א הֲיָדַ֗עְתָּ עֵ֭ת לֶ֣דֶת יַעֲלֵי־סָ֑לַע חֹלֵ֖ל אַיָּל֣וֹת תִּשְׁמֹֽר׃ ב תִּסְפֹּ֣ר יְרָחִ֣ים תְּמַלֶּ֑אנָה וְ֝יָדַ֗עְתָּ עֵ֣ת לִדְתָּֽנָה׃ ג תִּ֭כְרַעְנָה יַלְדֵיהֶ֣ן תְּפַלַּ֑חְנָה חֶבְלֵיהֶ֥ם תְּשַׁלַּֽחְנָה׃ ד יַחְלְמ֣וּ בְ֭נֵיהֶם יִרְבּ֣וּ בַבָּ֑ר יָ֝צְא֗וּ וְלֹא־שָׁ֥בוּ לָֽמוֹ׃ ה מִֽי־שִׁלַּ֣ח פֶּ֣רֶא חָפְשִׁ֑י וּמֹסְר֥וֹת עָ֝ר֗וֹד מִ֣י פִתֵּֽחַ׃ ו אֲשֶׁר־שַׂ֣מְתִּי עֲרָבָ֣ה בֵית֑וֹ וּֽמִשְׁכְּנוֹתָ֥יו מְלֵֽחָה׃ ז יִ֭שְׂחַק לַהֲמ֣וֹן קִרְיָ֑ה תְּשֻׁא֥וֹת נ֝וֹגֵ֗שׂ לֹ֣א יִשְׁמָֽע׃ ח יְת֣וּר הָרִ֣ים מִרְעֵ֑הוּ וְאַחַ֖ר כָּל־יָר֣וֹק יִדְרֽוֹשׁ׃ ט הֲיֹ֣אבֶה רֵּ֣ים עָבְדֶ֑ךָ אִם־יָ֝לִ֗ין עַל־אֲבוּסֶֽךָ׃ י הֲ‍ֽתִקְשָׁר־רֵ֭ים בְּתֶ֣לֶם עֲבֹת֑וֹ אִם־יְשַׂדֵּ֖ד עֲמָקִ֣ים אַחֲרֶֽיךָ׃ יא הֲֽתִבְטַח־בּ֭וֹ כִּי־רַ֣ב כֹּח֑וֹ וְתַעֲזֹ֖ב אֵלָ֣יו יְגִיעֶֽךָ׃ יב הֲתַאֲמִ֣ין בּ֭וֹ כִּי־ישוב (יָשִׁ֣יב) זַרְעֶ֑ךָ וְֽגָרְנְךָ֥ יֶאֱסֹֽף׃ יג כְּנַף־רְנָנִ֥ים נֶעֱלָ֑סָה אִם־אֶ֝בְרָ֗ה חֲסִידָ֥ה וְנֹצָֽה׃ יד כִּֽי־תַעֲזֹ֣ב לָאָ֣רֶץ בֵּצֶ֑יהָ וְֽעַל־עָפָ֥ר תְּחַמֵּֽם׃ טו וַ֭תִּשְׁכַּח כִּי־רֶ֣גֶל תְּזוּרֶ֑הָ וְחַיַּ֖ת הַשָּׂדֶ֣ה תְּדוּשֶֽׁהָ׃ טז הִקְשִׁ֣יחַ בָּנֶ֣יהָ לְּלֹא־לָ֑הּ לְרִ֖יק יְגִיעָ֣הּ בְּלִי־פָֽחַד׃ יז כִּֽי־הִשָּׁ֣הּ אֱל֣וֹהַּ חָכְמָ֑ה וְלֹא־חָ֥לַק לָ֝֗הּ בַּבִּינָֽה׃ יח כָּ֭עֵת בַּמָּר֣וֹם תַּמְרִ֑יא תִּֽשְׂחַ֥ק לַ֝סּ֗וּס וּלְרֹֽכְבֽוֹ׃ יט הֲתִתֵּ֣ן לַסּ֣וּס גְּבוּרָ֑ה הֲתַלְבִּ֖ישׁ צַוָּאר֣וֹ רַעְמָֽה׃ כ הְֽ֭תַרְעִישֶׁנּוּ כָּאַרְבֶּ֑ה ה֖וֹד נַחְר֣וֹ אֵימָֽה׃ כא יַחְפְּר֣וּ בָ֭עֵמֶק וְיָשִׂ֣ישׂ בְּכֹ֑חַ יֵ֝צֵ֗א לִקְרַאת־נָֽשֶׁק׃ כב יִשְׂחַ֣ק לְ֭פַחַד וְלֹ֣א יֵחָ֑ת וְלֹֽא־יָ֝שׁ֗וּב מִפְּנֵי־חָֽרֶב׃ כג עָ֭לָיו תִּרְנֶ֣ה אַשְׁפָּ֑ה לַ֖הַב חֲנִ֣ית וְכִידֽוֹן׃ כד בְּרַ֣עַשׁ וְ֭רֹגֶז יְגַמֶּא־אָ֑רֶץ וְלֹֽא־יַ֝אֲמִ֗ין כִּי־ק֥וֹל שׁוֹפָֽר׃ כה בְּדֵ֤י שֹׁפָ֨ר ׀ יֹ֘אמַ֤ר הֶאָ֗ח וּֽ֭מֵרָחוֹק יָרִ֣יחַ מִלְחָמָ֑ה רַ֥עַם שָׂ֝רִים וּתְרוּעָֽה׃ כו הֲ‍ֽ֭מִבִּינָ֣תְךָ יַֽאֲבֶר־נֵ֑ץ יִפְרֹ֖שׂ כנפו (כְּנָפָ֣יו) לְתֵימָֽן׃ כז אִם־עַל־פִּ֭יךָ יַגְבִּ֣יהַּ נָ֑שֶׁר וְ֝כִ֗י יָרִ֥ים קִנּֽוֹ׃ כח סֶ֣לַע יִ֭שְׁכֹּן וְיִתְלֹנָ֑ן עַֽל־שֶׁן־סֶ֝֗לַע וּמְצוּדָֽה׃ כט מִשָּׁ֥ם חָֽפַר־אֹ֑כֶל לְ֝מֵרָח֗וֹק עֵינָ֥יו יַבִּֽיטוּ׃ ל ואפרחו (וְאֶפְרֹחָ֥יו) יְעַלְעוּ־דָ֑ם וּבַאֲשֶׁ֥ר חֲ֝לָלִ֗ים שָׁ֣ם הֽוּא׃
📖

פרשנים על הפרק

📚

מאמרים על הפרק

מצודת ציון

רבי דוד אלטשולר

פסוק א:
יעלי סלע. הוא תיש הבר:
פסוק א:
חולל. חיל וחבלי לידה וכן חלנו כמו ילדנו (ישעיהו כ״ו:י״ח):
פסוק א:
תשמור. ענין השגחה על דבר מה שלא יעבור המועד וכן משמרות כהונה ולויה יקראו כן עש״ז:
פסוק ג:
תכרענה. מל׳ כריעה על הברכים:
פסוק ג:
תפלחנה. ענין בקיעה כמו יפלח כליותי (לעיל טז) ור״ל יצאו דרך הבקיעה ודוגמתו מקבת בור נקרתם (ישעיהו נ״א:א׳) ומשפטו יצאתם דרך נקרה:
פסוק ג:
חבליהם. חבלי הלידה:
פסוק ד:
יחלמו. ענין בריאות כמו בריר חלמות (לעיל ו):
פסוק ד:
בבר. ויוצא אותו החוצה (בראשית ט״ו:ה׳) ת״א לברא:
פסוק ה:
פרא. הוא חמור הבר:
פסוק ה:
חפשי. לחירות:
פסוק ה:
ומוסרות. קשרי רצועות העול כמו מוסרות ומוטות (ירמיה כז):
פסוק ה:
ערוד. פרא למוד מדבר (שם ב) תרגומו כערודא:
פסוק ו:
ערבה. מלחה עניינם כמו מדבר וכן בארץ ערבה ושוחה (שם) וכמו ארץ מלחה (שם טז):
פסוק ז:
תשואות. ענין המיה ורעש כמו תשואות חן (זכריה ד):
פסוק ז:
נוגש. הוא הכופה על המלאכה:
פסוק ח:
יתור. ירגל כמו מתור הארץ (במדבר יב):
פסוק ט:
היאבה. הירצה כמו לא אבה יבמי (דברים כ״ה:ז׳):
פסוק ט:
רים. כמו ראם והיא חיה גדולה:
פסוק ט:
ילין. ענין התמדה כמו צדק ילין בה (ישעיהו א׳:כ״א):
פסוק ט:
אבוסך. הוא המקום שמאכילין שם את הבהמות כמו וחמור אבוס בעליו (שם):
פסוק י:
בתלם עבותו. הבי״ת משמשת בשנים כאלו אמר בתלם בעבותו ותלם היא הערוגה הנעשה בחרישה כמו תלמי שדי (הושע יב):
פסוק י:
ישדד. ענין כתישת רגבי העפר וכן ישדד לו יעקב (שם י):
פסוק יא:
ותעזוב. ענין הנחה:
פסוק יא:
יגיעך. התבואה הבא בעמל ויגיעה:
פסוק יב:
יאסוף. יכניס אל הבית:
פסוק יג:
כנף. בעל כנף וכן כל עוף כנף (בראשית א׳:כ״א) ור״ל בעל כנף ששמו רננים:
פסוק יג:
נעלסה. ענין שמחה וגילה כמו נתעלסה באהבים (משלי ז):
פסוק יג:
אם. הוא כמו או וכן יאמר בהפך או במקום אם וכמ״ש או נודע כי שור נגח הוא (שמות כ״א:ל״ו):
פסוק יג:
אברה. ענינו כמו כנף וכן אבר כיונה (תהילים נ״ה:ז׳) ור״ל בעל כנף חסידה או נוצה והם שמות מיני עופות:
פסוק טו:
תזורה. ענין מעוך להוציא הבלוע וכן והזורה תבקע אפעה (ישעיהו נ״ט:ה׳):
פסוק טו:
תדושה. מל׳ דישה וכתישה:
פסוק טז:
הקשיח. הוא מלה מורכבת מן קשה ומן סח ור״ל הקשה לבה וסחה מדעתה ועם כי היא בשי״ן וכן תקשיח לבנו מיראתך (שם סג):
פסוק יז:
השה. השכיחה כמו אתם ישראל לא תנשני (שם מד):
פסוק יח:
תמריא. מל׳ מרי ומרד:
פסוק יח:
תשחק. תלעג:
פסוק כ:
התרעישנו. מל׳ רעש:
פסוק כ:
הוד. הדר ופאר:
פסוק כ:
נחרו. הקול היוצא מנחיריו הם נקבי האף וכן נחרת סוסיו (ירמיהו ח׳:ט״ז) אימה ופחד:
פסוק כא:
יחפרו. ירגלו ויחפשו כמו לחפור את הארץ (יהושע ב׳:ב׳):
פסוק כא:
נשק. כלי זיין כמו בנשק יבערו (יחזקאל לט):
פסוק כב:
יחת. יפחד כמו אל תחת (ירמיה א):
פסוק כג:
אשפה. כן נקרא נרתק החצים כמו אשפתו כקבר פתוח (שם ה):
פסוק כג:
להב. ברזל החנית והכדון יקראו להב כי יבריקו כלהב אש וכן ולהבת חניתו (ש״א יז):
פסוק כד:
ורוגז. ענין חרדה ומהירות התנועה:
פסוק כד:
יגמא. ענין בליעה ושתיה כמו הגמיאיני נא (בראשית כד):
פסוק כה:
בדי. בהרבה כמו בדי אש (ירמי׳ כא):
פסוק כה:
האח. הוא ל׳ שמחה כמו האח נפשנו (תהלים לה):
פסוק כה:
יריח. מל׳ ריח ור״ל ירגיש:
פסוק כה:
רעם. כמו רעש:
פסוק כו:
יאבר. מל׳ אברה וכנף ור״ל יעוף בכנפיו:
פסוק כו:
נץ. שם עוף:
פסוק כז:
קנו. מלשון קן ומדור:
פסוק כח:
שן סלע. כן יקרא החדוד הבולט מן הסלע וכן שן הסלע מהעבר מזה (שמואל א י״ד:ד׳) והוא מושאל משן הפה הבולט:
פסוק כח:
ומצודה. מגדל גבוה כמו מצדות סלעים (ישעיה לג):
פסוק כט:
חפר. מרגל ומחפש:
פסוק ל:
ואפרוחיו. כן יקראו העופות בקטנותם כמו אפרוחים או בצים (דברים כ״ב:ו׳):
פסוק ל:
יעלעו. יבלעו כמו ושמת שכין בלועך (משלי כ״ג:ב׳):