פסוק ג:כמעשה ארץ מצרים וכו'. משל לבת מלך שהיו לה ב' שכנות א' מכשפה וא' מנאפת אמ' לה המלך לא תעשי בתי לא כמעשה זו ולא כמעשה זו כך אמר הקב"ה:
פסוק יח:ואשה אל אחותה לא תקח לצרור. מכוער הדבר וצרה גדולה לשתי אחיות שאיש א' אוהב זו וזו לכך כתיב לצרור:
פסוק יח:עליה בחייה. אבל לאחר מיתה של אחת מהן אין מיחוש בדבר שכל קנאתן ושנאתן בטלה:
פסוק יט:לא תקרב לגלות ערותה. לפי שהוא מצוי אצלה בשעה שאינה נדה שייך לומר לא תקרב כלומר לא תקרב בזאת בעת נדותה אלא המתן עד שתטהר:
פסוק כג:תבל הוא. תבלין יש בעבירה מכוערת זו שאתה מוצא בה טעם וכן זמה זו מה היא שוה לך יותר מן האחרת:
פסוק כח:ולא תקיא אתכם. כלומר אל תהיו סבורים שתקיא אתכם הארץ כאשר קאה את הגוי כי ברעה גדולה תקיא אתכם כמו שפי' כי כל אשר יעשה מכל התועבות האלה ונכרתו הנפשות העושות מקרב עמם:
פסוק כט:תועבה. תועה אתה בה שלא פנית אל מה שכתוב במשלי. שתה מים מבורך ונוזלים מתוך בארך: