פסוק א:בחדש הראשון סמך זה לפרשת פרה שבראשון נשרפה הפרה וגם כמו שדרשו חז"ל שמיתת צדיקים מכפרת כמו פרה. פרה אדומה. בגימ' מכפר:
פסוק א: ותמת שם מרים ותקבר שם שם בגימטריא מכפר. שם בגימטריא אסור בהנאה הוא:
פסוק ג:וירב ב' במסרה. וירב העם ואידך וירב בנחל לומר שעשו מריבה על עסקי נחל שפסק מהם דהיינו הבאר שהיה מושך כנחל:
פסוק ה:העליתנו חסר וי"ו שעיקר התרעומות היה על משה:
פסוק ה: ותאנה וגפן ורמון. ולהלן הקדים גפן דכתיב ארץ חטה ושעורה וגפן ותאנה ורמון. אלא בכל מקום מקדים גפן כדכתיב איש תחת גפנו ותחת תאנתו וכאן הקדים תאנה משום דסליק מפרה רמז למה שאמרו בררו משם עצי תאנה:
פסוק ח:והקהל את העדה אלו הטהורים הגדולים שבעדה והוא לא עשה כן אלא ויקהילו משה ואהרן את הקהל גדולים וקטנים:
פסוק י:פני הסלע פני בגימטריא כלפי מלמד שהיו כל ישראל אל פני הסלע פנים אל פנים והיה המועט מחזיק את המרובה:
פסוק י: המן ג' במסרה המן הסלע המן העץ כמו ששם הפר הציווי גם כאן נמי הפר הציווי ואידך המן הגורן או מן היקב כמו שהיה שם רעב גם כאן ארץ ציה בלי מים וסמך למ"ד עץ שאכל ממנו אדם הראשון חטה היה זהו המן העץ המן הגורן ולמ"ד אשכול היה דכתיב או מן היקב:
פסוק יא:ויך את הסלע הוא הכה לסלע אחד ונבקעו כל הצורים שבמדבר שנאמר יבקע צורים במדבר:
פסוק יב:לכן בגימט' מדה במדה:
פסוק טז:ויצאנו חסר יו"ד על ידי י' מכות הוציאנו משה:
פסוק יז:נעברה נא בארצך ובסיחון אמר אעברה נא. אלא אמר זכור מה שאמר עשו נסעה ונלכה ולכך אמר אחיך ישראל:
פסוק יח:פן בחרב אצא לקראתך והיינו דכתיב אני שלום וכי אדבר המה למלחמה:
פסוק יט:מכרם ג' במס' ואם מימיך נשתה ונתתי מכרם. ואעיד ביום מכרם ציד. על מכרם בכסף צדיק. בשביל שמכרו בכסף צדיק וצדו את אביהם ביום מכרם בפיהם ואמרו לו חיה רעה אכלתהו על כן ונתתי מכרם והוצרכו לשתות מימיהם בכסף:
פסוק כה:והעל ב' במסורה עיין מ"ש בפרשת וארא:
פסוק כו:והלבשתם ב' במסורה והלבשתם את אלעזר והלבשתם כתנות דאיכא מאן דאמר כהן גדול בן כהן גדול טעון משיחה כשם דוהלבשתם כתנות דהתם היתה במשיחה אף והלבשתם דהכא הי' במשיחה:
פסוק כח:וימת אהרן שם בגי' מלמד כי מת בנשיקה:
פסוק כט:ויראו בגימטריא בעננים: