פסוק ג:תכרענה - ותפלחנה ילדיהן, כדי שלא יזיזו ממקומם.
פסוק ג:חבליהם תשלחנה - פירש תשלחנה חבלים ומכאובות על ידיה ואחר כך יתרפאו.
פסוק ד:יחלמו בניהם - כעניין ותחלימני.
פסוק ד:ירבו - יגדלו בברירות כמו ברור. ויש אומרים: שהוא תרגום חוץ.
פסוק ז:תשואות - קולות מן שאון.
פסוק ח:ירוק - העניין אחד, כל מקום ירוק.
פסוק י:התקשר רים בתלם - כמו תלמיה רוה והענין התקשר רים בתלם, בעבות.
פסוק יא:התבטח בו - כי רב חילך, בעבור רוב כחו.
פסוק יא:ותעזוב אליו יגיעך - עניינו זרע השדה שבכחו יחרוש וישדד כמעשה השור. ויש אומרים: כי תעזוב תשים על גבו, כענין: עזוב תעזוב עמו והוא רחוק מאד.
פסוק יב:התאמין בו כי ישוב זרעך - כי כאשר יחרוש וישדד, ישוב לך הזרע.
פסוק יב:וגרנך יאסוף - בדיש.
פסוק יג:כנף רננים - שם עוף, אולי נקרא כן, בעבור נועם קולו.
פסוק יג:נעלסה - כמו נפרשה. וכן: נתעלסה באהבים. והטעם האתה נתת לרננים כנף, ונתת אברה - היא הכנף. וכן: ישאהו על אברתו, וגם רוצה לחסידה והוא עוף יבא למועד ידוע, כי כן כתוב בספר ישעיה.
פסוק יד:כי תעזוב לארץ ביציה - זאת תולדתה.
פסוק יד:תחמם ביציה - מגזרת חום.
פסוק טו:תזוריה - מגזרת ויזר.
פסוק טז:הקשיח בניה - והטעם תתאכזר על בניה, כאילו לא היו שלה וכמהו תקשיח לבנו מיראתך ואין להם שלישי במקרא.
פסוק טז:יגיעה בלי פחד - אין לה פחד על הבצים, שיהיו בניה שתזורם רגל.
פסוק יז:כי השה - מטעם: כי נשני אלהים:
פסוק יז:ולא - נתן לה חלק בבינה.
פסוק יח:תמריא - תגבה ואין לו חבר. ויש אומרים: כי שור ומריא כמהו וטעם מריא, שמן מעולה מלשון רבנן.
פסוק יח:תשחק לסוס - אעבור רוב מרוצתו.
פסוק יט:רעמה - כטעם עוות מן: רעמו פנים, או מגזרת רעם:
פסוק כ:התרעישנו כארבה - שתשמיע לו רעש במרוצתו, כאשר ישמע לארבה.
פסוק כ:הוד נחרו - כמו: נחרת סוסיו, קול צהלת הסוס.
פסוק כא:יחפרו - רגליו בעמק וישיש.
פסוק כב:ישחק - לדבר שיפחד אדם ממנו:
פסוק כב:ולא יחת - כמו אל תערוץ ואל תחת.
פסוק כב:ולא ישוב - אחור, מפני חרב.
פסוק כג:תרנה - קול החצים היוצא מהאשפה כמו ותעבר הרנה.
פסוק כג:להב חנית וכידון - שהם מרוקים, כאילו להב יצא מהם.
פסוק כד:יגמא ארץ - יפסע ארץ. וקרוב ממנו מגמת פניהם והטעם נוכח פניהם, כל כך ישמע ללכת אל מקום המלחמה, שלא יאמין כי קול השופר הוא אמת.
פסוק כה:בדי שופר - בשמעו השופר יאמר האח מרוב שמחתו כמו: האח האח והיא מלה תאמר על השמחה בבוא לאדם חפצו, בדי שופר כמו בדי ריק והוא קרוב מטעם אין די בער.
פסוק כה:יריח מלחמה - כמשמעו, כי כן הוא.
פסוק כה:רעם שרים - ישמיעם שרים ותרועה מרחוק.
פסוק כו:יאבר נץ - יעופף לתימן, כי יבקש מקום חם.
פסוק כז:יגביה נשר - אין עוף שיגבה יותר ממנו.
פסוק כח:סלע ישכון - כן תולדתו.
פסוק כט:חפר אוכל - יבקש כמו לחפור את כל הארץ וקרוב מגזרת חופר גומץ. והטעם שהוא במקום גבוה ויבקש מזונו, כטעם כחופר מטמון:
פסוק ל:ואפרוחיו יעלעו דם - כמו: ושתו ולעו והטעם יבלעו דם איברי החללים שיביא ויהי העי"ן הראשון כפול, או יהיה מגזרת עלעא בלשון רבנן. והטעם: ישברו צלעות החלל להוציא דם והראשון נכון בדקדוק, והאחרון עצמו שהוא מגזרת עצם וזה דבר ידוע, כי הנשר יראה ממקום רחוק מאד מקום החללים וירוץ שמה.