פסוק א:בלשצר עבד לחם רב - עשה מאכל.
פסוק א:ולקבל אלפא - נגד שרים אלף הפך משפט המלכים.
פסוק ב:בלשצר, בטעם חמרא - זאת היתה עצת היין ששתה והשתכר.
פסוק ב:שגלתיה - כמו: והשגל יושבת אצלו והיא הגברת המוכנת למשכב המלך, וככה תשגלנה והוא המעשה.
פסוק ב:ולחנתיה - פלגשיו והנה שתים רעות עשה: ששתו הכל בכלי הקדש, ושבחו לאלהי זהב עץ ואבן.
פסוק ה:בה שעתא, נברשתא - נורה.
פסוק ה:על גירא - כאבני גיר והוא הסיד.
פסוק ה:כותל היכלא - כמו אחר כתלינו.
פסוק ה:פס ידא - חתיכת יד וככה: יהי פסת בר. גם כתונת פסים, והכל נגזר מגזרת כי פסו אמונים והנה ראו ידים בלא גוף.
פסוק ו:וקטרי - קשורי חלציו, כמעט היו מותרים.
פסוק ו:נקשן - כדמות משיקות אשה אל אחותה.
פסוק ז:והמניכה - רביד הזהב.
פסוק ז:ותלתי - ובשלישית המלכות ישלט.
פסוק ט:משתבשין - כמשמעו, כאדם לא ידע מה לעשות.
פסוק י:מלכתא - יש אומרים: אשת נבוכדנצר.
פסוק יא:נהירו - כמו: ונהורא.
פסוק יב:ואחוית אחידן - מגיד חידות ומתיר קשורים.
פסוק יח:אנת - הטעם שמע אתה המלך.
פסוק יט:זייעין - כמו: ולא זע ממנו.
פסוק כ:וטעם וכל ארחתך ליה – שאתה בידו והוא מוליכך למקום חפצו כמו רסן הסוס ביד הרוכב. ויפת אמר: ובאחריתך תלך אליו על דרך: והרוח תשוב אל האלהים אשר נתנה.
פסוק כה:רשים - רשם וכמוהו רשום בכתב.
פסוק כה:מנא - כל דבר שיסופר יחשוב. ועוד: כי מלת פרסין שנים. פרס האחד, שהוא פריסת שבירת מלכותו וכריתותם. ופרס השני, מגזרת מדי ופרס, על כן אמר: ויהיבת למדי ופרס.
פסוק ל:קטיל - נהרג, כמו: יקטול עני ואביון.