אוּזְכֹר֙אֶת־בּ֣וֹרְאֶ֔יךָבִּימֵ֖יבְּחוּרֹתֶ֑יךָעַ֣דאֲשֶׁ֤רלֹא־יָבֹ֙אוּ֙יְמֵ֣יהָֽרָעָ֔הוְהִגִּ֣יעוּשָׁנִ֔יםאֲשֶׁ֣רתֹּאמַ֔ראֵֽין־לִ֥יבָהֶ֖םחֵֽפֶץ׃בעַ֠דאֲשֶׁ֨רלֹֽא־תֶחְשַׁ֤ךְהַשֶּׁ֙מֶשׁ֙וְהָא֔וֹרוְהַיָּרֵ֖חַוְהַכּוֹכָבִ֑יםוְשָׁ֥בוּהֶעָבִ֖יםאַחַ֥רהַגָּֽשֶׁם׃גבַּיּ֗וֹםשֶׁיָּזֻ֙עוּ֙שֹׁמְרֵ֣יהַבַּ֔יִתוְהִֽתְעַוְּת֖וּאַנְשֵׁ֣יהֶחָ֑יִלוּבָטְל֤וּהַטֹּֽחֲנוֹת֙כִּ֣ימִעֵ֔טוּוְחָשְׁכ֥וּהָרֹא֖וֹתבָּאֲרֻבּֽוֹת׃דוְסֻגְּר֤וּדְלָתַ֙יִם֙בַּשּׁ֔וּקבִּשְׁפַ֖לק֣וֹלהַֽטַּחֲנָ֑הוְיָקוּם֙לְק֣וֹלהַצִּפּ֔וֹרוְיִשַּׁ֖חוּכָּל־בְּנ֥וֹתהַשִּֽׁיר׃הגַּ֣םמִגָּבֹ֤הַּיִרָ֙אוּ֙וְחַתְחַתִּ֣יםבַּדֶּ֔רֶךְוְיָנֵ֤אץהַשָּׁקֵד֙וְיִסְתַּבֵּ֣להֶֽחָגָ֔בוְתָפֵ֖רהָֽאֲבִיּוֹנָ֑הכִּֽי־הֹלֵ֤ךְהָאָדָם֙אֶל־בֵּ֣יתעוֹלָמ֔וֹוְסָבְב֥וּבָשּׁ֖וּקהַסֹּפְדִֽים׃ועַ֣דאֲשֶׁ֤רלֹֽא־ירחק(יֵרָתֵק֙)חֶ֣בֶלהַכֶּ֔סֶףוְתָרֻ֖ץגֻּלַּ֣תהַזָּהָ֑בוְתִשָּׁ֤בֶרכַּד֙עַל־הַמַּבּ֔וּעַוְנָרֹ֥ץהַגַּלְגַּ֖לאֶל־הַבּֽוֹר׃זוְיָשֹׁ֧בהֶעָפָ֛רעַל־הָאָ֖רֶץכְּשֶׁהָיָ֑הוְהָר֣וּחַתָּשׁ֔וּבאֶל־הָאֱלֹהִ֖יםאֲשֶׁ֥רנְתָנָֽהּ׃חהֲבֵ֧להֲבָלִ֛יםאָמַ֥רהַקּוֹהֶ֖לֶתהַכֹּ֥להָֽבֶל׃טוְיֹתֵ֕רשֶׁהָיָ֥הקֹהֶ֖לֶתחָכָ֑םע֗וֹדלִמַּד־דַּ֙עַת֙אֶת־הָעָ֔םוְאִזֵּ֣ןוְחִקֵּ֔רתִּקֵּ֖ןמְשָׁלִ֥יםהַרְבֵּֽה׃יבִּקֵּ֣שׁקֹהֶ֔לֶתלִמְצֹ֖אדִּבְרֵי־חֵ֑פֶץוְכָת֥וּביֹ֖שֶׁרדִּבְרֵ֥יאֱמֶֽת׃יאדִּבְרֵ֤יחֲכָמִים֙כַּדָּ֣רְבֹנ֔וֹתוּֽכְמַשְׂמְר֥וֹתנְטוּעִ֖יםבַּעֲלֵ֣יאֲסֻפּ֑וֹתנִתְּנ֖וּמֵרֹעֶ֥האֶחָֽד׃יבוְיֹתֵ֥רמֵהֵ֖מָּהבְּנִ֣יהִזָּהֵ֑רעֲשׂ֨וֹתסְפָרִ֤יםהַרְבֵּה֙אֵ֣יןקֵ֔ץוְלַ֥הַגהַרְבֵּ֖היְגִעַ֥תבָּשָֽׂר׃יגס֥וֹףדָּבָ֖רהַכֹּ֣לנִשְׁמָ֑עאֶת־הָאֱלֹהִ֤יםיְרָא֙וְאֶת־מִצְוֺתָ֣יושְׁמ֔וֹרכִּי־זֶ֖הכָּל־הָאָדָֽם׃ידכִּ֤יאֶת־כָּל־מַֽעֲשֶׂ֔ההָאֱלֹהִ֛יםיָבִ֥אבְמִשְׁפָּ֖טעַ֣לכָּל־נֶעְלָ֑םאִם־ט֖וֹבוְאִם־(ָֽע׃<br><small>[סוף דבר הכל נשמע את־האלהים ירא ואת־מצותיו שמור כי־זה כל־האדם]</small)📖
וזכור את בוראיך בימי בחורותיך וכו'. כי הוא העיקר הגדול וכמו שאמר הכתוב הוא ישופך ראש שאם בתחילת ימי האדם יתגבר על יצרו נצחו ליצר הרע וז"ש וזכור את בוראיך בימי בחורותיך כאן בתחילה וכמ"ש מפנק מנוער עבדו וכו' ועיין מה שכתבתי אני הדל בכסא דוד (דף מ"א ע"ג) ע"ש באורך:
פסוק ט:
ויותר שהיה קהלת חכם עוד למד דעת את העם וגו'. פירש הרב מהר"י חגי"ז ז"ל במ"ש פ"ק דעירובין גלוי וידוע לפני הקב"ה שאין בדורו של ר"מ כמותו ומפני מה לא קבעו הלכה כמותו מפני שלא ירדו חכמים ע"ס דעתו שהוא אומר מ"ט פנים טהור ומ"ט פנים שאינו טהור ונמצא לפ"ז דמי שהוא חכם גדול חריף ומפולפל אינו יכול ללמד תלמידים שאינם יכולים להבין דבריו ולעמוד על סוף דעתו כמו שאירע לר' מאיר כי בעבור היותו חכם גדול ומראה פנים לכל צד אין הלכה כמותו ועתה יש ס"ד דגם שלמה המלך שנא' בו ויחכם מכל האדם כן הוא שלא היה יכול ללמד לאחרים מתוך רחב לבו ועומק פלפולו. לז"א ויותר שהיה קהלת חכם שזה סיבה שלא ללמד לאחרים. עם כל זה עוד נתחכם לעשות אופן ללמד דעת את העם. והיינו שבחכמתו עשה המצאה אזן וחקר ותקן משלים הרבה ועל ידי זה נפקחו עיני העם ולמדו ממנו:
פסוק יב:
ויותר מהמה בני הזהר וגו' כי את כל מעשה וגו'. שמעתי ממורינו הרב המופלא סבא דמשפטים מהר"י הכהן זלה"ה דבמ"ש ספיקא דרבנן לקולא חילק הרב מופת הדור מהר"ח אלפנדארי ז"ל דבדבר שיש בו מעשה אף בדרבנן אזלינן לחומרא והנה רז"ל אמרו ויותר מהמה בני הזהר בדברי סופרים יותר מדברי תורה. ושמא תאמר אם כן כי היכי דאמרינן ספיקא דאורייתא לחומרא ה"נ ספיקא דרבנן לחומרא לז"א לא כי את כל מעשה בדבר שיש בו מעשה גם בדרבנן אין להקל כי האלהים יביא במשפט על כל נעלם אם טוב ואם רע פי' שיש ספק ונעלם אם טוב ואם רע והוא ספיקא דרבנן אם הוא מעשה אז יביא במשפט דצריך להחמיר במעשה. אבל בלא מעשה ספיקא דרבנן לקולא וצריך תמיד לשקול הדברים במאזנים לעלות כל הכתוב לחיים: