פסוק א:יעלי סלע. שטאיי"ן בוק בלע"ז והיא עולה בראש הסלע בשעה שכורעת לילד והשם יתברך מזמן לה נשר שמקבל אותם הולדות בכנפיו ומציל אותם שלא יפילו כך אמרו רבותינו ז"ל ואם הענין אמת הנה פירוש הפסוק כן ואם לא הנה יהיה הרצון בזה לפי מה שאחשוב שזה הב"ח אינו נולד כי אם בקושי גדול ולזה יהיה נולד בתכלית הסכנה לולי השגחת השם יתברך להמציא הוולדים באופן מהחוזק שלא ימותו בעת הלידה:
פסוק א:חולל אילות. הוא מענין חיל וחבלי יולדה ואמרו רבותינו ז"ל כי האילה רחמ' צר ולא תלד אם לא הכיש' נחש ברחמה והש"י סבב שיבא אליה גחש בעת הלידה להכיש' ברחמ' ותלד ואם לא ימצא הענין כן יהיה הרצון בזה לפי מה שאחשוב שזה הב"ח אינו נולד כי אם בקושי גדול לזה יהיה הענין בו כמו הענין ביעלי סלע ולזאת הסבה יהיה הולד בתכלית הסכנה ועם כל זה ינצל להשגחת הש"י בנמצאות:
פסוק ג:תפלחנה. תשברנה ותכתתנה:
פסוק ד:יחלמו. מענין בריאות והוא מענין תחלימני והחייני:
פסוק ה:פרא. חיה הנמצאת במדבר והיא אוכלת עשב כבהמה:
פסוק ו:מליחה. ארץ מליחה והוא מדבר ג"כ:
פסוק ז:תשואות. ענין המיה:
פסוק ח:יתור. מן ויתורו את הארץ והוא שם בשקל יבול:
פסוק ט:אבוסיך. הוא אבוס שאוכלת בו הבהמה:
פסוק י:התקשר רים בתלם עבותו. הרצון בו האם העבות תקשור רים בתלם לחרוש בתלמי השדה כמו הענין בשור ובחמור וזולת' מבעלי חיים שיחרושו בהם:
פסוק י:ישדד. מגזרת שדה והוא החרישה כמו יפתח וישדד אדמתו:
פסוק יג:כנף רננים. שם עוף או אפשר שיהיה שם הענף רננים וידבר מכנף העוף ההוא:
פסוק יג:נעלסה. שמח' ונעלס':
פסוק יג:ונוצה. ר"ל נוצת העוף ההוא:
פסוק טו:תזוריה. תדרכה ותרמסה והוא מגזר' ויזר את הגיזה:
פסוק טז:הקשיח בניה. הסיר מדמיונה נתינת לבה לבניה ושכחה אותם:
פסוק יז:השה. שכח אותה והעלים ממנה:
פסוק יח:תמריא. מענין הגבהה:
פסוק יט:רעמה. חוזק ועוז הקול והגבהה והצהלה היוצאת ממנו:
פסוק כ:התרעישנו כארבה. התביא לו הרעש והנענוע אשר הוא רועש כארבה:
פסוק כ:הוד נחרו אימה. עוצם עיטושו היוצא מנחיריו הוא אימה לשומעיו:
פסוק כא:יחפרו בעמק. יחפרו רגליו בעמק כמנהג הסוסים:
פסוק כג:תרנה. תזעק מגזרת ותעבור הרנה במחנה:
פסוק כג:אשפה. הוא כלי שישימו בו החצים:
פסוק כג:חנית וכידון. הם כלי זיין:
פסוק כד:ברעש ורוגז יגמא ארץ. ברעש ותנועה חזקה ובחמה ירוץ עד שידמה כאילו הוא מגמא את הארץ ובולעה לחוזק המרוצה:
פסוק כו:יאבר. יעוף ולפי שהעופפות הוא בכנף אמר יאבר:
פסוק כח:ומצודה. סלע חזק וגבוה:
פסוק כט:חפר אוכל. יבקש ויחפש האוכל שיהיה נזון ממנו מגזרת ויחפרו לנו את הארץ: