פסוק א:ועשית לך ארון. אבא חנן אומר משום ר' אלעזר, כתוב אחד אומר ועשית לך ארון וכתוב אחד אומר (פ' תרומה) ועשו ארון, הא כיצד, כאן בזמן שישראל עושין רצונו של מקום כאן בזמן שאין ישראל עושין רצונו של מקום .
(יומא ג' ב')
פסוק א:ועשית לך ארון. רבי יוחנן רמי, כתיב ועשית לך ארון וכתיב (פ' תרומה) ועשו ארון, מכאן לתלמיד חכם שבני עירו מצווין לעשות מלאכתו .
(שם ע"ב ב')
פסוק ב:אשר שברת. תנא רבי ישמעאל, הקב"ה אמר לו שישברם, שנאמר אשר שברת, אמר לו, יפה עשית ששברת .
(ירושלמי תענית פ"ד ה"ד)
פסוק ב:ושמתם בארון. תנא רב יוסף, אשר שברת ושמתם בארון, מלמד שהלוחות ושברי לוחות מונחים בארון , מכאן לתלמיד חכם ששכח תלמודו מחמת אונסו שאין נוהגין בו מנהג בזיון .
(מנחות צ"ט א')
פסוק ו:מוסרה שם מת אהרן, וכי במוסרה מת והלא בהר ההר מת (פ' מסעי), אלא מכיון שמת נסתלקו ענני כבוד ובקשו הכנענים להתגרות בישראל ובקשו ישראל לחזור למצרים ונסעו לאחוריהן שמונה פסעות ורץ אחריהן שבט לוי והרג שמונה משפחות ואף הן הרגו ממנו ארבע משפחות, אמרו, מי גרם לנו לדמים הללו על שלא עשינו חסד עם אותו הצדיק, ישבו והספידוהו וגמלו לו חסד והעלה עליהם המקום כאלו מת ונקבר שם .
(ירושלמי יומא פ"א ה"א)
פסוק ו:שם מת אהרן. א"ר יודן ב"ר שלום, למה סמך הכתוב מיתת אהרן לשבירת הלוחות, ללמדך שקשה מיתת צדיקים לפני הקב"ה כשבירת הלוחות .
(שם שם)
פסוק ח:את שבט הלוי. תניא, כל המקודש מחבירו קודם לחבירו, לוי קודם לישראל, שנאמר בעת ההיא הבדיל ה' את שבט הלוי לשאת את ארון ברית ה' .
(הוריות י"ג א')
פסוק ח:לעמד לפני ה'. כל הזבחים שקבל דמן מיושב פסול, אבל בבמה כשר, דכתיב לעמוד לפני ה' לשרתו, לפני ה' ולא בבמה .
(זבחים ט"ז א')
פסוק יב:מה ה' אלהיך שאל. תניא, היה ר' מאיר אומר, חייב אדם לברך מאה ברכות בכל יום, שנאמר ועתה ישראל מה ה' אלהיך שואל מעמך .
(מנחות מ"ג ב')
פסוק יב:כי אם ליראה. א"ר חנינא, הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים, שנאמר מה ה' אלהיך שואל מעמך כי אם ליראה את ה' .
(ברכות ל"ג ב')
פסוק יב:כי אם ליראה. אטו יראת שמים מילתא זוטרתא היא, אין, לגבי משה מילתא זוטרתא היא, כדרבי חנינא, דאמר, משל לאדם שמבקשים ממנו כלי גדול ויש לו דומה עליו בכלי קטן, כלי קטן ואין לו – דומה עליו ככלי גדול .
(ברכות ל"ג ב')
פסוק יב:כי אם ליראה. א"ר יוחנן משום ר' אלעזר, אין לו להקב"ה בעולמו אלא יראת שמים בלבד, שנאמר מה ה' אלהיך שואל מעמך כי אם ליראה את ה', וכתיב (איוב כ"א) הן יראת ה' היא חכמה, שכן בלשון יוני קורין לאחת הן .
(שבת ל"א ב')
פסוק יד:השמים ושמי השמים. תניא, א"ר יהודה, שני רקיעים הן, שנאמר הן לה' אלהיך השמים ושמי השמים .
(חגיגה י"ב ב')
פסוק טז:ערלת לבבכם. דרש רב עוירא ואיתימא ר' יהושע בן לוי, משה קראו ליצה"ר ערל, שנאמר ומלתם את ערלת לבבכם .
(סוכה נ"ב א')
פסוק יז:אלהי האלהים וגו'. א"ר יוחנן, כל מקום שאתה מוצא גדולתו של הקב"ה שם אתה מוצא ענותנותו, כי ה' אלהיכם הוא אלהי האלהים וגו' וכתיב בתריה (פ' י"ח) עושה משפט יתום ואלמנה ואוהב גר וגו' .
(מגילה ל"א א')
פסוק יז:הגבור והנורא. אתא ירמיה ואמר עובדי כוכבים מרקדין בהיכלו איה נוראותיו ולא אמר נורא , ואתא דניאל ואמר עובדי כוכבים משתעבדין בבניו איה גבורותיו ולא אמר גבור ואתו אנשי כנה"ג ואמרו, אדרבה, הן הן גבורותיו שכובש את כעסו לרשעים, ונוראותיו, שאלמלא מוראו, האיך אומה אחת יכולה להתקיים בין העובדי כוכבים .
(יומא ס"ט ב')
פסוק כ:ובשמו תשבע. מה ת"ל והא כבר נאמר בזה (פ' ואתחנן) ואלא אתיא לכדרב, דאמר, מניין שנשבעין לקיים את המצוה, שנאמר (תחלים קי"ט) נשבעתי ואקימה לשמור משפטי צדקך .
(תמורה ג' ב')