פסוק ג:והוא לא היה. חשבו הבנות כי לא יירשו בני הנועדים על ה':
פסוק ג:כי בחטאו מת. אמר ר' יהודה הלוי הספרדי כי פי' כי בחטאו מת דבק עם ובנים לא היו לו כאשר יאמר היום בעונותיו אירע לפלוני כך וכך ואיננו רחוק:
פסוק ד:כי אין לו בן. בעבור שאין לו בן:
פסוק ז:כן. אמת או הדבר כן:
פסוק ז:והעברת. מה שהיה ראוי שיקח הוא תקחנה הן:
פסוק ח:ובן אין לו. הנה אות כי הבן יירש את אביו:
פסוק ט:לאחיו. מאב או מאם:
פסוק יא:לשארו הקרוב אליו. מכל המשפחה:
פסוק יא:וירש אותה. הנחלה וכבר פירשתי דרך חז"ל בפסוק לעם נכרי. ולדעת הנחלו' אם יירש האב או האם את הבן ומה שתירש אשתו צריכים אנחנו לקבלה:
פסוק יב:אמרו חז"ל כי נסמכה פרשת עלה אל הר העברים לדעת הנחלות כי בקש משה לדעת מי ינחל מעלתו:
פסוק יד:להקדישני. דבק עם מריתם והטעם כי מריתם להקדישני וזה הוא על אשר לא קדשתם כאשר פירש:
פסוק טז:ה' אלהי הרוחות. שהוא יודע הרוחות איזה רוח ראוי:
פסוק טז:וטעם יפקד. מגזרת פקיד:
פסוק יז:אשר יצא לפניהם. במלחמה:
פסוק יז:ואשר יוציאם. ע"י אחר:
פסוק יח:אשר רוח בו. וכל איש חי יש בו רוח רק הטעם כמו וחזקת והיית לאיש:
פסוק יח:וסמכת את ידך. להראות את ישראל שהוא במקומו ועליו סמך:
פסוק כ:ונתתה מהודך. לחלוק לו כבוד לפני ישראל:
פסוק כ:למען ישמעו כי הם כבר האמינו בך וכאשר יראו שאתה כבדתו כן יכבדוהו כי ילכו אחרי מעשיך:
פסוק כא:על פיו יצאו. על פי אלעזר במשפט האורים וי"א על פי משפט האורים והראשון ישר בעיני:
פסוק כא:הוא וכל בני ישראל. בדבר שהיה כלל לכל:
פסוק כא:וכל העדה. בדבר שהיה פדט לעדה הם הנועדים באהל מועד: