וַיָּשֶׂם הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ מַס עַל־הָאָרֶץ וְאִיֵּי הַיָּם, שכן בימיו הגיעה הממלכה הפרסית לשיא גדולתה וחוזקה.
פסוק ב:
וְכָל פרטי מַעֲשֵׂה תָקְפּוֹ וּגְבוּרָתוֹ של אחשורוש וּפָרָשַׁת גְּדֻלַּת מָרְדֳּכַי אֲשֶׁר גִּדְּלוֹ הַמֶּלֶךְ להיות שר נכבד בממלכה, הֲלוֹא־הֵם כְּתוּבִים עַל־סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי מָדַי וּפָרָס. בהיותם נושאים היסטוריים, אין כאן המקום להרחיב בהם. המתעניין בהם יעיין בספרי ההיסטוריה של מלכי מדי ופרס.
פסוק ג:
ובמה שנוגע לענייננו – כִּי מָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי הגיע לדרגת מִשְׁנֶה לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ וְכיוון שכך, הוא היה גם מנהיג גָדוֹל לַיְּהוּדִים וְרָצוּי לְרֹב אֶחָיו, אחיו הרבים, מרדכי היה דֹּרֵשׁ טוֹב לְעַמּוֹ, דאג לרווחת ישראל בדרכים שעמדו לרשותו וְדֹבֵר שָׁלוֹם לְכָל־זַרְעוֹ. כל בניו ובני בניו נהנו מגדולתו.