פסוק ד:לבנות. כמו מלבנות:
פסוק ה:וסוכרים. כמו ושוכרים בשין:
פסוק ז:כנותיו. ענינו רעיו וחבריו ובדרז״ל שבת ועבוד׳ כוכבים בכנותהון (כריתות ג) כן גרס הערוך ור״ל בכל דיניהם המתחבר אליהם:
פסוק ז:הנשתון. ענינו מפורש ואין לו דומה כי אם בזה הספר:
פסוק ז:ומתרגם. גם הוא ענין מפורש ובדרז״ל מאן דמתרגם לי חבית (ב״מ מא):
פסוק ח:בעל טעם. ענינו היודע מיטב הדבור במליצה נאותה וכן וטע׳ זקנים יקח (איוב י״ב:כ׳):
פסוק ח:אגרא. כן יקרא כתב השלוח ע״ש שמאוסף בו דברים הרבה והוא מל׳ אוגר בקיץ (משלי י):
פסוק ח:כנמא. ענין אמירה וכן וינאמו נאם (ירמיה כ״ג):
פסוק יא:פרשגן. ענין טופס הדבר וענינו כי משנה תורת משה (יהושע ח׳:ל״ב) ת״י פרשגן אורייתא:
פסוק יב:ושוריא. חומות וכן אדלג שור (תהלים י״ח):
פסוק יב:שכלילו. ענין גמר והשלמה וכת״א על ויכלו השמים (בראשית ב׳):
פסוק יב:ואושיא. ענין יסוד כמו לאשישי קיר חרשת (ישעיה ט״ז):
פסוק יב:יחיטו. מל׳ חוט ר״ל יחברו כאלו תפרם בחוט ע״י המחט:
פסוק יג:מנדה. זה מס המלך המוטל על כל בני המדינה ביחד:
פסוק יג:בלו. הכסף גולגלתא והלך. הוא תשודה המביאים למלך בעת יעבור אליהם:
פסוק יג:ואפתום. הוא ענין הכנסה ואין לו דומה:
פסוק יד:מלח. ענין חרבן כמו ארץ מלחה (ירמיה י״ז):
פסוק יד:וערות. מל׳ ערוה ר״ל בזיון:
פסוק יד:אריך. מענין יפה וכשר ובדרז״ל מאה פלפלין במאה ועשרים ואריך (ב״מ עה) ור״ל והדבר יפה וישר ואין בו משום רבית:
פסוק טו:יבקר. יחפש כמו אבקר את צאני (יחזקאל ל״ד:י״ב):
פסוק טו:ואשתדור. ענינו סרבנות ומרידה והוא מלשון שדר שהוא שליחות בלשון ארמי כי כן דרך המורדים לשלוח שלוחים לשאול עזר להחזיק ידם:
פסוק יט:טעם. ענינו צווי וגזירה ועצה כמו מטעם המלך (יונה ג):
פסוק כב:וזהירין. הוא מל׳ זהירות הידוע בדרז״ל שהוא כענין זריזות אלא שזריזות הוא להשמר שלא תבוא הדבר לידו וזהירות הוא להשמר ממנה בעת באה לידו:
פסוק כב:שלו. משגה ושגגה וכן על השל (ש״ב ו׳):