. א"ר לוי, בא וראה שלא כמדת הקב"ה מדת בשר ודם, הקב"ה ברך את ישראל בכ"ב ברכות, מן אם בחקתי תלכו עד קוממיות, וקללן בשמונה, מן ואם בחקתי תמאסו עד ואת חקתי געלה נפשם , ואלו משה רבינו ברכן בשמונה מן והיה אם שמע עד לעבדם, וקללן בכ"ב מן והיה אם לא תשמעו עד ואין קונה .
(ב"ב פ"ט א')
פסוק א:אם שמע תשמע. א"ר זירא, בא וראה שלא כמדת הקב"ה מדת בשר ודם, מדת בשר ודם כלי ריקן מחזיק, מלא אינו מחזיק, אבל מדת הקב"ה מלא מחזיק ריקן אינו מחזיק, שנאמר אם שמע תשמע, אם שמע – תשמע, ואם לאו לא תשמע, ויש אומרים אם שמעת בישן תשמע בחדש .
(סוכה מ"ו ב')
פסוק ג:ברוך אתה בעיר. רב אמר, ברוך אתה בעיר, שיהא ביתך סמוך לבית הכנסת , ור' יוחנן אמר, שיהא בית הכסא סמוך לשולחנך .
(ב"מ ק"ז א')
פסוק ג:וברוך אתה בשדה. רב אמר, ברוך אתה בשדה – שיהיו נכסיך קרובים לעיר, ור' יוחנן אמר, ברוך אתה בשדה – שיהיו נכסיך משולשים, שליש בתבואה, שליש בזיתים, ושליש בגפנים .
(ב"מ ק"ז א')
פסוק ד:ועשתרות צאנך. הובא לעיל ר"פ עקב (ז' י"ג)
פסוק ו:ברוך אתה בבאך וגו'. רב אמר, ברוך אתה בבואך שלא תמצא אשתך ספק נדה בשעת ביאתך מן הדרך , וברוך אתה בצאתך – שיהיו צאצאי מעיך כמותך , ור' יוחנן אמר, ברוך אתה בבואך וברוך אתה בצאתך – שתהא יציאתך מן העולם כביאתך, מה ביאתך לעולם בלא חטא אף יציאתך מן העולם בלא חטא .
(שם שם)
פסוק ז:בדרך אחד. [מכאן דדרך לשון זכר הוא] .
(קדושין ב' ב')
פסוק ח:הברכה באסמיך. א"ר יצחק, אין הברכה מצויה אלא בדבר הסמוי מן העין, שנאמר יצו ה' אתך את הברכה באסמיך .
(תענית ח' ב')
פסוק ח:הברכה באסמיך. תנא דבי ר' ישמעאל, אין הברכה מצויה אלא בדבר שאין העין שולטת בו, שנאמר יצו ה' אתך את הברכה באסמיך .
(שם שם)
פסוק י:וראו כל. תנא רבי שמעון בן יוחאי, וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך, כל – אפילו רוחות ואפילו שדים .
(ירושלמי ברכות פ"ה ה"א)
פסוק י:כי שם ה'. תניא, רבי אליעזר הגדול אומר, וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך – אלו תפילין שבראש .
(מנחות ל"ה ב')
פסוק יב:יפתח ה'. מפתח של גשמים בידו של הקב"ה הוא ולא נמסר לשליח, שנאמר יפתח ה' לך את אוצרו הטוב לתת מטר ארצך בעתו .
(תענית ב' א')
פסוק יב:יפתח ה' לך. א"ר יוחנן, מטר בשביל יחיד, דכתיב יפתח ה' לך את אוצרו הטוב לתת מטר ארצך, פרנסה בשביל רבים, דכתיב (פ' בשלח) הנני ממטיר לכם לחם .
(שם ט' א')
פסוק יב:את אוצרו הטוב. מכון שברקיע בו אוצרות שלג וברד ועליית טללים רעים ועליית אגלים וחדרה של סופה וסערה ומערה של קיטור ודלתותיהן אש, שנאמר יפתח ה' לך את אוצרו הטוב, מכלל שיש לו אוצר לפורעניות .
(חגיגה י"ב ב')
פסוק יב:את אוצרו הטוב. א"ר חסדא, מיום שחרב ביהמ"ק אין הנשמים יורדין מאוצר טוב שנאמר יפתח ה' לך את אוצרו הטוב וגו' לתת מטר ארצך, בזמן שישראל עושים רצונו של מקום וישראל שרויים על אדמתם גשמים יורדים מאוצר טוב, ובזמן שאין ישראל שרויים על אדמתם אין גשמים יורדין מאוצר טוב .
(ב"ב כ"ה ב')
פסוק יב:כל מעשה ידך. א"ר יצחק, גדול יום הגשמים שאפילו פרוטה שבכיס מתברכת בו, שנאמר לתת מטר ארצך בעתו ולברך את כל מעשה ידך .
(תענית ח' ב')
פסוק כא:ידבק וגו'. א"ר לוי, משל לאשה הזאת שהיא מדבקת ג' ככרים זה אחר זה .
(ירושלמי תענית פ"ג ה"ה)
פסוק כד:אבק ועפר. אמר רב יהודה, זה הוא זיקא דבתר מיטרא, והני מילי דמעלה אבק .
(תענית ג' ב')
פסוק כד:מן השמים. וכי אבק ועפר מן השמים הוא, אלא כיון דמדלי להתם מן השמים אקרי .
(שם ט' ב')
פסוק כז:בשחין. מצרים. א"ר יהושע בן לוי, שחין שהביא הקב"ה על המצרים היה לח מבחוץ ויבש מבפנים .
(ב"ק פ' ב')
פסוק כז:ובעפלים. ת"ר, כל המקראות הכתובים בתורה לגנאי קורין אותן לשבח, כגון בעפלים – בטחורים .
(מגילה כ"ה ב')
פסוק כט:העור באפלה. תניא, א"ר יוסי, כל ימי הייתי מצטער על פסוק זה, והיית ממשש בצהרים כאשר ימשש העור באפלה, וכי מה אכפת ליה לעור בין אפלה לאורה, עד שפעם אחת הלכתי באישון לילה ואפלה וראיתי סומא מהלך ואבוקה בידו, אמרתי לו, בני, אבוקה זו למה לך, אמר לי, כל זמן שאבוקה בידי בני אדם רואין אותי ומצילין אותי מן הפחתים ומן הקוצים ומן הברקנים .
(מגילה כ"ד ב')
פסוק ל:ישגלנה. ת"ר, כל המקראות הכתובין בתורה לגנאי קורין אותן לשבח, כגון ישגלנה – ישכבנה .
(שם כ"ה ב')
פסוק לב:נתנים לעם אחר. אמר רב, זו אשת האב .
(יבמות ס"ג ב')
פסוק מ:כי ישל. מהו כי ישל – כי ישר .
(ירושלמי מכות פ"א ה"ב)
פסוק מ:כי ישל זיתך. א"ר יונה, חד לתלת מאה וארבעים קיים בה .
(ירושלמי שביעית פ"א ה"ט)
פסוק מז:בשמחה ובטוב לבב, מניין לעיקר שירת לוים מן התורה, א"ר מתנה, דכתיב תחת אשר לא עבדת את ה' אלהיך בשמחה ובטוב לבב, איזו עבודה שהיא בשמחה ובטוב לב, הוי אומר זו שירה .
(ערכין י"א א')
פסוק מח:ועבדת את איבך. תנא רבי שמעון בן יוחאי, בזמן שאין ישראל עושין רצונו של מקום אפילו מלאכת אחרים נעשית על ידם, שנאמר ועבדת את אויבך .
(ברכות ל"ה ב')
פסוק מח:ובחסר כל. מאי בחסר כל, רב אמר בלא נר ובלא שלחן , רב חסדא אמר בלא אשה , רב ששת אמר בלא שמש , רב נחמן אמר בלא דעה , ובברייתא תניא בלא מלח .
(נדרים מ"א א')
פסוק מח:בחסר כל. מאי בחסר כל – שנטלה דעת מהם, דבר אחר – שיהיו חסרים מתלמוד תורה [מכילתא פ' יתרו י"ט א'].
פסוק מח:על ברזל על צוארך. מאי היא, א"ר אלעזר – זה הרעיון .
(ירושלמי שבת פי"ד ה"ג)
פסוק נז:מבין רגליה. וכי מבין רגליה היא יוצאת , אמר אביי, בשעה שכורעת לילד נועצת עקבותיה בירכותיה ויולדת .
(יבמות ק"ג מ')
פסוק נז:מבין רגליה. וכי מבין רגליה היא יוצאת, אלא נראית כמבין רגליה .
(ירושלמי יבמות פי"ב ה"א)
פסוק נט:והפלא ה'. אמר רב, עתידה תורה שתשתכח מישראל, שנאמר והפלא ה' את מכותך, הפלאה זו איני יודע מה היא , כשהוא אומר (ישעיהו כ״ט:י״ד) לכן הנני יוסיף להפליא את העם הזה הפלא ופלא ואבדה חכמת חכמיו ובינת נבוניו תסתתר, הוי אומר הפלאה זו תורה .
(שבת קל"ח ב')
פסוק נט:והפלא ה'. המקלל את חבירו בשם לוקה, דאמר קרא אם לא תשמור וגו' ליראה את השם וגו' והפלא ה' את מכותך, הפלאה זו איני יודע מה היא, כשהוא אומר (פ' תצא) והפילו השופט והכהו הוי אומר הפלאה זו מלקות .
(תמורה ג' ב')
פסוק סג:כן ישיש. ומי חדי הקב"ה במפלתן של רשעים , א"ר אלעזר, הוא אינו שש אבל אחרים משיש, ודיקא נמי דכתיב ישיש ולא כתיב ישוש .
(מגילה י' ב')
פסוק סה:לא תרגיע. א"ר יוסי ב"ר חנינא, משה רבינו גזר גזירה על ישראל ובא נביא ובטלה, משה אמר ובגוים ההם לא תרגיע ובא ירמיה ואמר (ירמיהו ל״א:ב׳) הלוך להרגיעו ישראל .
(מכות כ"ד א')
פסוק סה:שם לב רגז. א"ר יוחנן, ונתן ה' לך שם לב רגז, שם – בבבל, אבל בארץ ישראל לא .
(נדרים כ"ב א')
פסוק סה:לב רגז וגו'. א"ר יונתן, כל הכועס תחתוניות שולטות בו, שנאמר ונתן לך ה' לב רגז וכליון עינים ודאבון נפש, איזהו דבר שמכלה את העינים ומדאיב את הנפש, הוי אומר אלו התחתוניות .
(שם שם)
פסוק סו:והיו חייך תלאים. דורשי חמורות אמרו, והיו חייך תלואים לך מנגד, זה התולה תפליו .
(ברכות כ"ד א')
פסוק סו:תלאים וגו'. א"ר חנן, והיו חייך תלואים לך מנגד, זה הלוקח תבואה משנה לשנה, ופחדת לילה ויומם – זה הלוקח תבואה מערב שבת לערב שבת, ולא תאמין בחייך – זה הסומך על הפלטר .
(מנחות ק"ג ב')
פסוק סו:ופחדת לילה ויומם. זה הלוקח מן הסדקי .
(ירושלמי שבת פ"ח ה"א)
פסוק סז:בבקר תאמר וגו'. אמר רבא, מיום שחרב ביהמ"ק כל יום קללתו מרובה משל חבירו, שנאמר בבקר תאמר מי יתן ערב ובערב תאמר מי יתן בקר, הי בקר, אילימא בקר דלמחר, מי ידע מאי הוי, אלא דחליף .
(סוטה מ"ט א')
פסוק סח:לא תסיף וגו'. תניא, רבי שמעון בן יוחאי אומר, זה אחד מן שלשה מקומות בתורה שבהם הוזהרו ישראל שלא לשוב מצרימה [ירושלמי סוכה פ"ה ה"א]
פסוק סט:אלה דברי הברית. תניא, אמר רשב"ל, נאמר ברית במלח, ולא תשבית מלח ברית אלהיך (פ' ויקרא) ונאמר ברית ביסורין. אלה דברי הברית, מה ברית האמור במלח מלח ממתקת את הבשר אף ברית האמור ביסורין יסורין ממרקין עונותיו של אדם .
(ברכות ה' א')