וישם המלך אחשורוש מס על הארץ ואיי הים: וכל מעשה תקפו וגבורתו ופרשת גדלת מרדכי אשר גדלו המלך הלוא הם כתובים על ספר דברי הימים למלכי מדי ופרס: כי מרדכי היהודי משנה למלך אחשורוש וגדול ליהודים ורצוי לרוב אחיו דרש טוב לעמו ודבר שלום לכל זרעו:
פסוק ב:
וישם. בפירוש לא נודע למי מצאתי כתוב וז"ל הכל נתמהו מה ענין כתוב זה כאן כי מה יעלה לנו ומה יוריד בזה. ועוד מהו סמיכות כי מרדכי היהודי ופר"א כי ענין הכתוב לומר כי הצליח המלך מאד מאד עד כי שם מס על הארץ ואפי' על המדינות כי אינם תחת רשותו ומלכותו שפחדו ממנו והעלו לו מס וכן על איי הים עם שהם רחוקים ממנו והטעם בכל הצלחתו בעבור כי מרדכי היהודי והוא תקון המדינות וכל אשר הוא עושה ה' מצליח בידו והרלב"ג פי' כי טעם מרדכי היהודי לתת טעם איך נכתב בדברי הימים גדולת מרדכי למלכי פרס ומדי והוא יהודי לכ"א כי היה משנה למלך וראוי ליכתב תוקפו אצל תוקף המלך כי עם הוא אינו מלך הוא משנה למלך ויתכן לפרש כי אחר שצוה המלך להמית את כל חיל עם ומדינה הצרים את היהודים גם אחרי ששמעו פתגם המלך כי רבה היא כי נתלה המן ונתפרסם הדבר כי שקר וזיוף היה כל מה שכתב ולא עוד אלא שקפצו בתוך הזמן להזיק' רצה גם להענישם עונש ממון לכל העמים על דבר אשר לא מיחו ביד הפריצים וכל זה כדי שיהיו נזהרים בהם כל הימים וכל הנוגע בהם כנוגע בבבת עינו ולכן סמך במקו' הזה גדולת מרדכי כי הוא סבב זה ויכול היה לסבבו שהוא משנה למלך וז"ש דורש טוב לעמו שהיה משתדל במעלתם וטובתם וסבב להם הגדולה הזאת לפי שמרדכי כתב מגלה זו לא רצה לכתוב הענין בפי' כ"א ברמיזה כדי שלא יאמרי העמי' והשרים ראו איך כוונתם להתכבד בקלוננו שכתבו הענין במגלה ועוד שאין ראוי שיאמר מרדכי בפי' שהוא המסבב מפני דרכי שלום עוד יתכן לומר שהוא דבק לפסוקים שעליו וכאלו אמר הנה מרדכי ואסתר שלחו ליהודים דברי שלום ואמת וחייבום לעשות משתה ושמחה וההפך בשונאיהם של ישר' שחיייבם המלך במסים ולפי דעתי הטעם כמו שכתבתי בראש המגלה כי לב מלך ביד ה' ונהפך בסוף ממה שעשה בראש והענין כי אז תכלית כל המשתה שעשה והראית בית ננותה היה להמציא חן בעיני עמו יאותו לו להוציא מחשבתו לפועל ולהנקם מאי זה עם שירצה ואז לא די שהיה פוטרם ממסים אלא שהיה מראה להם נכסיו כאלו אמר מחסורכם עלי אמנם בסוף נהפך לאיש אחר כי הפכו ה' ושוב לא הוצרך לחלוק לעמו אבל עשה כמנהג המלכי' ונתן מס על כל הארץ ואפי' על איי הים שהיה ראוי לפטרם מן המס בעבור ששומרים האיים מן הלסטי' וזהו שסמך פה גדולת מרדכי כלו' הרי מרדכי עם שהוא יהודי עשאו המלך משנהו כי עתה אוהב המלך את היהודים. משנה למלך וגו' כלו' וגדולתו לא בשביל עצמו היה חפץ כ"א ליהודים שיהיה לאל ידו למחות בעושי הרשע וכן למעלה כשהזכיר גדולת מרדכי שנ' ומרדכי יצא וגו' סמך מיד כי גדולתו היתה לטובתן של ישר' כי ליהודי' היתה גדולתו אורה ושמחה ולכן אמר מיד ורצוי לרוב אחיו שעם שמוחה באנשי הרשע הנה היה אהוב ורצוי לרוב אחיו פי' למיוחסים שביש' כמוהו ולא היו מתקנאי' בו ונתן טעם לפי שהיה דורש טוב לדלת העם נדרש ללא שאלוהו ולכן היו אוהבים אותו רוב חביריו ועוד סבה אחרת שהיה דובר שלום לכל זרעו כלומר מקדים שלום לאותם הבאים מזרע היחס והמעלה כמוהו ולכן כנה אותם הכתוב בזרעו ולכן לא היו מתקנאים בו ויתכן לפרש משנה למלך לפי שרוב הגדולים עם המלך והשרים ישראל שונאים אותם בעבור שאין נוהגים כשורה לכ"א שמרדכי הי' משנה ועכ"ז היה רצוי לרוב אחיו ולא לכלם כי הרשעים לא יאהבו אותו בעבור היותם הפכיים במזגם, דובר שלום לכל זרעו פי' אפי' לבניו שהם כעבדיו היה מקדים שלום אף כי לעמו עד כאן, והה"ר יוסף גאקו"ן ז"ל כתב וז"ל, כתב הראב"ע על הארץ שאינה תחת מלכותו רק פחדו ממנו וכן על איי הים הרחוקים ממנו והזכיר זה הכתוב להודיע שהצליח בכל דרכיו ונראתה גבורתו אחר היות לו למשנה וגדול ליהודים כי חכם גדול היה ורצוי לרוב אחיו כי אין יכולת באדם לרצות הכל, דורש טוב לעמו די לכל אדם שיעשה טוב לאשר ידרשנו מעמו והנה הוא היה דורש לעשות טוב, זרעיהם בניו ובני בניו ולעולם הבנים יפחדו מאביהם והוא היה דובר שלום בתחלה אפי' לבניו שהם כעבדיו ואף כי לעמו והנה הזכיר הכתוב גודל מעלתו וענותנותו כאשר הזכיר כן על משה אדוננו והאיש משה עניו מאד עכ"ל ונכון הוא ואפשר שהרצון להודיע מה שנמשך מאז והלאה ליהודים מתועלת כי אע"פ שאחשורוש שם מס על הארץ מצד היות מרדכי משנה לו. מנדה בלו והלך לית רשו למרמא עליהון לפי שדורש טוב לעמו ושאע"פ שהיה משנה למלך לא גבה לבו ולא רמו עיניו אבל היה מרוצה וחבר לרוב אחיו ולא לכלם כי השווי מביא לידי בזיון אם לא עם אנשי השכל והמעלה כמאמר שע"ה אם נבלת בהתנשא ואמר החכם השתכל מבלי התנבל, אמנם דברי השלום היה לכלם. והה"ר יהודה בן שושן ז"ל כתב וז"ל. וישם המלך אחשורוש מס על הארץ ואיי הים כי הוא מושל בכל בים וביבשה, וכל מעש' תוקפו כאלו בא ללמד כי כפי גדולת המלך ותוקפו וגבורתו כן הגדיל למרדכי ומפני כן עשה והגדיל כי עקר הכתוב להודיענו גדולת מרדכי וז"ט כי מרדכי היהודי משנה למלך וידוע כי כפי גודל המלך גודל משנהו כי כשמו כן הוא שני למלך ואחר שמרדכי גדול בתכלית הזה מאלינו נלמד כי המס המושם על הארץ ועל איי הים לא הוש' על יש' כי הוא דורש טוב להם ולכן עשה בראש עקר מהמס ובסוף ממעלתו של מרדכי וא' מחכמי הדור האריך עלינו את הדרך ואמר כי הכתוב הזה האחרון הוא מוסב על פרש' ותכתוב אסתר ומרדכי כאשר קיים עליהם מרדכי כי כראוי הוא מרדכי לשום דת וחק ביש' ושיקבלוהו ממנו כי נמצאו בו הדברים המחוייבי' אם מצדו שהוא איש חיל לו הארץ לכן יראוהו אנשים וז"ט משנה למלך אחשורוש כי לפי גדולת המלך הנה משנהו מלך מלכים. ולפי שאיש זרוע יקובלו דבריו מחמת האונס ונמצא שהנימוס שלו איננו לכן אמר כי גם שהוא בעל הכח והיכולת הוא גדול בעיני המונהגי' שאין מקבלין חקיו ונמוסיו מחמת כחו וזרועו כי אם בתורת דת ונימוס ושתי אלה הן מצד המסדר והמתקן והן איש זרוע וגם גדול בעיני המונהגים, אמנם מצד הנימוס בעצמו צריך שיהיו בו שלשה תנאי' הא' שלא תהיה הבט' הנימוס והשקפתו להפיק רצון המתקנו להנאתו ולתועלתו רק לרצון משכילי העם המקבלים הנימוס ולתועלתם וז"ט ורצוי לרוב אחיו ולא אמר לכל אחיו שאם הכל יחפצו בו אין צריך אלא שיסדרהו מסדר ולכן יספיק שירצו בו נבוני העם ומשכיליהם ואחריהם כל הנשארים, ימשכו אם לרצונם ואם בעל כרחם, השני שתהיה הבטת הנימוס להגיע המונהגי' אל הטוב העצמי שהוא פעל השכל המיוחד וז"ט דורש טוב לעמו. השלישי שתהיה הבטת הנימוס להשים עצת שלום והסכמה בקבוץ העם כי הוא הטוב המדיני באמת וז"ט ודובר שלום לכל זרעו הנה שכל אלו התארים הנכבדי' נמצאו בו גם בפרטי התקון המתוקן על ידו באגרת הזאת הם הם עדיה הם תקוניה כי המשתה והשמחה עם משלוח מנות ומתנות הוא רצוי לכל כי יש רוצה לאכול ולשתות ולשמוח אך לא לתת לעני ועשי' ויש שכל ימיו מכאובי' וצער אך שמחתו לתת לעני ועשיר ויש אוחז בזה ובזה אך מי שאינו חולק מהשמח' והאוכל לעצמו ולא לזולתו אינו מן הישוב לכן אמר בדקדוק ורצוי לרוב אחיו כנ"ל לפי דרכו זה גם יש בזה מהטוב העצמי ודרישתו כי יהללו את שם ה' המשגיח האמתי וכמאמרם קריאתה זו היא הלולא, ומזה ג"כ ימשך הסכמת שלו' בהתקבצם ובהתאחדם בכל דור בכל שנה ושנה כל משפחה וכל עיר וכל מדינה עד שתהיה החבוב והשלום מתווך ביניהם ומה שנכנס וישם המלך בין הדבקים הוא כאלו אמר שלחו מרדכי ואסתר דברי שלום ואמת לכל יש' ולקיים עליהם הנימוס הזה לשמוח ולשתות ולשלוח מנות ומתנות ומאמרם נתקיים ונהפוך הוא לכל שונאיהם כי שם המלך עליהם מס ואין פוצה פה כפי גודל מעשה תוקפו וגבורתו ככתוב על ספר דברי הימי' וזה הענין ששלחו לא היה חסר דבר מכל הראוי לקבלתו אם מצדו שני ענינים כי הוא משנה וגדול ואם מצד הנימוס כי הוא סדר דבר שיש בו הג' ענינים הנזכרים הנרמזים בלשון רצוי ודובר שלום וכבר תמצא בפט"ו מחמר י' ממדות שנים אלה אשר הם מצדו והג' שמצד הנימוס והם ה' כי כנגד הראשון האלו החמשה והם ענינים אשר מצדו שהם שני תנאי' אמר שם אמנם צוואת האב אין לה עוז ולא הכרח צא וראה דבריו שם כי אני פי המלך שלמה ע"ה אשמור אני פי מלך שמור באשר דבר מלך שלטון ואמר חכמת המסכן בזויה, גם בג' תנאי' מהנימוס לך ומצא דברי פי חכם שאמר כנגד הא' העריץ היא הפכי לזה כי הרודף אחר המועיל וכו' וזו היא שלטנות רעה, גם בזה אלכה לי אל הגדולים המונים בכלל פושעי ישראל המטילי' אימה יתירה על הצבור שלא לשם שמים זהו התנאי הראשון וכנגד השני אמר החכם כי אשר הוא מיוסד לכ"א בטבע היא היותר טוב וכ' ואני בספר תורת האלהים מפורש רואה למאות ולאלפי' למען ייטב לך לטוב לנו כל הימי', ואם בתנאי הג' חתם החכ' ואמר אמנ' האהבה המדינות היא עצת שלום וכו' לא כן הרשעי' וכו' וכאשר לא ישמרו הטוב הכללי תאבד עצת שלום ואני באתי לדבר יתרו החות' בסוף דבריו וגם כל העם הזה על מקומו יבא בשלו' ועושה השלו' חתם ברכתו בשים שלום, והר"א כתב כי המס ששם על הארץ הוא גם על אותם שאינ' תחת מלכותו כי פחדו ממנו ועוצם הצלחתו בכל דרכיו והראות גבורתו אחר היות מרדכי משנהו ויש להוסיף שיהיה כי מרדכי נותן טעם למה שעשה והצליח כי היה בסבת היות לו מרדכי למשנה ואמר ורצוי לרוב אחיו לפי דעתי כי אין יכולת באד' לרצות הכל בעבור קנאת האחים והוא האמת אמנם מה שפי' ודורש טוב די לאדם שיעשה טוב למי שידרשנו והוא היה הדורש לעשות הטוב ודובר שלו' בתחלה אפילו לבניו שהם כעבדיו כ"ש לעמו כי ענותנותו גדולה וכמו ששיבח משה כי היה עניו מאד נכון הוא אבל עדין יש לי לומר כי בתחלה אמר שהוא שני למלך נמצא נאהב מהנכבדי' והוא גדול ליהודי' בכלל ונרצה לרוב אחיו והם גדולי יש' וחכמיה' כזרובבל וישוע ונחמיה ועזרא וזולתם כי בדור א' היו כלם ובזה אמר לרוב אחיו ולא לכלם אם לפי ששם את יש' בצער וסכנה עצומה ואם לפי שפירש עצמו מתלמוד תורה והתעסק במעשה וכמו שאכתוב בחלק המדרשות ואם מטעמו של הא"ע. ואמר דורש טוב לעמו ודובר שלו' למשפח' ולא כן דרך המושלי' אך כי הם טובי' כי מחליפי' השטה לדרוש הטוב לאחיה' ובניה' ומדברי' שלום אל בני עמם והוא לא כן רק לעמו שאינ' זרעו דורש וחולק להם מן הכבוד והתועלת ודובר שלו' לכל בני משפחתו ואיננו ממהר להגדילם ולהעלות' כי גם זה מדרכי הענוה גם דרך להעמדת מטלתו וגדולתו הלא תראה כי קרח נתקנא במשה על כי הוא מלך ואהרן אחיו כהן גדול ובניו סגנים כאלו לוקח כל המעלות לקרובי' אליו, ויש מי שפי' הלא הם כתובי' על ספר דברי הימי' ומה כתוב שם כי מרדכי היהודי משנה למלך וגדול ליהודים כי המלך שמו לרב ונגיד על כלם ולא על כרחם כי רצוי הוא להם אף כי הם רבים וזה כפלא שיהיה האד' רצוי לרבוי גדול והוא כלשון ורוב בניו ורוב עשרו ויתעקם פירוש זה במ"ש דורש טוב לעמו ודורש שלום לכל זרעו שזה לא היה כתוב בספר דברי הימי' אבל הכתוב סיים בשבחיו ואמר כי ג"כ היה דורש טוב לעמו ודובר שלום לכל זרעו.