פסוק ב:ולא אנחנו - קרי בוי"ו וכתיב באל"ף, ופירש ולא אנחנו זובחים לזולתו.
פסוק ב:לא לכם ולנו - טעמו שתתערבו עמנו לבנות בית אלהינו.
פסוק ג:כי אנחנו יחד - רמז לכל קהל ישראל.
פסוק ד:ומבלהים - כתיב מן בלהות אתנך, ומבהלים קרי, לנטות אחרי רבים בשורש בהל בלה, כי מעט הם, רק הענין אחד.
פסוק ה:וסוכרים - הסמ"ך תחת שי"ן.
פסוק ו:ובמלכות אחשורוש - הוא המכונה ארתחשסתא בלשון פרסי.
פסוק ו:כתבו שטנה - מן שטן, והטעם לסטון אותם.
פסוק ז:כתב בשלם - כמו בשלום.
פסוק ז:על ארתחששתא - כמו אל.
פסוק ז:כנותיו - חביריו או רעיו.
פסוק ז:וכתב הנשתון - צורות האותיות תקראנה בלשוננו, והעד אל היהודים ככתבם, או כתב זה הספר הנשתון השוה בכתיבה ובלשון ארמית. ויש אומרים: שהטעם חותם והוא הנכון.
פסוק ח:בעל טעם - מן טעמו וראו, והנה רחום בעל טעם – עצה.
פסוק ח:כנמא - כאשר נאמר וזה מאמר הסופר ומסדרים הספר וטעמו כאשר נאמר, כן היתה האגרת ששלחו הנזכרים, או כנמא כטעם עתה.
פסוק ט:דיניא ואפרסתכיא טרפליא - שם אומות ידועים אצלם. ויתכן להיות ארכוי מן וארך ואכד וכלנה.
פסוק ט:שושנכיא - מן שושן.
פסוק י:וכענת - יש אומרים: שהוא שם אומה. ויתכן שהמלה מן עת, אך הראשון הוא הקרוב.
פסוק יא:פרשגן - כטעם פתשגן הכתב שתי לשונות זה אומר בכה וזה אומר בכה, ופירוש המלה פשר וביאור.
פסוק יב:ואושיא - יסודות ותרגום ונהרסו יסודותיה ויתגלון אושיה וכן: נפלו אשיותיה.
פסוק יב:יחיטו - מן חוט השני, ופירושו ישימו חוט על היסודות לבנות, כטעם קו המדה או הוא מענין תרגום: ויתפרו עלה תאנה, וחטיטו ויחיטה כטעם קשר וחבור והפי' הראשון הוא הקרוב:
פסוק יג:כען, דך - כתרגום הלזה דכי.
פסוק יג:מנדה בלו והלך - שמות למס המלך, ופירושם כדרך סברתי מנדה - מן הרכוש ובלו - מס המדינות והלך - מכס ההולכים דרך המלך.
פסוק יג:ואפתום מלכין תהנזק - תוצאות המלך ותועלותם.
פסוק יד:כען, מלח היכלא - מענין כעשן נמלחו, ארץ מלחה לא תשב, וטעם הארץ ענין בטול ומניעות דבר.
פסוק יד:וערות מלכא - כמו את ערות הארץ, והטעם גנות.
פסוק יד:ואריך - תרגום וייחל עוד ואוריך עוד ופירש הפסוק כן הוא, ביטול ההיכל בטלנו וערות המלך וגנותו לא נוחיל לראות.
פסוק טו:ואשתדור - תרגום הנה שלחתי את הגדי הזה שדרית מתנות השלוחים היו עושים בקרבה לעוזרים אותם, עלילות כמו הוה משתדר להצלותיה.
פסוק טז:חלק בעבר נהרא לא איתי לך - שימרדו בו העמים הנזכרים אם יצום לבנות ירושלים או חלק, אין לך בעבר הנהר שהם ישראל יקחו הכל בחזקה.
פסוק יז:פתגמא, על רחום - כמו אל רחום, והוא משרת במקום חמשה.
פסוק יז:וכעת - חסר נו"ן ופירש: ואל שאר עבר נהרא ואל כענת שלום.
פסוק כב:וזהירין - מן והזהרת אתהם ופירושו לעשות שגגה היו מוזהרים והטעם: הזהרו שלא תשגו.
פסוק כד:דריוש - הוא אחשורוש.