א וַיָּשֶׂם֩ הַמֶּ֨לֶךְ אחשרש (אֲחַשְׁוֵר֧וֹשׁ ׀) מַ֛ס עַל־הָאָ֖רֶץ וְאִיֵּ֥י הַיָּֽם׃ ב וְכָל־מַעֲשֵׂ֤ה תָקְפּוֹ֙ וּגְב֣וּרָת֔וֹ וּפָרָשַׁת֙ גְּדֻלַּ֣ת מָרְדֳּכַ֔י אֲשֶׁ֥ר גִּדְּל֖וֹ הַמֶּ֑לֶךְ הֲלוֹא־הֵ֣ם כְּתוּבִ֗ים עַל־סֵ֙פֶר֙ דִּבְרֵ֣י הַיָּמִ֔ים לְמַלְכֵ֖י מָדַ֥י וּפָרָֽס׃ ג כִּ֣י ׀ מָרְדֳּכַ֣י הַיְּהוּדִ֗י מִשְׁנֶה֙ לַמֶּ֣לֶךְ אֲחַשְׁוֵר֔וֹשׁ וְגָדוֹל֙ לַיְּהוּדִ֔ים וְרָצ֖וּי לְרֹ֣ב אֶחָ֑יו דֹּרֵ֥שׁ טוֹב֙ לְעַמּ֔וֹ וְדֹבֵ֥ר שָׁל֖וֹם לְכָל־זַרְעֽוֹ׃
📖

פרשנים על הפרק

📚

מאמרים על הפרק

מנחת שי

ידידיה שלמה רפאל נורצי

פסוק א:
וישם המלך אחשרש. אחשורוש ר' ובמסרה לית חסר דחסר ועיין במסרה גדול' על פסוק ויבקשו לשלוח יד במלך אחשורש ובחילופי קריאה שבין מערבאי ובבלאי:
פסוק ב:
וכל מעשה תקפו. הפ"א דגושה:
פסוק ב:
הלוא הם כתובים. מלא וא"ו וא"לף ע"פ המסורת:
פסוק ג:
לרב אחיו. בכמה ספרים כ"י מדוייקים חסר וא"ו וכן בדפוסים ישנים ובמחזור קדמון:
פסוק ג:
ודבר. חסר וא"ו: