פסוק א:מדבר צן. תניא, אמר רבי יוסי ב"ר חנינא, הוא מדבר צין הוא מדבר סיני, ולמה נקרא שמו מדבר צין – שנצטוו ישראל עליו .
(שבת פ"ט א׳)
פסוק א:ותמת שם מרים. תניא, א"ר אמי, למה נסמכה מיתת מרים לפרשת פרה אדומה, לומר לך, מה פרה אדומה מכפרת אף מיתת צדיקים מכפרת .
(מו"ק כ"ח א׳)
פסוק א:ותמת שם מרים. תניא, א"ר אלעזר, נאמר כאן ותמת שם מרים ונאמר להלן (פ' ברכה) וימת שם משה על פי ה׳, מה התם ע"פ ה' אף הכא על פי ה' , ומפני מה לא נאמר בה על פי ה', מפני שגנאי הדבר לאומרו, ומכאן שלא שלט בה מלאך המות ורמה ותולעה .
(ב"ב י"ז א׳)
פסוק א:ותמת שם מרים. אתמר, האורג בגד למת, אמר רבא, מותר, מאי טעמא, הזמנה לאו מילתא היא, דגמר שם שם מעבודת כוכבים, מה עבודת כוכבים בהזמנה לא מתסרא אף הכא בהזמנה לא מתסרא .
(סנהדרין מ"ז ב׳)
פסוק א:ותמת שם מרים. כתיב הכא ותמת שם מרים, וכתיב התם (פ׳ שופטים) וערפו שם את העגלה בנחל, מה עגלה ערופה אסורה בהנאה ׳ אף המת אסור בהנאה .
(ע"ז כ"ט ב׳)
פסוק א:ותמת ותקבר. ותמת ותקבר – סמוך למיתה קבורה, מלמד שאין מניחין מטת נשים ברחוב כדי להרגיל את ההספד .
(מו"ק כ"ח א׳)
פסוק ב:ולא היה מים לעדה. תניא, א"ר יוסי ב"ר יהודה, באר ניתן לישראל בזכות מרים, מתה מרים נסתלק הבאר, שנאמר ותמת שם מרים ולא היה מים לעדה .
(תענית ט' א׳)
פסוק ה:לא מקום זרע. מכאן שאין מכסין דם שחיטה בעפר המדבר ואע"פ שמגדל עשבים אפ"ה אין זורעין בו, שנאמר לא מקום זרע ותאנה [שה"ג פ"ו דחולין].
פסוק ח:והשקית את העדה ואת בעירם. מכאן רמז שחסה התורה על ממונם של ישראל .
(מנחות ע"ו ב׳)
פסוק יב:יען לא האמנתם בי. אמר ר׳ אמי, אין מיתה בלא חטא, והוא שאמר כר' שמעון בן אלעזר, דאמר אף משה ואהרן בחטאם מתו, שנאמר יען לא האמנתם בי, הא האמנתם בי עדיין לא הגיע זמנכם להפטר מן העולם .
(שבת נ"ה ב׳)
פסוק יב:יען לא האמנתם בי. תניא, שני פרנסים טובים עמדו לישראל, משה ודוד, משה אמר יכתב סרחוני שנאמר יען לא האמנתם בי, דוד אמר אל יכתב, שנאמר (תהילים ל״ב:א׳) אשרי נשוי פשע כסוי חטאה .
(יומא פ"ו ב׳)
פסוק יב:יען לא האמנתם בי. תניא, טוב להם לצדיקים שאין נושאין להם פנים בעוה"ז, טוב לו למשה שלא נשאו לו פנים בעוה"ז, שנאמר יען לא האמנתם בי, הא האמנתם בי עדיין לא הגיע זמנכם להפטר מן העולם הזה .
(שם פ"ז א׳)
פסוק יג:המה מי מריבה. אמר רבי חנינא, מאי דכתיב המה מי מריבה , המה שראו אצטגניני פרעה וטעו, ראו שמושיען של ישראל לוקה במים, אמר כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו, והם לא ידעו שעל עסקי מי מריבה הוא לוקה .
(סנהדרין ק"א ב׳)
פסוק יג:אשר רבו את ה׳. אמר ר' חמא ב"ר חנינא, כל העושה מריבה עם רבו כאלו עושה מריבה עם השכינה, שנאמר המה מי מריבה אשר רבו בני ישראל את ה׳ [שם ק"י א']
פסוק כו:את אהרן את בגדיו. תניא, א"ר אלעזר, למה נסמכה מיתת אהרן לבגדי כהונה לומר לך מה בגדי כהונה מכפרים אף מיתתן של צדיקים מכפרת .
(מו"ק כ"ח א׳)
פסוק כט:ויראו כל העדה. אמר ר' אבהו׳ אל תקרא ויראו אלא וייראו .
(תענית ט׳ א')