וזכרת את כל הדרך. כלומר אם יאמר לך לחמוד הכסף והזהב בטח ביוצרך וזכור את כל הדרך אשר הוליכך ולא נצטרכת לכסף וזהב:
פסוק ג:
ויענך. כדכתיב ענה בדרך כחי:
פסוק ג:
וירעיבך. כיון שאינו נותן לך אלא דבר יום ביומו זהו רעב כי אינו דומה מי שיש לו פת בסלו למי שאין לו:
פסוק ג:
למען הודיעך כי לא על הלחם לבדו. ולא תשים בטחונך על הלחם והמזונות. כי על כל מוצא פי ה' מצותיו וחוקותיו שיצאו מפיו יחיה האדם הם יתנו לך חיים בעוה"ז ובעוה"ב:
פסוק ח:
ארץ חטה וכו'. ז' פעמים כתיב ארץ בפרשה כנגד ז' ארצות של ז' עממים כנעני חתי אמורי פרזי חוי יבוסי גרגשי. ומקשים היאך מברכין על היין קודם הלחם והאמרינן כל הקודם בפסוק קודם לברכה ולחם קדים כדכתיב ארץ חטה ושעורה וגפן וכו' וצ"ע (הג"ה. וי"ל דאיתא בירושלמי דמשו"ה צריך לפרוס מפה על הלחם כדי שלא יראה הפת בושתו וכן עמא דבר):