פסוק ג:סמך לפרשת דם ובחוקותיהם לא תלכו רמז שאין שוחטין בתוך הגומא שלא יחקה את המינין (בחולין):
פסוק ה:וחי בהם וסמיך ליה לא תקרבו לגלות ערוה לומר אע"פ שצויתי וחי בהם לא תקרבו לגלות ערוה כי בגילוי עריות יהרג ואל יעבור:
פסוק ז:ערות אביך וערות אמך כי שלשה שותפין יש באדם:
פסוק יח:עליה בחייה גימטריא אף היבמה (עם האותיות):
פסוק יט:ואל אשה ב'. דין ואידך ואל אשה נדה לא יקרב וכן בנדת ב' הכא ואידך בעזרא בנדת עמי הארצות שאם לא יקרב אל אשה נדה כתיב ביה צדיק הוא חיה יחיה אבל אם יקרב אליה בנדת טומאתה הרי הוא בנדת עמי הארצות:
פסוק כט:הנפשות העשת כתיב חסר לומר שחייב אפי' בלא התראה: