פסוק א:לחם רב. מתחלפים לחם בצרי:
פסוק ב:וישתון. בס"ס ובדפוסים ישינים התי"ו בחולם:
פסוק ג:הנפקי. במדוייקים חסר יו"ד ובס"א כ"י נמסר עליו לית וחסר:
פסוק ג:די בירושלם. הבי"ת רפויה:
פסוק ה:בה שעתה. העי"ן בחטף פתח והתי"ו רפויה וה"א בסוף תיבה וכן בס"א נמסר לית כתיב ה"א:
פסוק ו:יבהלונה. בספרים מדוייקים נכתב בוא"ו עם דגש בנו"ן וכן במסורת ג' מלא בלישנא וסימן ויבהלוהו משם (ד"ה ב' כ"ו):
פסוק ו:ורעינהי יבהלונה. אל יבהלוך רעיונך דלקמן חד בלישנא דקודשא ומה שנמסר במקרא גדולה ב' חסר צ"ל אצל מלת ורעינהי:
פסוק ו:וארכבתה. הכ"ף והבי"ת בדגש וי"ס שהכ"ף רפה:
פסוק ז:והמונכא. והמניכא ק':
פסוק ז:צוארה. בדגש הוא"ו:
פסוק ח:אדין עללין. עלין קרי והוא חד מן מלין יתיר למ"ד במצעות תיבותא:
פסוק ח:ופשרא. ופשרה קרי כן הוא בהרבה מדוייקים באל"ף כתיב בה"א קרי וכן היא למערבאי:
פסוק י:וזיויך. וזיוך קרי:
פסוק יא:וחכמה כחכמת אלהין. חד מן דגשין בתר יהו"א בלא מבטל כדאיתא הכא במסורת לפי שהיה כבד על הלשון להוציא כ"ף רפה עם החי"ת וכן לכל אחד ואחד מן המבטלים יתכן לתת טעם למה נטה מן המנהג:
פסוק יא:הקימה. בדפוסים ישינים ובספרים כ"י מדוייקים הה"א בשו"א ופתח:
פסוק יב:כל קבל. בחטף קמץ:
פסוק יב:די רוח יתירה. ברוב ספרים כ"י בה"א:
פסוק יב:ואחוית. הוא"ו בגעיא:
פסוק יב:ופשרה. חד מן ב' כתיב ה"א כמ"ש לעיל סימן ב':
פסוק יד:די רוח אלהון בך. בשלשה דפוסים ישנים כתיב אלהין קדישין בך ואולם בדפוסים חדשים ובספרים כ"י אינו כן:
פסוק יד:יתירה. ברוב הספרים בה"א:
פסוק טו:קדמי. הקו"ף בקמץ במדוייקים:
פסוק טז:הן תוכל. פכול ק':
פסוק טז:והמונכא. והמניכא קרי:
פסוק יז:קדם מלכא. בחטף קמץ:
פסוק יז:ונבזביתך. חד מן ח' מלין בטעם מאריך וטרחא והבי"תבקמץ בס"ס:
פסוק יז:לאחרן הב. המסירת עליו לית פתח באתנח:
פסוק יח:לנבכדנצר. חסר וא"ו:
פסוק יט:זאעין. זיעין קרי:
פסוק יט:מן קדמוהי. בחטף קמץ:
פסוק יט:די היא צבא. הבי"ת בצירי וכן כולם שבפסוק:
פסוק יט:ודי הוא צבא משפל. במקצת מדוייקים באל"ף וכן במסורת הוא ג' בפסוקא כתוב א' וסימנהון קדמאה דפסוק ותרי בתרייא:
פסוק יט: משפל. המסורת ג' ב' מלא וא' חסר וזהו החסר:
פסוק כ:תקפת. במקצת מדוייקים תקפת בחטף פתח וזה תלוי בנסחאות כמ"ש אצל רצפת דמגילת אסתר ובדוכתי אחריני:
פסוק כ:להזדה. במדוייקים ה"א בסוף תיבה:
פסוק כ:ויקרה. לית כתיב ה"א:
פסוק כא:בני אנשא. האל"ף בחטף פתח בכל ב"י ודפוסים ישינים:
פסוק כא:שוי. שויו קרי ודין חד מן י"ח מלין חסר וא"ו בסוף תיבה וקריא:
פסוק כב:כל קבל. בחטף קמץ:
פסוק כג:קדמיך. יתיר יו"ד:
פסוק כג:ורברבניך. יתיר יו"ד:
פסוק כג:ארתתך. בס"ס האל"ף בחולם וספרים אחרים בקמץ חטוף:
פסוק כג:קדמוהי. בחטף קמץ:
פסוק כז:תקלתא. ברוב המדוייקים הקו"ף בחירק וחסר יו"ד ובקצת קדמונים תקלתא בצירי:
פסוק כז: במאזניא. כן כתיב ברוב המדוייקים בפתח הזי"ן וי"ס במאזניא:
פסוק כז:והמונכא. והמניכא קרי: