פסוק א:באתי. עבר במקום עתיד וכן אריתי אכלתי שתיתי:
פסוק א:אריתי. ענין לקיטה, כמו וארוה כל עוברי דרך (תהלים פ יג):
פסוק א:יערי. כן יקראו הקנים שגדל בהם הדבש וכן ביערת הדבש (ש״א יד כז):
פסוק א:ושכרו. ענין השתיה יותר מכדי המדה:
פסוק ב:ער. מלשון הערה והקצה:
פסוק ב:דופק. ענין ההכאה בנחת על הדלת כמו מתדפקים על הדלת (שופטים יט כב):
פסוק ב:תמתי. מלשון תמימות והוא הפוך המרמה:
פסוק ב:קוצותי. הוא שער הראש התלוי למטה וכן קווצותיו תלתלים האמור למטה:
פסוק ב:רסיס. ענין זלוף ונטיפה וכן לרוס את הסולת (יחזקאל מו יד):
פסוק ג:פשטתי. ענין הסרת המלבוש:
פסוק ג:אטנפם. מלשון טינוף ולכלוך:
פסוק ד:המו. מלשון המייה והוא ענין צער והכמרת רחמים וכן ועל כן המו מעי לו (ירמיה לא יט):
פסוק ה:עובר. ענין התפשטות:
פסוק ה:כפות המנעול. הכלי שסוגרין בו הדלת קרוי מנעול כמו מנעוליו ובריחו (נחמיה ג) וכפות הם ידות המנעול הנתחבים במקום העשוי להם לסגור הדלת, והוא מלשון כף היד:
פסוק ו:חמק. ענין סבוב כמו עד מתי תתחמקין (ירמיה לא כא):
פסוק ז:פצעוני. היא מכה המוציאה דם וכן פצע תחת פצע (שמות כא כה). נשאו. לקחו. וכן ובתים ונשאו (מיכה ב ב):
פסוק ז:רדידי. הוא שם תכשיט מה מרודד ודק וכן והצניפות והרדידים (ישעיה ג כג):
פסוק י:צח. ענין בהירות הלובן כמו צחו מחלב (איכה ד ז):
פסוק י:דגול. מלשון דגל והוא הנס שנושאים לפני כל מחנה ומחנה וכן איש על דגלו (במדבר ב ב):
פסוק י:מרבבה. רבוא הוא עשרת אלפים:
פסוק יא:כתם פז. זהב טוב ויקר כמו בכתם אופז (דניאל י ה):
פסוק יא:קווצותיו. הוא שער הראש התלוי למטה:
פסוק יא:תלתלים. מלשון תל וגובה:
פסוק יא:כעורב. שם מין עוף:
פסוק יב:אפיקי מים. מקומות שהמים שוטפים ונגרים בחוזק וכן כאפיקים בנגב (תהלים קכו ד):
פסוק יג:לחיו. הוא המקום מתחת לעין:
פסוק יג:כערוגת. הוא תלם המחרישה כמו מערוגות מטעה (יחזקאל יז ז):
פסוק יג:מגדלות. גידולי מרקחים. כן יקראו הסממנים המעורבים השמורים לזמן מרובה. וכן רוקח מרקחת (שמות ל כה):
פסוק יג:שושנים. שם עשב המריח:
פסוק יג:עובר. רוצה לומר מתפשט:
פסוק יד:גלילי. אופני המרכבה כמו על גלילי כסף (אסתר א ו):
פסוק יד:בתרשיש. שם אבן יקר:
פסוק יד:מעיו. על הבטן יאמר שבו המעים:
פסוק יד:עשת. ענין בהירות וזכות וכן ברזל עשות (יחזקאל חז יט):
פסוק יד:מעולפת. ענין עטוף וכסוי כמו ותתעלף (בראשית לח יד):
פסוק טו:שוקיו. הוא פרק מפרקי הרגל:
פסוק טו:מיוסדים. מלשון יסוד:
פסוק טו:אדני. הוא הדבר שהעמוד תקוע בו וכן אדני כסף (שמות כו יט):
פסוק טו:פז. הוא המובחר שבזהבים:
פסוק טז:חכו. הוא מה שממעל הלשון והוא מכלי הדבור:
פסוק טז:ממתקים. מלשון מתוק: