וסכרים. כל לישנא דאגרא כתיב שי"ן בר מן דין דכתיב סמ"ך כמ"ש במזמור ס"ג:
פסוק ז:
ובימי ארתחששתא. בספרים מדוייקים זה לבדו תי"ו שניה בקמץ וכן נמסר עליו ל וכל ארתחששתא שבענין שי"ן ראשונה ימנית ושני' שמאלית ברוב הספרים ובקצתן כתוב סמ"ך בכולן במקום שי"ן שניה אמנם במסורת נמסר סימן מן ריש ספרא עד ואחר הדברים האלה סימן ז' ארתחששתא בשי"ן ומשם עד סוף סיפרא ארתחשסתא בסמ"ך וכלהון ארתחשסתא קרי בשו"א כן מצאתי במסורת טוליטולא:
פסוק ז:
כנותו. כנותיו קרי ובספרים מדוייקים הנו"ן בקמץ והוא"י נעה בחולם כמו שהיא נעה במלת כנותהון וכנותיה שבענין וכתב רד"ק שיש לנו כיוצא בזה בדברי רז"ל בפ"ק דכריתות מי דמי שבת ועכו"ם תנא יתהון בכונתהון פי' בדיניהם ובכל המתחבר אליהם ע"כ ואיכא נוסחא אחת התם ואין זה מכוונת החיבור ועיין בערוך ערך כן הראשון:
פסוק ט:
ארכוי. ארכויא קרי:
פסוק ט:
דהוא. דהיא קרי:
פסוק ט:
עבדיך. עבדך קרי:
פסוק יב:
סלקו. י"ס סליקו מלא יו"ד:
פסוק יב:
ובאישתא. כ"כ בס"ס והאל"ף והיו"ד נחין ובקצת ספרים נכתב מבחוץ ובישתא קרי:
פסוק יב:
ושורי אשכלילו. ושוריא שכלילו קרי והוא חד מן ב' מלין תניינא נסבא מן קדמיתא ואידך (בשמואל ב' כ"א) כמ"ש שם:
פסוק יג:
מלכים. במקצת ספרים מלכין:
פסוק יד:
כל קבל. הקו"ף בחטף קמץ ובלא יו"ד אחר הבי"ת:
פסוק טז:
לקבל. הקו"ף בחטף קמץ:
פסוק יח:
קרי קדמי. הקו"ף בחטף סגול על פי המסורת וכן חבירו דלקמן:
פסוק יח:
קדמי. הקו"ף בקמץ בס"ס וי"ס בחטף קמץ:
פסוק כא:
טעמא יתשם. בכל ספרים ישנים מהדפוס וכ"י השי"ן בקמץ ולא בצירי: