א אָ֚נָה הָלַ֣ךְ דּוֹדֵ֔ךְ הַיָּפָ֖ה בַּנָּשִׁ֑ים אָ֚נָה פָּנָ֣ה דוֹדֵ֔ךְ וּנְבַקְשֶׁ֖נּוּ עִמָּֽךְ׃ ב דּוֹדִי֙ יָרַ֣ד לְגַנּ֔וֹ לַעֲרוּג֖וֹת הַבֹּ֑שֶׂם לִרְעוֹת֙ בַּגַּנִּ֔ים וְלִלְקֹ֖ט שֽׁוֹשַׁנִּֽים׃ ג אֲנִ֤י לְדוֹדִי֙ וְדוֹדִ֣י לִ֔י הָרֹעֶ֖ה בַּשׁוֹשַׁנִּֽים׃ ד יָפָ֨ה אַ֤תְּ רַעְיָתִי֙ כְּתִרְצָ֔ה נָאוָ֖ה כִּירוּשָׁלִָ֑ם אֲיֻמָּ֖ה כַּנִּדְגָּלֽוֹת׃ ה הָסֵ֤בִּי עֵינַ֙יִךְ֙ מִנֶּגְדִּ֔י שֶׁ֥הֵ֖ם הִרְהִיבֻ֑נִי שַׂעְרֵךְ֙ כְּעֵ֣דֶר הָֽעִזִּ֔ים שֶׁגָּלְשׁ֖וּ מִן־הַגִּלְעָֽד׃ ו שִׁנַּ֙יִךְ֙ כְּעֵ֣דֶר הָֽרְחֵלִ֔ים שֶׁעָל֖וּ מִן־הָרַחְצָ֑ה שֶׁכֻּלָּם֙ מַתְאִימ֔וֹת וְשַׁכֻּלָ֖ה אֵ֥ין בָּהֶֽם׃ ז כְּפֶ֤לַח הָרִמּוֹן֙ רַקָּתֵ֔ךְ מִבַּ֖עַד לְצַמָּתֵֽךְ׃ ח שִׁשִּׁ֥ים הֵ֙מָּה֙ מְּלָכ֔וֹת וּשְׁמֹנִ֖ים פִּֽילַגְשִׁ֑ים וַעֲלָמ֖וֹת אֵ֥ין מִסְפָּֽר׃ ט אַחַ֥ת הִיא֙ יוֹנָתִ֣י תַמָּתִ֔י אַחַ֥ת הִיא֙ לְאִמָּ֔הּ בָּרָ֥ה הִ֖יא לְיֽוֹלַדְתָּ֑הּ רָא֤וּהָ בָנוֹת֙ וַֽיְאַשְּׁר֔וּהָ מְלָכ֥וֹת וּפִֽילַגְשִׁ֖ים וַֽיְהַלְלֽוּהָ׃ י מִי־זֹ֥את הַנִּשְׁקָפָ֖ה כְּמוֹ־שָׁ֑חַר יָפָ֣ה כַלְּבָנָ֗ה בָּרָה֙ כַּֽחַמָּ֔ה אֲיֻמָּ֖ה כַּנִּדְגָּלֽוֹת׃ יא אֶל־גִּנַּ֤ת אֱגוֹז֙ יָרַ֔דְתִּי לִרְא֖וֹת בְּאִבֵּ֣י הַנָּ֑חַל לִרְאוֹת֙ הֲפָֽרְחָ֣ה הַגֶּ֔פֶן הֵנֵ֖צוּ הָרִמֹּנִֽים׃ יב לֹ֣א יָדַ֔עְתִּי נַפְשִׁ֣י שָׂמַ֔תְנִי מַרְכְּב֖וֹת עַמִּי־נָדִֽיב׃
📖

פרשנים על הפרק

📚

מאמרים על הפרק

מצודת ציון

רבי דוד אלטשולר

פסוק א:
אנה. להיכן כמו אנה אלך מרוחך (תהלים קלט ז):
פסוק ב:
לרעות. מלשון מרעה:
פסוק ד:
כתרצה. שם עיר מלוכה למלכי ישראל:
פסוק ד:
נאוה. נאה ויפה:
פסוק ד:
איומה. מלשון אימה ופחד:
פסוק ד:
כנדגלות. מלשון דגל ורוצה לומר מחנות בעלי דגל:
פסוק ה:
הסבי. מלשון סבוב והחזרה:
פסוק ה:
הרהיבוני. ענין התחזקות כמו תרהיבני בנפשי עוז (תהלים קלח ג):
פסוק ה:
שגלשו. ענין מריטת השער:
פסוק ו:
מתאימות. מלשון תאומים:
פסוק ו:
ושכולה. רוצה לומר חסרון ופגם ואמר בלשון השאלה:
פסוק ז:
כפלח. ענין בקוע כמו כפלח תחתית (איוב מא טז):
פסוק ז:
רקתך. הוא גובה הפנים שאצל העין מזה ומזה וכן ותתקע את היתד ברקתו (שופטים ד יא):
פסוק ז:
מבעד. מבפנים:
פסוק ז:
לצמתך. היא המסוה המכסה את הפנים וכן גלי צמתך (ישעיה מז ב):
פסוק ח:
ועלמות. נערות וכן עלמות אהבוך (לעיל א א):
פסוק ט:
ברה. מלשון ברור ונקי:
פסוק ט:
ויאשרוה. ענין הלול ושבח כמו אשרי האיש (תהלים א א):
פסוק י:
הנשקפה. ענין ראיה והבטה כמו בעד החלון נשקפה (שופטים ה כח):
פסוק י:
שחר. כוכב השחר:
פסוק י:
איומה. מלשון אימה ופחד:
פסוק י:
כנדגלות. מלשון דגל של מחנות עם:
פסוק יא:
באבי הנחל. בצמחי הנחל כמו עודנו באבו (איוב ח יב):
פסוק יא:
הפרחה. מלשון פרח:
פסוק יא:
הנצו. הוא חנטת הפרי כשהפרח נופל כמו ויוצא פרח ויצץ ציץ (במדבר יז כג):
פסוק יב:
שמתני. מלשון שימה ועשיה:
פסוק יב:
עמי. היו״ד יתירה כמו שוכני סנה (דברים לג טז) ורבים כמוהו:
פסוק יב:
נדיב. ענין שררה כי דרך השר לנדב ולתת מתן: