אוּזְכֹר֙אֶת־בּ֣וֹרְאֶ֔יךָבִּימֵ֖יבְּחוּרֹתֶ֑יךָעַ֣דאֲשֶׁ֤רלֹא־יָבֹ֙אוּ֙יְמֵ֣יהָֽרָעָ֔הוְהִגִּ֣יעוּשָׁנִ֔יםאֲשֶׁ֣רתֹּאמַ֔ראֵֽין־לִ֥יבָהֶ֖םחֵֽפֶץ׃בעַ֠דאֲשֶׁ֨רלֹֽא־תֶחְשַׁ֤ךְהַשֶּׁ֙מֶשׁ֙וְהָא֔וֹרוְהַיָּרֵ֖חַוְהַכּוֹכָבִ֑יםוְשָׁ֥בוּהֶעָבִ֖יםאַחַ֥רהַגָּֽשֶׁם׃גבַּיּ֗וֹםשֶׁיָּזֻ֙עוּ֙שֹׁמְרֵ֣יהַבַּ֔יִתוְהִֽתְעַוְּת֖וּאַנְשֵׁ֣יהֶחָ֑יִלוּבָטְל֤וּהַטֹּֽחֲנוֹת֙כִּ֣ימִעֵ֔טוּוְחָשְׁכ֥וּהָרֹא֖וֹתבָּאֲרֻבּֽוֹת׃דוְסֻגְּר֤וּדְלָתַ֙יִם֙בַּשּׁ֔וּקבִּשְׁפַ֖לק֣וֹלהַֽטַּחֲנָ֑הוְיָקוּם֙לְק֣וֹלהַצִּפּ֔וֹרוְיִשַּׁ֖חוּכָּל־בְּנ֥וֹתהַשִּֽׁיר׃הגַּ֣םמִגָּבֹ֤הַּיִרָ֙אוּ֙וְחַתְחַתִּ֣יםבַּדֶּ֔רֶךְוְיָנֵ֤אץהַשָּׁקֵד֙וְיִסְתַּבֵּ֣להֶֽחָגָ֔בוְתָפֵ֖רהָֽאֲבִיּוֹנָ֑הכִּֽי־הֹלֵ֤ךְהָאָדָם֙אֶל־בֵּ֣יתעוֹלָמ֔וֹוְסָבְב֥וּבָשּׁ֖וּקהַסֹּפְדִֽים׃ועַ֣דאֲשֶׁ֤רלֹֽא־ירחק(יֵרָתֵק֙)חֶ֣בֶלהַכֶּ֔סֶףוְתָרֻ֖ץגֻּלַּ֣תהַזָּהָ֑בוְתִשָּׁ֤בֶרכַּד֙עַל־הַמַּבּ֔וּעַוְנָרֹ֥ץהַגַּלְגַּ֖לאֶל־הַבּֽוֹר׃זוְיָשֹׁ֧בהֶעָפָ֛רעַל־הָאָ֖רֶץכְּשֶׁהָיָ֑הוְהָר֣וּחַתָּשׁ֔וּבאֶל־הָאֱלֹהִ֖יםאֲשֶׁ֥רנְתָנָֽהּ׃חהֲבֵ֧להֲבָלִ֛יםאָמַ֥רהַקּוֹהֶ֖לֶתהַכֹּ֥להָֽבֶל׃טוְיֹתֵ֕רשֶׁהָיָ֥הקֹהֶ֖לֶתחָכָ֑םע֗וֹדלִמַּד־דַּ֙עַת֙אֶת־הָעָ֔םוְאִזֵּ֣ןוְחִקֵּ֔רתִּקֵּ֖ןמְשָׁלִ֥יםהַרְבֵּֽה׃יבִּקֵּ֣שׁקֹהֶ֔לֶתלִמְצֹ֖אדִּבְרֵי־חֵ֑פֶץוְכָת֥וּביֹ֖שֶׁרדִּבְרֵ֥יאֱמֶֽת׃יאדִּבְרֵ֤יחֲכָמִים֙כַּדָּ֣רְבֹנ֔וֹתוּֽכְמַשְׂמְר֥וֹתנְטוּעִ֖יםבַּעֲלֵ֣יאֲסֻפּ֑וֹתנִתְּנ֖וּמֵרֹעֶ֥האֶחָֽד׃יבוְיֹתֵ֥רמֵהֵ֖מָּהבְּנִ֣יהִזָּהֵ֑רעֲשׂ֨וֹתסְפָרִ֤יםהַרְבֵּה֙אֵ֣יןקֵ֔ץוְלַ֥הַגהַרְבֵּ֖היְגִעַ֥תבָּשָֽׂר׃יגס֥וֹףדָּבָ֖רהַכֹּ֣לנִשְׁמָ֑עאֶת־הָאֱלֹהִ֤יםיְרָא֙וְאֶת־מִצְוֺתָ֣יושְׁמ֔וֹרכִּי־זֶ֖הכָּל־הָאָדָֽם׃ידכִּ֤יאֶת־כָּל־מַֽעֲשֶׂ֔ההָאֱלֹהִ֛יםיָבִ֥אבְמִשְׁפָּ֖טעַ֣לכָּל־נֶעְלָ֑םאִם־ט֖וֹבוְאִם־(ָֽע׃<br><small>[סוף דבר הכל נשמע את־האלהים ירא ואת־מצותיו שמור כי־זה כל־האדם]</small)📖
ירחק. ירתק ק' ועיין מ"ש במלכים ב י"א על מלת הממותים:
פסוק ו:
ותרץ גלת. ברוב ספרים הרי"ש בשלש נקודות ובקצתן בשורק ובס"א נמצא בחולם:
פסוק ט:
למד דעת. בספרים מדוייקים כ"י ובמקראות קדמוניות מהדפוס למד במקף בלא טעם אחר והמ"ם בפתח כן דינו כי הוא מהדגוש בפלס אבד ושבר בריחיה כמ"ש במכלול דף ע"ד ובשרשים ומסורת כ"י מצאתי בפ' בלק יזל מ֙ים֙ עוד למד־ד֙עת֙ דמיין בטעם:
פסוק יא:
כדרבנות. כתוב במכלול קבלנו קריאתו בקמץ רחב ולא שמענו ולא ראינו בו מחלוקת והוסיף מכלל יופי נראה שאין בד"לת שום טעם עכ"ל ואין דבריו נראים לי כמ"ש בפרשת תצוה ובספרים שלנו יש גלגל בד"לת שמרחיב הקמץ כמו המתג וכמ"ש בפרשת משפטים על מלת תהרסם ובס"א כ"י מצאתי כדרבנות בד"לת בפתח בלא טעם ובס"א דפוס ישן בפתח ובמאריך ואינם מחוורים ובספרים מדוייקים חסר וא"ו אחר הבי"ת ועיין מ"ש בפרשת תצוה על וישפה:
פסוק יא:
בעלי אספות. הס"מך משלש נקודות והפ"א בדגש:
פסוק יג:
סוף דבר. סמ"ך רבתי ובמסורת הברית הגדול לרמוז שהס' הזה יש בו סודות עמוקים ונעלמים וגדולים ואינם נראים כי אם לברי לבב וליודעי חן: