א וְֽאוּלָ֗ם שְׁמַֽע־נָ֣א אִיּ֣וֹב מִלָּ֑י וְֽכָל־דְּבָרַ֥י הַאֲזִֽינָה׃ ב הִנֵּה־נָ֭א פָּתַ֣חְתִּי פִ֑י דִּבְּרָ֖ה לְשׁוֹנִ֣י בְחִכִּֽי׃ ג יֹֽשֶׁר־לִבִּ֥י אֲמָרָ֑י וְדַ֥עַת שְׂ֝פָתַ֗י בָּר֥וּר מִלֵּֽלוּ׃ ד רֽוּחַ־אֵ֥ל עָשָׂ֑תְנִי וְנִשְׁמַ֖ת שַׁדַּ֣י תְּחַיֵּֽנִי׃ ה אִם־תּוּכַ֥ל הֲשִׁיבֵ֑נִי עֶרְכָ֥ה לְ֝פָנַ֗י הִתְיַצָּֽבָה׃ ו הֵן־אֲנִ֣י כְפִ֣יךָ לָאֵ֑ל מֵ֝חֹ֗מֶר קֹרַ֥צְתִּי גַם־אָֽנִי׃ ז הִנֵּ֣ה אֵ֭מָתִי לֹ֣א תְבַעֲתֶ֑ךָּ וְ֝אַכְפִּ֗י עָלֶ֥יךָ לֹא־יִכְבָּֽד׃ ח אַ֭ךְ אָמַ֣רְתָּ בְאָזְנָ֑י וְק֖וֹל מִלִּ֣ין אֶשְׁמָֽע׃ ט זַ֥ךְ אֲנִ֗י בְּֽלִ֫י פָ֥שַׁע חַ֥ף אָנֹכִ֑י וְלֹ֖א עָוֺ֣ן לִֽי׃ י הֵ֣ן תְּ֭נוּאוֹת עָלַ֣י יִמְצָ֑א יַחְשְׁבֵ֖נִי לְאוֹיֵ֣ב לֽוֹ׃ יא יָשֵׂ֣ם בַּסַּ֣ד רַגְלָ֑י יִ֝שְׁמֹ֗ר כָּל־אָרְחֹתָֽי׃ יב הֶן־זֹ֣את לֹא־צָדַ֣קְתָּ אֶעֱנֶ֑ךָּ כִּֽי־יִרְבֶּ֥ה אֱ֝ל֗וֹהַ מֵאֱנֽוֹשׁ׃ יג מַ֭דּוּעַ אֵלָ֣יו רִיב֑וֹתָ כִּ֥י כָל־דְּ֝בָרָ֗יו לֹ֣א־יַעֲנֶֽה׃ יד כִּֽי־בְאַחַ֥ת יְדַבֶּר־אֵ֑ל וּ֝בִשְׁתַּ֗יִם לֹ֣א יְשׁוּרֶֽנָּה׃ טו בַּחֲל֤וֹם ׀ חֶזְי֬וֹן לַ֗יְלָה בִּנְפֹ֣ל תַּ֭רְדֵּמָה עַל־אֲנָשִׁ֑ים בִּ֝תְנוּמ֗וֹת עֲלֵ֣י מִשְׁכָּֽב׃ טז אָ֣ז יִ֭גְלֶה אֹ֣זֶן אֲנָשִׁ֑ים וּבְמֹ֖סָרָ֣ם יַחְתֹּֽם׃ יז לְ֭הָסִיר אָדָ֣ם מַעֲשֶׂ֑ה וְגֵוָ֖ה מִגֶּ֣בֶר יְכַסֶּֽה׃ יח יַחְשֹׂ֣ךְ נַ֭פְשׁוֹ מִנִּי־שָׁ֑חַת וְ֝חַיָּת֗וֹ מֵעֲבֹ֥ר בַּשָּֽׁלַח׃ יט וְהוּכַ֣ח בְּ֭מַכְאוֹב עַל־מִשְׁכָּב֑וֹ וריב (וְר֖וֹב) עֲצָמָ֣יו אֵתָֽן׃ כ וְזִֽהֲמַ֣תּוּ חַיָּת֣וֹ לָ֑חֶם וְ֝נַפְשׁ֗וֹ מַאֲכַ֥ל תַּאֲוָֽה׃ כא יִ֣כֶל בְּשָׂר֣וֹ מֵרֹ֑אִי ושפי (וְשֻׁפּ֥וּ) עַ֝צְמוֹתָ֗יו לֹ֣א רֻאּֽוּ׃ כב וַתִּקְרַ֣ב לַשַּׁ֣חַת נַפְשׁ֑וֹ וְ֝חַיָּת֗וֹ לַֽמְמִתִֽים׃ כג אִם־יֵ֤שׁ עָלָ֨יו ׀ מַלְאָ֗ךְ מֵלִ֗יץ אֶחָ֥ד מִנִּי־אָ֑לֶף לְהַגִּ֖יד לְאָדָ֣ם יָשְׁרֽוֹ׃ כד וַיְחֻנֶּ֗נּוּ וַיֹּ֗אמֶר פְּ֭דָעֵהוּ מֵרֶ֥דֶת שָׁ֗חַת מָצָ֥אתִי כֹֽפֶר׃ כה רֻֽטֲפַ֣שׁ בְּשָׂר֣וֹ מִנֹּ֑עַר יָ֝שׁ֗וּב לִימֵ֥י עֲלוּמָֽיו׃ כו יֶעְתַּ֤ר אֶל־אֱל֨וֹהַּ ׀ וַיִּרְצֵ֗הוּ וַיַּ֣רְא פָּ֭נָיו בִּתְרוּעָ֑ה וַיָּ֥שֶׁב לֶ֝אֱנ֗וֹשׁ צִדְקָתֽוֹ׃ כז יָשֹׁ֤ר ׀ עַל־אֲנָשִׁ֗ים וַיֹּ֗אמֶר חָ֭טָאתִי וְיָשָׁ֥ר הֶעֱוֵ֗יתִי וְלֹא־שָׁ֥וָה לִֽי׃ כח פָּדָ֣ה נפשי (נַ֭פְשׁוֹ) מֵעֲבֹ֣ר בַּשָּׁ֑חַת וחיתי (וְ֝חַיָּתוֹ) בָּא֥וֹר תִּרְאֶֽה׃ כט הֶן־כָּל־אֵ֭לֶּה יִפְעַל־אֵ֑ל פַּעֲמַ֖יִם שָׁל֣וֹשׁ עִם־גָּֽבֶר׃ ל לְהָשִׁ֣יב נַ֭פְשׁוֹ מִנִּי־שָׁ֑חַת לֵ֝א֗וֹר בְּא֣וֹר הַֽחַיִּים׃ לא הַקְשֵׁ֖ב אִיּ֥וֹב שְֽׁמַֽע־לִ֑י הַ֝חֲרֵ֗שׁ וְאָנֹכִ֥י אֲדַבֵּֽר׃ לב אִם־יֵשׁ־מִלִּ֥ין הֲשִׁיבֵ֑נִי דַּ֝בֵּ֗ר כִּֽי־חָפַ֥צְתִּי צַדְּקֶֽךָּ׃ לג אִם־אַ֭יִן אַתָּ֥ה שְֽׁמַֽע־לִ֑י הַ֝חֲרֵ֗שׁ וַאֲאַלֶּפְךָ֥ חָכְמָֽה׃
📖

פרשנים על הפרק

📚

מאמרים על הפרק

מנחת שי

ידידיה שלמה רפאל נורצי

פסוק א:
ואולם. בגעיא:
פסוק א:
שמע נא. בגעיא:
פסוק א:
וכל דברי. בגעיא:
פסוק ג:
ישר לבי. כן כתוב בגעיא ובמקף:
פסוק ה:
ערכה. חד מן י"א זוגין חד מפיק ה"א וחד לא מפיק:
פסוק ו:
הן אני כפיך. הכ"ף רפויה כמ"ש בתהלים קמ"ז:
פסוק ט:
זך. במקצת ספרים כ"י בקמ"ץ ורד"ק כתב שהוא בפתח:
פסוק ט:
בלי פשע. בגעיא:
פסוק ט:
חף אנכי. במסרה גדולה מהדפוס וגם במסרות כ"י באלפ"א בית"א מאותיות קטנות חי"ת חף אנכי קטנה וגם בס' ישן מטוליטולא מסור עליו לית חי"ת זעירא ועיין מ"ש בזה החכם אלקבץ בספר מנות הלוי דף ל"ג ע"א אצל חור כרפס:
פסוק ט:
אנכי. ח' בטעם מלעיל וכל איוב ואתנח וסוף פסוק וזקף דכוותיה בר מן א' מלרע באתנח והוא זה. מסו' פרשת בראשית ומכלול דף רס"ב:
פסוק יב:
לא צדקת. בלא מאריך בלמ"ד:
פסוק טז:
ובמסרם. בחולם תחת שורק וחסר:
פסוק יז:
וגוה מגבר. הה"א נחה:
פסוק יט:
והוכח. בשורק שרשים:
פסוק יט:
וריב. ורוב קרי:
פסוק כא:
ושפי. ושפו קרי:
פסוק כא:
ראו. זה א' מארבע מקומות שנדגשה האל"ף וסימן מסרתי בפרשת מקץ סימן מ"ג ואין דגש ברי"ש:
פסוק כב:
לממתים. בס"ס המ"ם רפה והלמ"ד מועמדת בגעיא וכן במכלול דף נ"א:
פסוק כד:
פדעהו. בדל"ת כמ"ש במשלי ד':
פסוק כה:
רטפש. במכלול דף קפ"ז ועם אות גרונית תאריך התנועה הקטנה וישתתף פתח עם השוא כמו ומכחכם שחדו בעדי איוב ו' ופעמים גם בלא גרונית תאריך התנועה הקטנה וישתתף פתח עם השוא כמו רטפש בשרו עוד כתב בדף קפ"ח ואם ישתתף פתח עם השוא תאריך קריאת הקבוץ כמו רטפש בשרו ועיין מ"ש בשופטים ה':
פסוק כח:
פדה נפשי. נפשו קרי ועיין מ"ש לעיל סימן כ"ג ובתהלים מזמור כ"ד:
פסוק כח:
וחיתי. וחיתו קרי:
פסוק כט:
פעמים שלוש. במקצת מדוייקים מלא וא"ו וכן במסורת פרשת בלק ויחזקאל מ"א שלוש ה' מלאים וכל כתובים דכוותייהו מלאים:
פסוק לא:
איוב שמע לי. בגעיא:
פסוק לב:
צדקך. בכל מדוייקים הכ"ף דגושה:
פסוק לג:
אתה שמע לי. בגעיא: