פסוק א:הפעם הא'
אריתי. [כמו] לקטתי כמו וארוה כל עוברי דרך:
פסוק א:יערי. י״א כמו ביערת הדבש וי״א שהוא קנה (מ)תרגו׳ ותשם בסוף [ביערה] (והענין קנה סוקר):
פסוק א:הפעם הב'
והנה הלך והשתוקקה אליו אחר שאמ׳ (לה) באתי לגני ואריתי מורי והאכלתי רעי וחברי והשקיתים עד ששכרו:
פסוק א:הפעם הג'
אמרה השכינה באתי לגבי שבתי למקומי למעלה אחר שקבלתי נסוך היין ולחם הפנים והבכורים והיו ישראל שמחים ואוכלים שלמים והענין למה לי רוב זבחיכם יאמר י״י שבעתי עולות אלים [כענין כי לי כל חיתו יער ואלו הוצרכתי יש לי הכל]:
פסוק ב:הפעם הא'
דופק. כמו מתדפקים על הדלת ודופק חוזר לדודי (ו)לא לקול כמו קול דודי הנה זה בא:
פסוק ב:קווצותי. קצות השער [והוא הפוך]:
פסוק ב:רסיסי. עמו רביבי(ם) וכמוהו לרוס את הסלת:
פסוק ב:הפעם הב'
והנה היא ראתה בחלום תמונת דודה ואמ׳ אני ישנה אע״פ שאני ישנה לבי ער וראיתי כאלו בא דודי:
פסוק ב:קול דודי דופק שראשי נמלא טל [בחוץ] והנה נתעכב מעט והשבתי בלבי פשטתי את כתבתי ונפשי יצאה בדברו אלי [ו]הנה אלך לדרכי בעבור שהתעכבת ובהקיץ אמרה השבעתי מה תגידו לו הגידו לו שחולת אהבה אני:
פסוק ב:הפעם הג'
אני ישנה. אמרה כנסת ישראל אע״פ שגליתי לבבל לבי ער עלי ולא עבדתי ע״ז:
פסוק ב:קול דודי דופק. על יד הנביאים שיבנו הבית ויצאו מבבל:
פסוק ב:שראשי נמלא טל קווצותי רסיסי לילה. מדמעות [כנסת] ישראל [כענין] בכה תבכה בלילה:
פסוק ג:הפעם הא'
אטנפם. בלשון רז״ל לשון געול (גיאול וטינוף):
פסוק ג:הפעם הג'
אמר׳ כנסת ישראל בעבור שנתאחרתי לבנות [הבית] ולא היו מעשי נאים הוכיחני על ידי חגי הנביא [וזכריה בן עדוא]:
פסוק ד:הפעם הג'
מן החור. מחלון [של] רקיע:
פסוק ה:הפעם הא'
מור עובר. [כמו עובר] לסוחר:
פסוק ה:המנעול. מן ונעל הדלת:
פסוק ה:הפעם הג'
קמתי אני לפתוח לדודי וידי נטפו מור. והעני׳ שברו היה טוב (ולא תוכו ע״כ) דודי חמק עבר אחר שהבטיחני שידור בקרבי על יד זכריא ושכנתי בתוכך:
פסוק ה:נפשי יצאה בדברו. כאשר אזכור בדברו עמי:
פסוק ו:הפעם הא'
חמק. המתין מעט ועבר ובא פעל עבר אחר פעל בלא ו״ו וכמהו כרע נפל שכב והוא כמו עד מתי תתחמקין:
פסוק ז:הפעם הא'
רדידי. בלשון קדר מלהפה [כמו צעיף]:
פסוק ז:הפעם הג'
מצאוני השומרים. מלכות יון הרשעה:
פסוק ז:נשאו את רדידי. שמנעו ישראל לשמור רוב המצות:
פסוק ח:הפעם הג'
השבעתי אתכם. כאומרת מי יגיד לשכינה מה שסבלתי על שמו:
פסוק י:הפעם הג'
מי זאת הנשקפה. היתה כנסת ישראל משובחת עד שנכנסה שנאת חנם ביניהם וזהו הענין [ש]אמרה כנס׳ ישר׳ לא ידעתי כאומרת לא הרגשתי עד שגרמתי לעצמי וזהו נפשי שמתני לניות עמי שהוא נדיב מרכבות לאומות העולם הפך ואתה על במותימו תדרוך:
פסוק י:דגול. מעולה כמו הדגל:
פסוק י:הפעם הג'
וכל מה שספר שלמה מתחלת דודי צח ואדום עד זה דודי מעשה השכינה כי מחשבת לא תכילנה אף כי עין תשורנה לכן ספר מפעליה והם יודו עליה:
פסוק י:צח. מעשיו (זכים ל)ישרים:
פסוק י:ואדום. כאש אוכלה לרשעים [כענין מדוע אדום ללבושך]:
פסוק י:דגול. אלף אלפים ישמשוניה:
פסוק יב:הפעם הב'
דמה בת העין ליונים שהם על אפיקי מים והן לובן העינים:
פסוק יב:הפעם הג'
עיניו. [ז׳] שרי מלאכיו כדברי זכריא על אבן אחת שבעה עינים ואמ׳ שבעה אלה (עיני י״י) המה משוטטים בכל הארץ:
פסוק יג:הפעם הא'
כערוגת. חתיכת מקום בגן:
פסוק יג:מגדלות. ממגדל עז:
פסוק יג:הפעם הב'
לחייו. השער שיש בשני קצוותיהן עמו מגדלות מרקחים:
פסוק יג:שושנים. בטוב הריח:
פסוק יג:הפעם הג'
לחייו. [הם שני] שרי הפנים:
פסוק יג:שפתותיו. הם שלוחיו עושי דברו המדברים עם נביאיו כמו גבריאל (ו)לבוש הבדים:
פסוק יד:הפעם הא'
גלילי. אופנים:
פסוק יד:תרשיש. אבן יקרה כעין שחרות:
פסוק יד:מעיו עשת שן. פיל כמו ברזל עשות:
פסוק יד:הפעם הב'
אצבעותיו גלילי זהב ודמה השער שעליהן לתרשיש:
פסוק יד:בטנו אזורה בבגד לבן מעולף בספיר שהוא אדום והראיה זכו נזיריה משלג צחו מחלב [אדמו עצם מפנינים ספיר גזרתם] ושם ספירים כמו פנינים כי דבריו כפולים ולבנת הספיר (הוא) מן לבנה ולא מן לובן ומלת כמעשה ראיה ולא יתכן שתתאר מעיו כי איננו ערום:
פסוק יד:הפעם הג'
ידיו גלילי זהב. הם הגלגלים הם השמים:
פסוק יד:מעיו. אפודת הגלגל העליון והוא הקו (הרחב) האמצעי:
פסוק יד:ספירים. הם המזלות:
פסוק טו:הפעם הא'
שש. אבני שיש:
פסוק טו:הפעם הג'
שוקיו. [הוא] האש והאויר:
פסוק טו:על אדני פז. היא הארץ כמו על מה אדניה הטבעו:
פסוק טו:מראהו כלבנון. מי שיכנס בלבנון יראה אילן יפה וחשוב שאין למעלה ממנו ולא ימצא כמהו עד שיראה יותר נאה ממנו ויפלא בעיניו כן מעשה השכינה:
פסוק טו:בחור כארזים. שהן על (ה)מים שלא יבטלו מעשיו כענין חדשים לבקרים (רבה אמונתך):
פסוק טז:הפעם הג'
חכו. תורותיו ומצותיו הנחמדים מזהב [ומפז רב]:
פסוק טז:וכבר הזכרתי שבנות ירושלם [הם] מחשבות בני ישר׳: