פסוק יב:הר העברים, טורא דַעֲבָרָאֵי. מלשונו משמע שההר לא נקרא "עברים" משום שהוא על מעבר הירדן, רק ע"ש הָעִבְרִים, אבל לפ"ז היה צריך להיות מנוקד "דְעִבְרָאֵי" כמו "מארץ עברים" (בראשית מ' ט"ו) שתרגם "מארע דְעִבְרָאֵי" ולכן יותר נראה שכל ההרים המזרחיים שבעבר הירדן נקראו "עֲבָרִים" מפני שהם על מעברות הירדן על פני ירחו ומשם יעברו את הירדן.
פסוק יח:אשר רוח בו, גבר די רוח נבואה בה. הוסיף מלת "נבואה" להטעים הענין כדרכו.
פסוק כ:ישמעו, יקבלון מנה. ר"ל השמיעה לקבל הדברים וכאלו היה כתוב בעברית "למען ישמעו בקולו" וכן "אם ישמעו ואם יחדלו" (יחזקאל ג' ז') [ובכ"י הנו' דישמעון].